"אתה בטוח שזה הנושא שאתה רוצה לכתוב עליו? אתה יודע כמה ספרים באמת חיבר בעל התניא?". הרב יוסי שטמלר, כיום רב אוניברסיטת חיפה, די הופתע מהשאלה שהציב לו המנחה האקדמאי שלו לעבודת הדוקטורט. "במשך הרבה שנים ההגות של בעל התניא ריתקה אותי. כשחיפשתי נושא לדוקטורט, הרגשתי שעיסוק בכתבים שלו תהיה עבורי הבחירה הטבעית ביותר. אלא שהמנחה קצת צינן את ההתלהבות שלי, כשהבהיר לי בפני מה אני עומד. אני לתומי עניתי לו שאני מכיר את ספר התניא על חמשת חלקיו, את 'תורה אור' ו'ליקוטי תורה', פירוש על סידור התפילה, וכמובן בצד ההלכתי – שולחן ערוך הרב.

המנחה מצידו חזר ואמר: 'לך תבדוק, אחר כך תחליט אם אתה בטוח שאתה הולך על זה'. רק אז התברר לי, שלבעל התניא יש עוד כשלושים(!) ספרי דרושים ומאמרים. אלה ספרים שרוב הציבור לא רק שלא מכיר את תוכנם אלא אפילו לא יודע שהם קיימים! כמובן ישנם בני עליה שיודעים ולומדים את כל הכתבים, אבל הציבור הרחב בכלל לא מכיר אותם". הרב שטמלר הלך ובדק, ואכן רוחב היריעה שגילה היה ענק, אבל עם זאת – גם מרתק ומלא תובנות עמוקות.

"כשכותבים דוקטורט, חייבים קודם כל לעבור על כל החומר שרלוונטי לנושא", מסביר הרב שטמלר את המורכבות. "דורשים ממך להביא תזה מאוד מבוססת, ולכן הייתי צריך לראות הכל. האמת היא שלא רק על דברים של אדמו"ר הזקן הייתי צריך לעבור, אלא גם על כל המאמרים האקדמיים שנכתבו על אדמו"ר הזקן. צריך להבין שמדובר בכמות עצומה – המון מאמרים וספרים שנכתבו במהלך השנים, ובקיצור – מדובר היה במשימה כבדה מאוד". למרות ההפתעה והגודל של המשימה, החליט הרב שטמלר לצאת לדרך הארוכה.

כעבור חמש שנים הוא סיים את עבודת הדוקטורט, שזכתה באופן יוצא דופן, בגלל החידושים הגדולים שבה, להוצאה לאור על ידי אוניברסיטת בר אילן. "במדינת ישראל נכתבים בערך 1000 דוקטורטים בשנה, ורק בודדים עולים על מכבש הדפוס", מסביר הרב שטמלר. "בעובדה שאוניברסיטת בר אילן הוציאה אותו לאור, אפשר לראות סוג של גושפנקה אקדמית למסקנות של המחקר. המעניין הוא, שלמרות שהמסקנות של המחקר שלי הן במובנים מסוימים אנטי ממסדיות, ומציגות את ההגות של בעל התניא באופן שונה ממה שמקובל לחשוב, הממסד קיבל אותן, וזאת נקודה משמעותית".

כעבור מספר שנים נוכח הרב שטמלר לדעת שאמנם באקדמיה ישנה התעניינות במחקר שלו, אבל בעולם הישיבות "הדוקטורט הוא לא מטבע 'עובר לסוחר'. הוא גם ארוך, וגם יש בו הרבה סוגיות שהן לא כל כך אקטואליות לבחורי ישיבות. מעבר לכך, ההתמודדות עם מחקרים וחוקרים שרחוקים מעולם התורה, לא תמיד מעניינת כל אחד".

