כבר כמה ימים הוא מתכונן לשבת על כיסא הסנדק, כיסאו של אליהו. הוא הלך לטבול והכין ברכות בשפת הקודש, שכולם יוכלו להבין.

השירה מתחילה, הוא מיטיב את הטלית, התינוק על כרית מרופדת, אותיות רקומות בחוטי כסף מברכות, שזה הקטן יהיה לגדול.

המוהל נוטל רשות ומברך על מצוות המילה וחותם באות ברית קודש.

"שילה דוד" יקרא שמו בישראל.

בסימן טוב ומזל טוב מברכים הקרובים ופונים לברך את הקרובים וההורים.

והסנדק יושב על כסאו וכמונה מעות מברך כל אחד בתורו, הוא משתדל לומר כל מילה בדיוק, מתנצל לפעמים ומסביר שקל לו יותר לתרגם את ליבו בשפת אם, בטוח שגם המתברכים מבינים את שפתו של הלב.

הם עומדים שם בתור, יש שמעט מתביישים לגשת לאיש הדור מעוטר בטלית, אולי לא יוכל לברכם אם יראה את לבושם, אם יראה את הקעקועים.

הם לא יודעים שהוא חיכה רק לרגע הזה, התאמן על מילים שיוכלו להכיל את משאלות ליבם של כל אחד ואחת.

הוא חוזר על מה שלמד, שתזכה לזכר ותזכי לנקבה, בריאות שלימה בן זכר ופרנסה טובה, ושה' ישמור את כל החיילים ויחזיר אותם לשלום שמחים ובריאים.

ברכה ועוד אחת, הם עוברים לפניו והוא מברך, לא שוכח גם חיבוק כמודה על הזכות לזכות להיות מברך.

ואני עומדת בצד, מסתכלת על אבא שלי, וחושבת על כל הדרך שעשה להגיע עד הלום, על הלימוד ביגיעה, וברכת המזון שהוא אמר בחלקים ותרגם לצרפתית כדי להבין.

על דפי הגמרא שהוא למד ביגיעה, דף ועוד דף ועוד דף, ועל סיום מסכת ראשונה שהוא לא ישכח לעולם.

מצרפת תפילתי לברכותיו שה' יתברך ישב על כיסא רחמים, ויראה את בניו אהוביו, כל כך שונים וכל כך קרובים, מבקשים על עצמם רק אחרי שביקשו על אחרים, וירפא לשבורי לב, יחבש עצבותם וימלא לטובה כל משאלות ליבם, וישלח אליה לבשר גאולה, ותלבש ציון בגדי תפארת בזכות ישראל נימולים,

ובזכות ברכותיו של איש עטור בטלית, בזכות ברכותיו של אבי היושב על כיסאו של אליהו הנביא.

אהבת את המאמר? שתפו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך

מצאתם טעות בכתבה?

נשמח שתדווחו לנו וככה נוכל לתקן...

דילוג לתוכן