"תגיד, אתה משוגע? לא נרגעת מהאורות של התשובה? מה אומן? למה אומן?"
מדי שנה, כמו שעון, כמו הריח של הבוקר בסליחות, היו מגיעות השאלות על אומן. כל השנים ניסיתי להדוף אותן, ולנסות לתאר ולהסביר למה אדם עוזב את הארץ ומשפחתו ונוסע למקום כל כך לא נעים כמו אומן. אבל מאז שפוטין פלש לאוקראינה, לפתע נעלמו השאלות. לכולם פתאום זה ברור. אם יהודי באמת עולה על מטוס ונכנס למקום כזה למרות המלחמה, כנראה יש שם משהו. זו לא משובת נעורים או איזה וודסטוק יהודי. זה אולי מעבר לזה. זה עמוק יותר וקשור למהות.
למרות כל הניסיונות הכושלים של המילים לתאר את הרוח, אני אנסה. כי הניסיון לכתוב על נשמה, על הצדיק ועל השם יתברך הוא חשוב. הוא ההשתדלות. המילים לא עושות את זה אלא הדמיון של הקורא, וכמובן השם יתברך שנמצא שם בין המילים הכתובות ללב של הקורא. רבנו קורא לזה "נודע בשערים בעלה" – כל אחד לפי מה שהוא משער בליבו. לשם אני לא יכול להיכנס, אלא רק להציע להיכנס.
"אומן זה כמו רבי שמעון", יש כאלה שמנסים תמיד להציע להישאר במירון. נכון, הכל נכון, אבל. מסופר על אחד מהיהודים הפשוטים שפקד את רבי שמעון רוב חייו, ואחד מזקני ברסלב תמיד הציע לו לבוא לאומן והוא תמיד הפטיר "אומן זה כמו רבי שמעון". אותו ברסלבר אמר לו: "אני רואה שאתה אדם פשוט ותמים, בקש מרבי שמעון שרבנו יבוא אליך בחלום ותשאל אותו". מה יותר פשוט?… ואכן, רבי נחמן הופיע בחלומו של אותו יהודי והשאלה עלתה לאוויר החלום, והתשובה היתה "כן, אומן זה כמו רבי שמעון". שמח היהודי שקיבל את התשובה שרצה, ועוד מרבי נחמן עצמו, אבל לפני הפרידה החלומית הבזיק מעל השניים עמוד של אש כלפי השמיים. "מה זה?" שאל היהודי את רבנו. "זה" – אמר רבי נחמן – "שכר הפסיעות, מסירות הנפש, הרצון, הייסורים שכל אחד עובר כדי להגיע אלי, את זה אין בשום מקום…"
אני מתחבר לסיפור הזה, כי מסירות הנפש מעידה על הקשר. די דומה הדבר לחתן צעיר שמתפלל על נישואיו העתידיים שיהיו חלקים ונעימים בלי שום מריבה או תקלה. זה לא מציאותי. אם זה לא קשה, זה לא אמת.
אז מה האמת? האמת היא שרבי נחמן הוא זה שריפא אותי מאותה מחלה מערבית שנולדתי לתוכה והיתה נעימה ומתוקה אך בודדת ומנותקת. הוא זה ששלח את המרשם לתרופה, שברגע אחד מכל החיים האלה הבנתי שאיבדתי דבר יקר ושאין ייאוש בעולם, ושכל האבדות נמצאות אצלו. ממש כך, מניסיון.
כשרבי נחמן אומר "איש בל ייעדר", זה מסוג האזהרות הרציניות ביותר. זה נאמר רק לעניין ראש השנה, כמו לעניין השמחה וחשיבות ההתבודדות. לעומת זאת, שאר הדברים הם עצות נפלאות שרבנו לא התעקש עליהן כמו שהוא מתעקש על ראש השנה. ואם הוא מתעקש, זה רק בשבילי.
זה נהיה יותר ברור לי בשנה שעברה, אחרי פרוץ המלחמה, שאז הסיפור להגיע לאומן נעשה מורכב הרבה יותר: לעבור בכמה מדינות, לסחוב מזוודות ותיקים עמוסי אוכל במעברי גבול שהזמן עצר בהם בשנות השמונים. לראות כמות של מדים ושוטרים קומוניסטים כאילו אתה בסרט מימי המלחמה הקרה. וכמובן, להסתכן בכניסה לאזור מלחמה. אבל עשרות האלפים שנוסעים לצדיק יודעים למה הם נוסעים. הם לא צבועים בצבע אחד. הם תמונה של כל החברה הישראלית, כולל אלו שבעד או נגד הרפורמה.
אמרו לנו ש"האמת תהא נעדרת" לקראת בואו של משיח, ורבי נחמן אומר ״איש בל ייעדר״ – אל תהיה בעדר או בעדרים של קבוצות או אג׳נדות, של אלו שמגדירים את עצמם בדיוק להפך ממי שעומד מולם. "איש בל ייעדר" אמר רבי נחמן, כלומר: תהיה מחובר למכנה המשותף הכי שמח שלך. שאתה יהודי שרוצה את השם ורוצה את הטוב. וכן, אתה צריך לבוא אלי כדי שזה יקרה.
בואו נדמיין לעצמנו את עם ישראל ללא חדשות, ללא רצון להילחם נגד הממשלה או בעדה. פשוט עם ישראל מתכנס באיזו פיסת ארץ ומתחיל להכיר את עצמו, לראות את מרכיביו ולהתפעל מהיופי הפנימי של כל אחד, בלי קשר ללבושו, מראהו או שיוכו הפוליטי. לא כי זה לא חשוב אלא כי זה לא משנה, כמו שם אצל הצדיק. זה מיותר. אחרי כמה ימים כאלו עם ישראל יחבק את עצמו, כי הוא יבין את מה שרבי נחמן אומר לכל אחד שבא אליו: אתה לא בא אלי כדי שאני אספר לך מי אני, אתה כאן כדי לגלות מי אתה. ואיך אתה יכול לגלות מי אתה – כשתדבר עם השם, ואז תהיה שמח כמו שהבטחתי.
בעולם מתנגש כשלנו עדיין יש מרחב מאוד מעניין בו אין צבעים ומפלגות, וכדאי לברוח אליו. רק המבטים של אלו שבאים לשם יראו לכם שאתם במקום הנכון, ובדרך החוצה תבינו מה באמת המתנה שקיבלתם לנשמה. אין לזה מחיר.
אז השנה לא שאלו אותי: למה אומן? הם כנראה התרגלו. רק אשתי טענה בפניי שאני משוגע שאני נוסע לראשונה עם הבנים שלי… כאן כבר לא הייתי צריך להסביר איזה מתנות קיבלנו מרבנו, רק הייתי צריך להבטיח שאשמור על הילדים ושכולם משוגעים, כמו שאמר רבי נתן, ויש אחד שהוא נורמלי ואני נוסע אליו.
חברים, להתראות. בטח ביארצייט של רבנו, בי"ח בתשרי, אעדכן על ההרפתקאות שבדרך, ואנסה בעזרת המילים המוגבלות לתאר את המתנה שקיבלה נשמתי ביום המיוחד הזה.
שנה טובה. תחשבו על זה לשנה הבאה.