בעקבות המחשבות הללו עלה הרעיון לכתוב ספר חדש, שאמנם יעסוק ברעיונות שמבוססים על המחקר המקורי, אבל יהיה ממוקד בתכנים ששייכים לעבודת ה'. "בדוקטורט יש חומרים לא מוכרים, שלא מעט אנשים, כולל חסידי חב"ד, גילו דרכם עולם חדש" ממשיך הרב שטמלר להסביר. "כדי להעניק את החידושים האלה גם לעולם התורה, עיבדתי את התכנים מחדש, ובחרתי שלוש סוגיות מרכזיות שנראו לי הכי אקטואליות – שלושתן סביב ספר התניא". בסופו של דבר, בשיתוף עם ספריית 'מעיינותיך', הופיע השנה, לקראת יריד הספרים בי"ט כסלו, הספר החדש על תורתו של אדמו"ר הזקן – 'ספר התניא: התמונה הגדולה'.

טיש לאינטליגנטים

הרב ד"ר יוסי שטמלר גדל בתל אביב. הוריו השתייכו לקהילה של יקים, "שלא הייתה קשורה לחסידות בשום צורה", כהגדרתו. "כן היה לנו קצת קשר לחסידות, דרך סבא שלי זכרונו לברכה, שהגיע מהעיירה סלונים, ולכן היה קצת קשור לרבי מסלונים. אמנם הוא בא ממשפחה של מתנגדים, אבל זאת הייתה תקופה שההתנגדות כבר לא הייתה מי יודע מה. בצעירותו הוא למד בברלין בבית המדרש לרבנים של הרב הילדסהיימר, ובמקביל למד משפטים והיה דוקטור כדרכם של הרבה יקים". לשילוב המעניין בין יקים לחסידים הייתה השלכה מעניינת: "הסיפור המשפחתי אומר, שכשסבא היה מגיע לטישים בסלונים, עוד עם אבא שלו, בגלל שהם היו אנשים חשובים הושיבו אותם במקום מכובד. פעם אחת הם שמעו את הרבי אומר למשמש שלו: 'לאינטליגנטים האלה תיתן לאכול את הדג עם סכין ומזלג…'".

ההיכרות של הרב שטמלר עם תורתו של אדמו"ר הזקן, התחילה בגיל צעיר יחסית למקובל בזמנו: "בשיעור א' למדתי בישיבת ההסדר בחיספין, והתחלתי כבר אז ללמוד תניא".

לימוד חסידות היה דבר מקובל באותו זמן?

"באותן שנים למדתי גם הרבה מורה נבוכים, ועוד ספרים מהתחום הזה. מלכתחילה הראש שלי הלך יותר בכיוונים הגותיים, כך שהלימוד שלי גם ככה לא תמיד היה לפי מה שמקובל".

בהמשך, הרב שטמלר שירת בשריון וגם המשיך לקצונה בחיל. אחר שהשתחרר, התחתן והצטרף לגרעין שהקים את כולל בית מוריה בבאר שבע. שם למד והוסמך לרבנות, ובמקביל למד תואר ראשון בפילוסופיה באוניברסיטת בן גוריון. "בבית מוריה זכיתי גם להעמקה יותר רצינית בחסידות" נזכר הרב שטמלר. "היה שם בחור מבריק, חסיד חב"ד, שהגיע ללמוד אתנו בכולל הלכות איסור והיתר, ובמקביל לכולל הוא למד הנדסת מכונות בבן גוריון. כשאמרתי לו שאני רוצה ללמוד איתו הלכה, הוא הסכים בתנאי שבתחילת כל סדר בוקר נלמד חצי שעה תניא. זאת הייתה הזדמנות טובה לחרוש את התניא כמו שצריך".

אחרי ששימש כר"מ בישיבת עתניאל, יצא עם משפחתו לשליחות בטורונטו לתקופה של שלוש שנים. כשחזרו ארצה, עברה המשפחה לחיפה. בתחילה היה ר"מ בישיבת 'אור וישועה' של הרב ד"ר אליהו רחמים זייני שליט"א, ולאחר מכן עבר לתפקיד בו הוא מכהן כיום – רב אוניברסיטת חיפה.

בעל התניא בשלושה חלקים

כאמור, הספר החדש של הרב שטמלר – "התמונה הגדולה", עוסק בבחינה של שלושה נושאים שנמצאים בלב ספר התניא, עם תוספת מבט חדש, שנובע מכלל ההגות של אדמו"ר הזקן.

