מהדרין מן המהדרין

מהדרין מן המהדרין

למה זכה אהרן הכהן ששבטו ממשיך את דרכו? בן אחר בן, דור אחר דור, צאצאיו מכהנים במקדש ועד היום הזה בכל בוקר, מברכים את ישראל. אפילו משה רבנו, איש האלוקים, לא הוריש לבניו את תפקיד ההנהגה. מלכי ישראל לא תמיד זכו שבניהם החזיקו במלוכה. הסביר פעם הרב קרליבך כי היידישקייט של אהרן הכהן היתה מלאה יופי, הוד והדר. החושן והאפוד, תכלת וארגמן. כשעבודת ה' היא מלאה צבעוניות, הילדים שלך גם יעבירו את זה הלאה.

יופי זה זה לעשות יותר ממה שאתה חייב, אתה מוסיף התרגשות – "זה א־לי ואנווהו". למה לומדים תורה בניגון? כי מתרגשים. למה שרים בארוחת שבת? כדי לרומם את החוייה.

זה הפחד שלנו מהתרמית שבתרבות יוון. כמה שהיא יפה, הקסם שבצלילים מהפנט אותך. אבל, זהירות. הנוי (אותיות יון) ויפיפותו של יפת, בלי עבודת המידות ובלי האמונה, יובילו אותך, אמנם, ל'ארנה' ולקיסריה – אך לא לשורר במשכן. עם ישראל שואף לניגון של בית המקדש.

לפעמים אני יושב בשבע ברכות של חוזר בתשובה שלומד פה במדרשת זיו זמן מה, ומתפלא. איזה שלימות יש בחיי התורה. הנה, בחור שנכנס לפני שנה־שנתיים, נקלט טוב, מתחבר, כשמגיע הזמן והוא מוכן, הרב מתחיל לשאול אותו בעדינות לגבי שידוך, להקים בית. מחפשים מישהי מתאימה, פגישות. לכל אחד קצב משלו, זה נכון, אך בסוף ב"ה זה מגיע. חופה, משפחה.

אני נזכר בלימודים שלי מזמן באקדמיה למוסיקה. עולם כל כך שונה, ומדמיין סיטואציה מצחיקה: נניח קבעתי פגישה עם ה'דיקן' או עם ראש החוג. נכנס ומתיישב. "שלום, יש קונצרט גדול באופק?", הוא ישאל. "לא", אני עונה, "באתי כי אני מחפש שידוך". "מה?!", הוא יקפוץ מכסאו. "אתה כמובן מתבדח. כמלחין ומנצח בינלאומי זה לא התחום שלי! וחוץ מזה, בשביל מה?" (חח). או שיאמר משהו כמו "הקריירה לפניך! אתה רק באמצע תואר ראשון. לתואר השלישי, סע להשתלם בחו"ל. כשתחזור, אולי זה זמן לחשוב על משפחה. ילדים? חכה עוד קצת. תתחיל באחד, אבל קח בחשבון שהקריירה שלך תהיה מוגבלת" (חח).

עם ישראל חוגג: זאת חנוכה! נר איש וביתו. להאיר מהבית החוצה לעולם! מצווה שחביבה כל כך על הילדים, והמקום היחיד בהלכה בו מוצאים 'מהדרין' וגם דרגה של 'מהדרין מן המהדרין'. כי צריך הרבה יופי במלחמה הזו. מלחמה שהחלה בעקבות גזירה על המשפחה היהודית. לעם ישראל יש חן עמוק של קדושה וקרבת ה'. מאיפה שואבים אותו? מהפך החתום של הכהן הגדול. חשבתם שהוא הספיק רק לשמונה ימים? טעות. הוא הספיק לאלפי שנים, ועדיין מלא הוא.

אהבת את המאמר? שתפו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך

מצאתם טעות בכתבה?

נשמח שתדווחו לנו וככה נוכל לתקן...

דילוג לתוכן