"אם אתה לא לוקח סיכון, זה לא אלתור אמיתי". כך היה אומר לנו אנדרה היידו, מורי למוסיקה, בשיעורי אימפרוביזציה המרתקים. כשהגיע תורך ב'סבב תלמידים' לגשת לפסנתר, זה דרש לא מעט אומץ לנגן מול כולם בלי לדעת מה תנגן או מה יצא. "אם הכל מתוכנן מראש", חזר והדגיש אנדרה, "זה משעמם אותי… אם אתה מראש יודע בדיוק מה תנגן, מי שבאמת קשוב בקהל ירגיש את הבלוף. אני רוצה שמשהו חדש ייוולד. מאלתר אמיתי לוקח את הקהל אתו להרפתקה, עם כל המתח והסיכונים שהוא נכנס לתוכם. זה מייצר חשמל באוויר.
אדם הולך על חבל דק בקרקס, אתה מביט בו ועוצר את הנשימה… למה? כי יש סיכוי שייפול".

 אני חייב לשתף שבסוף האלתור קורה דבר מדהים, קשה לתאר את התחושה הטובה. אתה מרגיש חדש, גילית כוחות שלא ידעת שהיו טמונים בך.

למה ר' שלמה זכה לחבר 1000 ניגונים? הוא היה יכול תמיד לנגן שוב ושוב 'עם ישראל חי' וללכת הביתה… אבל הוא עמד בחופה, או עם גיטרה, מוקף אנשים, וביקש שקט. אז התחיל להלחין ניגון חדש, זה היה רגע בו ירד ניגון חדש לעולם. אפשר לשמוע בהקלטות שנשארו את המתח, את החיפוש, שמא ההשראה לא תגיע. אבל היא הגיעה, וכך הוא זכה להשאיר כמעט 1000 ניגונים.

הרב אליהו אילני, ראש מדרשת זיו, לימד אותנו את הסוד של לקיחת אחריות. למה יהודה זכה לקחת את בנימין ו'לשבור' את יוסף? מה הסוד של המהלך שלו? נכון, הוא אמר ליעקב אבינו: "אנכי אערבנו", אני מתחייב להחזיר לך את בנימין, אבל מה באמת קרה שם? מהיכן ידע שיוכל להחזיר את בנימין?

הרב אילני גילה סוד אדיר משנה חיים: כשאדם לוקח אחריות מלאה, ללא תנאים וללא דרך מילוט, הוא לא רק מקבל מחויבות. אותה ערבות מולידה בו כוחות חדשים, בהם יש כדי לממש את מה שהתחייב. הוא בעצם הופך למציאות חדשה. וואו!

פגשתי פעם שליח חב"ד בארץ רחוקה. הוא מנהל שם מפעל יהודי שוקק חיים: בית כנסת, מרכז קהילתי גדול, בית ספר ועוד. סיפר לי: "הגעתי למקום לפני שנים. לא הכרתי אף אחד, לא ידעתי מי כאן יהודי, היכן יש יהודים ואם יש בכלל. לא היה לי ממה להתקיים, או מקום בו ילמדו ילדיי… כלום. נחתנו כזוג עם תינוק ושתי מזוודות, אבל ידענו שיש לנו אחריות. ידעתי שאני לא נוטש את המשימה. והמחויבות הזאת מולידה כוחות שלא ידעת שיש בך".

לסיום, אני חושב שיהודה שעומד מול יוסף הוא בעצם כל אחד מאתנו שעומד מול השליחות, מול הרצון לתקן את העולם. בכל פעם שאנחנו ערבים זה לזה, אנו נעשים כבריה חדשה עם כוח להביא את הגאולה ממש ממש!