נראה שספר התניא כבר נחרש מכל הכיוונים – נכתבו עליו כל כך הרבה ביאורים, פירושים ומחקרים. מה עוד יש לחדש שלא דיברו עליו?

"בכל אחד משלושת הנושאים של "התמונה הגדולה", ישנם חידושים ביחס למה שמקובל להבין מספר התניא" אומר הרב שטמלר. "החידושים נובעים מהשוואה לדברים של אדמו"ר הזקן בעצמו, כפי שהוא ביטא אותם בעשרות ספרי הדרושים שלו. בספרים הללו ישנם משלים חדשים והרחבות רבות לדברי התניא, כך שהם ממש מקבלים פנים חדשות.

"ניקח לדוגמא את הנושא השלישי בספר, שנראה כאילו כולם מכירים: השכל. חב"ד היא החסידות היחידה שלא נקראת על שם המקום בו פעלה (ליוזנה, ליאדי, לובביץ'), אלא על שם השכל – חכמה בינה ודעת. בהקשר הזה, התברר לי במהלך המחקר, שבעצם אף אחד לא ממש חקר מההתחלה, מה בעל התניא חושב על השכל האנושי. הבעיה עם השכל שלנו היא שהוא כלי אוניברסלי, שיכול לשמש באותה מידה לקודש ולחול. שתיים ועוד שתיים שווה ארבע בכל מקום בעולם. כימיה ופיזיקה הם מדעים אובייקטיביים, שלא קשורים לעם מסוים – וממילא לא קשורים לדברים שאנחנו רגילים לדבר עליהם, כמו סגולת ישראל או תורה ומצוות. אלה דברים ספציפיים לעם ישראל. כשבעל התניא שם בפרונט את 'חכמה בינה ודעת', עלול להתקבל רושם מוטעה שהוא רציונליסט שבשבילו השכל הוא חזות הכל. זאת תפיסה שמרוקנת את התוכן של הקדושה; וכך באמת, פעמים רבות, רואה את הדברים המחקר החיצוני על אדמו"ר הזקן".

הרב שטמלר מבקש לשרש את הטעות הזאת שקיימת לעיתים בעולם המחקר: "בתפיסה חיצונית, המהלך של חב"ד יכול לעבוד בכל תחום. אם אני שומע שעוגת קצפת לא טובה לבריאות (=חכמה), אני יכול להתבונן בזה לעומק (=בינה), וליישם את זה (=דעת). בספר התניא, התיאורים מתחילים מספירת החכמה ומטה, ומשום כך חוקרים מסוימים קיבלו מוטיבציה לחלן את ההגות של אדמו"ר הזקן, ולמסמס את ההיבטים שזרים לעולמם החילוני. כשמרכיבים משקפיים חילוניות וניגשים להגות דתית, הדברים עלולים להתעוות".

אז איך רואים את 'התמונה הגדולה'?

"כשמסתכלים על דברי אדמו"ר הזקן מהפריזמה של שלושים ספרי הדרושים, מבינים שהוא לא באמת מתחיל מחב"ד, אלא הרבה למעלה מזה. יש אצלו הופעה של הכתר והרצון העליון – סובב כל עלמין ואור מקיף, ועוד הרבה ביטויים שמתייחסים לרבדים שמעל ספירת חכמה. כשמעמיקים את המבט, רואים שלמען האמת בעל התניא ראה את השכל האנושי בצורה הפוכה לגמרי מזו שמנסים חוקרים כאלה ואחרים ליחס לו. בניגוד לפילוסוף הרציונליסט, שאין לו קריטריונים אחרים לאמת מלבד השכל, אצל אדמו"ר הזקן אין לשכל הגמוניה. הוא מצביע על הרבה כשלים שיש בשימוש בשכל. בדוקטורט, התעסקתי לא מעט בהשוואות בין התפיסה של רבי נחמן לאדמו"ר הזקן. להפתעתי גיליתי שהוא ממש 'עוקף מימין' את רבי נחמן. הרי רבי נחמן נתפס כאנטי רציונליסט – ובצדק, אבל האמת היא שבעל התניא עוד פחות רציונליסט ממנו. אמנם בספר 'התמונה הגדולה' החומרים האלה לא נמצאים, אבל ניתן למצוא אותם בדוקטורט שכתבתי, שכאמור, אוניברסיטת בר אילן הוציאה לאור תחת השם 'חיוב השכל ושלילתו בהגותו של רבי שניאור זלמן מלאדי'".

