הרבה אנשים מרגישים, שמה שהולך כאן סביבינו, הארועים הקשים מצד שכנינו, בני הדודים, שמתעקשים להזכיר לנו כי למרות שאנו חולקים אותה מדינה, לומדים ביחד באוניברסיטאות, נפגשים בבתי המרקחת, וברחובות – אנחנו שונים – מטרתם אחת. להזכיר לנו מי אנחנו.
המן נקרא צורר היהודים – כי הוא לקח את העם המפורז ששכן בכל מדינות מלכות אחשוורוש, וצרר אותם לצרור אחד. גם היטלר יימח שמו בזמנו, צרר אותנו, והזכיר לכל נכד מתבולל כי לא יעזור לו דבר, הוא משם. הצוררים הללו היה להם תפקיד מוגדר מאוד: להזכיר לנו שאנחנו לא משלהם, ולאחד אותנו בגורל משותף, שיחזיר את הביחד לחוויה היומיומית הקיומית שלנו. כן, חבל שתמיד אנחנו חייבים לקבל את המסרים מבחוץ…
הרבה אנשים מבינים כי זה הזמן לאחדות, זעקות לאחדות, צום שלושה ימים שדווח עליו ברשתות. וכששאלתי מישהו מה עוד ניתן לעשות, מה חוץ מהתפילות, ומעוד מעשה טוב וכו', ענה לי שכמו כל דבר אחר הכל מתחיל בראש והגיע הזמן 'לשבור מחיצות בראש'.

ניסוי קטן:
את נכנסת לחדר שבו נמצאים ארבעים איש, ויש שם אנשים מכל הסוגים. בהתבוננות שטחית על הקהל, למה תשימי לב, למה תחלקי את הנמצאים לידך? גברים נשים? חילונים דתיים? ימניים שמאלנים? למעונבים ומשדרי יוקרה ואנשי יומיום? ספרדים ואשכנזים? לנכים ועומדים על שניים? מניחה שיש דברים שענית עליהם כן ויש שענית שלא. אותם דברים שאנו מחלקים אותם בראש, הם אלו שיהוו חציצה בינינו ברגש כשניפגש, הם יפריעו לזרימה הפשוטה. מישהי שיש לה בראש חילוק בין אשכנזים לספרדים, תחוש את המקום הזה בתוכה, כשמולה ישב אדם שונה ממנה, והמקום הזה ישפיע על הזרימה הפשוטה, ויניב גם מהצד השני איזה שינוי, גם אם לא מודע. בנושאים בהם לא יהיה אצלי חילוק, אני ארגיש מול האדם שמולי זרימה פשוטה, והיא תוביל לשיח אמיתי יותר, מוכר, מחבר יותר ופשוט. חומה בראש יוצרת חומה בשטח, וכשזה כך אצל הרבה אנשים, זה יוצר ממש חומה חברתית מורגשת. פירוד.
כאשר אנו רוצים לאחד, הדרך הראשונית לכך, היא ליצור חיבורים בראש. להבין את המקום הדומה ולהתבונן בו, לקלוט שכמו שאני לא חשה שום הפרדה בתחום מסוים מהנ"ל ביני לבין האחרים, כך אני יכולה להחליט להרגיש גם בתחום אחר. ולעבוד בתוכי על ראיית הדומה. לנסות לראות את המעגל הכולל אותו אנו חולקים, כמו אנושות, או יהדות, לחיות את המעגל הגדול יותר ולא את הקטנים והשונים שבתוכו. בדיוק כמו שקורה כאשר אנחנו נמצאים במעגלים גדולים יותר, לדוגמא בחו"ל, שם כל ישראלי הוא אח. איך זה? כי שם אנו חיים את המעגל הגדול שלנו, ולא נכנסנו לפרטים…
ברור שכמו בתוך משפחה, אנו חיים את ההבדלים שבין האחד לשני, והם מחויבים מטבע היותנו שונים, ועוזרים לנו בזיהוי, בעצמיות, בהגדרה, ובהבנת גבולות הגיזרה. כך השונות בין המגזרים השונים בעם. אך בו בזמן ממש, עלינו לחיות את המעגל המשפחתי העצום אליו אנו משתייכים. זה עניין של מבט. היכן אתה מתפקס…