בס"ד

רגע לפני דודי

רגע לפני דודי

המלך בשדה. איזה שדה?
ניגש אלי חבר במדרשה, עומר לנדאו שמו, עם פירוש משלו ואמר לי:
אתה יודע איזה שדה? בשדה הקרב.
געוואלד, המלך בשדה הקרב!!
אתה יודע מה קורה לחייל שמסתובב ורואה את הסוס של המלך.
הוא מיד מתחיל לצעוק
"המלך בשדה! המלך בשדה!!!"
שידעו כל החיילים.

איזה עומק. הכל משתנה, הדם זורם אחרת בעורקים.
הלב פועם אחרת.
הזיעה ניגרת על מצחו ומתערבבת עם הדמעות בעיניו.
זה כבר לא אותו הקרב.
לא רק בגלל שהמלך רואה אותו, ממש לידו.
לא רק בגלל הידיעה שהמלך נלחם אתו.
אלא שפתאום כל כך ברור על מה נלחמים…
נלחמים על המלך!
המלחמה שלנו היא על הארמון, על המלוכה
ולא נכנעים, כי אין לאן לחזור.
אלול.
רגע לפני שהגענו ל"דודי לי", אני רוצה להקשיב פנימה למילים הראשונות: "אני לדודי".
אני, כל כולי, נשמתי, אהבתי, כוחותיי ומאוויי – לדודי!
בחודש הזה אני תולה שלט ליד הדלת מחוץ למשרד:
החודש הזה "אני לדודי"
עברתי אתמול בשדה וחשבתי על המילים הראשונות של המזמור שמסמל את בוא אלול
"ה' אורי וישעי".
אולי רק בשדה יכולתי להרגיש את הדבר הזה. איזה מילים מרוממות לפתוח בהן את החודש.
עוד לפני שאני קורא לבורא עולם "מלכי", "אלוקיי", "אדוני" או "אבי",
אני פונה אליו ואומר: יש לי אור בלב, יש לי אור בחיים
אתה ה' – אורי!!

אהבת את המאמר? שתפו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך

מצאתם טעות בכתבה?

נשמח שתדווחו לנו וככה נוכל לתקן...

דילוג לתוכן