האמת היא, שכבר מהכותרות שנתת בספר על נושא השכל, אפשר להבין את הכיוון שאליו הרוח נושבת: "השכל – כלי הפכפך וחסר יציבות", "יכולתו המוגבלת של השכל בעולם הרוחני" ועוד.

"כן, זאת נקודה מאוד מעניינת. כמה שבעל התניא היה סיסטמתי – כלומר, סדרן ושיטתי, ואפשר לומר אדריכל של ממש – דווקא בנושא של השכל, הגישה שלו לא כתובה כמשנה סדורה. בכל דבר אחר – בשולחן ערוך הרב ובתניא אפשר לראות יצירת אומנות של ניסוחים שיטתיים ובהירים, שמזכירים את המלאכה של הרמב"ם בכתיבת הי"ד החזקה. לא סתם המגיד ממזריטש הטיל עליו לכתוב את השולחן ערוך. זאת לא רק גאונות, אלא גם יכולת סדרנות נפלאה. בכל אופן, כנראה שביחס לנושא של השכל, הוא סבר שלאנשים יהיה ברור באיזה תחומים משתמשים בו ובאיזה לא. ההחלטה שלי בכל זאת לנסח את הגישה שלו בנושא הזה, נבעה בגלל העימות עם המחקר. בגלל הניסיון של חלק מהחוקרים לחלן את התפיסה שלו על השכל, התחלתי לחפש בכל הכתבים של בעל התניא איפה הוא מתייחס לזה. באמת מצאתי, כמו בכותרת שהזכרת, שבעל התניא אומר בפירוש שהמסקנות שהשכל יכול להגיע אליהן תמיד תהיינה לא יציבות. האמון שיש לו בשכל מאוד נמוך. יש כמה מקומות שהוא לומד מסוגיית השוחד, שמעוור עיני פיקחים וצדיקים, מעין בנין אב לכך שאדם כל הזמן מושפע מדברים, גם אם הוא לא מודע לזה. לא מדובר דווקא בכסף – גם היצר הרע נותן סוג של שוחד, עם כל התאוות שהוא מגיש. השכל נסחף אחריו, וממילא הוא לא יכול להיות עוגן לשום דבר".

איך בכל זאת משתמשים בכלי הזה?

"לפי בעל התניא, צריכה להיות נקודת אחיזה גבוהה יותר – הנשמה או התורה, שמגיעות מעולמות עליונים, ויכולות להדריך נכון את השכל", מבהיר הרב שטמלר. "השכל עצמו הוא כלי שיכול לשמש לחיוב אבל גם לשלילה. הוא שייך לקליפת נוגה, ועלול לשמש לדברים רעים. מעבר לכך, בכמה מקומות בדרושים של אדמו"ר הזקן כתוב בבירור שהשכל לא נשאר ניטרלי. כלומר, כשהנפש הבהמית משתמשת בו, פעם ועוד פעם, הוא עצמו מתגשם ומתבהם. לעומת הגוף שהוא בלי תודעה, השכל מודע וזוכר, וגם אם הנפש האלוקית מנצחת לזמן מסוים ומשתמשת בשכל, הרי שהיא מקבלת את השכל עם 'טביעות האצבע' של הנפש הבהמית. כמו סיר טרף שמושפע ממה שהיה בעבר, וצריך להגעיל אותו, כך גם כדי להשתמש בשכל לקדושה צריך תהליך שלם של טהרה".

בנושא השכל, הרב שטמלר אסף עוד שלושה עשר נושאים(!) מרכזיים בתורה, שעליהם אומר בעל התניא בפירוש שהם מנוגדים לשכל.

