הרצון הטבעי של כל יהודי הוא להשפיע על המציאות – שירד דרכו טוב לעולם. והציפייה הטבעית היא שתהיה סייעתא דשמיא בעניין. אין דבר אמתי יותר מללכת עם ביטחון שבוודאי ה' יעזור לי, אבל גבול דק אך קריטי מבדיל בין ביטחון לבין שתלטנות וניסיונות בלתי מודעים לנהל את סדר היום של ה' יתברך.
לפעמים אני באה לעשות משהו, ומסיבה כלשהי נדמה לי שההצלחה כבר אצלי בכיס. כאן נפסלתי במשחק. ואז ה' דואג לנער אותי טוב־טוב. שיהיה מאד ברור שאין לי שום דבר בכיס. הכל שלו. לא גנבתי כלום, ואם כן – זה הזמן להחזיר. אל"ף בי"ת של עבודת ה' זו מידת הביטחון. אך "זה לעומת זה עשה אלוקים", הקליפה של מידת הביטחון האמתית היא ביטחון מדומה. במילים אחרות, זה בעצם להגיד "טוב ה' אתה יכול ללכת, הסתדרתי לבד".
כשנמצאים בעבודה אמתית של אמונה וביטחון, התחושה היא שבסופו של דבר השמחה שלי לא תלויה בהצלחה. עצם העובדה שאני עושה את מה שה' רוצה ממני, כבר משמחת אותי, בפשטות, והיא העיקר. השאלה אם אצליח או לא – פשוט לא מעסיקה אותי.
בביטחון מדומה, ברור לי שאם הצלחתי בפעם שעברה אני אצליח גם עכשיו, כי אני כבר רגילה שה' מקרב אותי, ומעביר דרכי שפע, התרגלתי לרמה מסוימת של קשר עם ה', אז מה שנראה לי כהליכת צעד אחורה הוא מאד מלחיץ ובלתי מתקבל על הדעת. כשאני במצב הזה, תמיד אגיע בסוף לעצבות.

זהירות: דמיון ממכר
יש בעולם תופעה של התמכרות להצלחות, והיא יכולה לקרות גם בעבודת ה'. תחושה שאם נפלתי מהמדרגה שהייתי בה אז אין לי זכות קיום. התרגלתי שה' מתייחס אלי באופן מסוים, שיש שערים שהוא תמיד פותח לי, הצלחות שהוא מעביר דרכי, ופתאום אני עומדת מול שער סגור, דופקת ואין עונה. הי, ה', לא התבלבלת? לא היה דיבור שיש לנו פה הסכם?… ה' לא מתבלבל. כנראה אני התבלבלתי. התרגלתי שה' פותח לי שערים, אז כבר נראה לי שהוא חייב לי משהו.
הדמיון שה' חייב לי, הוא בעצם השיטה הבדוקה של הסטרא אחרא להביא אותנו לתסכול וייאוש, ובכך למנוע את המשך עשייתנו. ה' לא חייב לי כלום. אבל החידוש הוא – שהוא ממש יכול, וגם רוצה, לתת לי את הכי טוב, אם רק אהיה מוכנה לקבל את הטוב הזה בלי להכניס אותו לתבניות שייצרתי והגדרתי מראש.
אם אאמין מאד חזק שה' תמיד רוצה לתת לי את הכי טוב, עם קצת ענווה, ושני צעדים אחורה (אבל הפעם מבחירה), אצליח להבין שהטוב הזה לא חייב להיראות בדיוק בצורה שתכננתי, הוא יכול לבוא באין סוף דרכים. ואז אצליח לקבל אותו בצורתו המקורית, כמו שה' תכנן שהוא ירד לעולם, בלי צמצומים אנושיים.
כתוב שאין רע יורד מלמעלה. זה אומר שמה שיורד זה הרבה טוב. רק צריך פתיחות ואמונה בשביל לראות את זה.