"ישנו סיפור ידוע על המטרוניתא שרצתה להוכיח לרבי יהושע שהיא מסוגלת לזווג זיווגים. היא ניסתה לשדך אלף עבדים ושפחות ונכשלה באופן מוחלט. אדמו"ר הזקן מוכיח מהסיפור הזה, שהשכל הגשמי לא יכול להועיל בעולמות שמיימיים, כמו אותה בת קול שמכריזה על השידוך האמיתי. שכל שיתיימר לפעול במקומות כאלה, יגיע בהכרח לשקר. האמירות הללו שלו, הן סטירת לחי מצלצלת לפילוסופים הרציונליסטים". קצרה ידו של השכל להשיג את העולם השמיימי־אלוקי.

"כמובן גם בתחומים שקשורים לאמונה ולתורת הסוד, השכל לא יכול לתת מענה" ממשיך הרב שטמלר להסביר, "כמו למשל הייחוד של הספירות והמאציל, בריאה יש מאין, חלל הפנוי ועוד, שבשכל האנושי אי אפשר להבין. לכן השימוש בשכל צריך להיות בזהירות, ובוודאי שלא לנפח אותו מעבר לגבולות שלו, ולפגוע בכך בעולם הקדושה חלילה".

שער האריות

הנושאים הנוספים שבהם מאיר הספר של הרב שטמלר את דברי אדמו"ר הזקן, הם החוויה הדתית של עובד ה' וחיי האמונה שלו. המטפאורות והמשלים שליקט ממאמרי בעל התניא, מחדדים מאוד את גישתו שמופיעה רק בתמצית בספר התניא. כך לדוגמא במשל הבא, שלקוח ממאמרי אדמו"ר הזקן, ומדבר על עבודת הבינוני, שהיא עבודה של מאבק מתמיד בין שתי הנפשות שלו:

"והוא עניין צחוק [=שעשוע], כמו שעושים השרים – שיעמידו ארי עם נמר, ויראו שיהיה באופן שלא יזיק האחד את חבירו לגמרי. הנה עניין הצחוק הזה בחיוֹת זה עם זה, אין מהצורך באמת שיכה הארי את הנמר וינצחנו או בהפך, כי אם שנעשה לצחוק ותענוג לבד, לא לאמיתיות העניין. כי הלא מסבבים הדבר שיהיה כן. שאוחזים בארי בשלשלת, שיוכל הנמר לקום עליו, ואחר כך מניחים הארי לעמוד נגד הנמר וכשרואים שיהרגהו לגמרי, מעכבים אותו בשלשלת וכן בהיפוך… שאם היה קם אחד על חבירו והורגו מיד, אינו תענוג כלל".

"אצל בעל התניא, המאבק המתמיד הוא לא מצב של דיעבד, אלא עיקר העבודה בעצמה" מסביר הרב שטמלר. "צריך לדעת ש'רכבת ההרים' – העליות והירידות בעבודת ה', הן חלק מהתוכנית. אמנם, אדמו"ר הזקן מכוון לכך שעבודת ה' תהיה בשמחה, אבל נוכח המאבק המתמיד של הבינוני צריך להבין איך מגיעים אליה. בספר מוקדש לנושא זה פרק חשוב".

ומה החידוש שאתה מדבר עליו בתחום של האמונה?

"גם כאן, לעומת הגישה המחקרית, ברור שכל ספר התניא נועד בסופו של דבר לחזק את האמונה", קובע הרב שטמלר. "בספרות הדרושים, אפשר להעמיק ולגלות שהגישה של בעל התניא היא ממש פורצת דרך בתחום האמונה. לעומת מה שיאמר לך האדם הממוצע ברחוב, ש'אמונה' פירושה דעות או תפיסות מסוימות, הרי שבעל התניא מגדיר את האמונה כחוויה וכתחושה קיומית. מדובר על חיבור לאור של סובב כל עלמין, שהוא בכלל לא יכול להיות דרך השכל המוגבל. האמונה לא נמצאת ברובד האינטלקטואלי, אלא שייכת להתקשרות פנימית. זאת עוד זווית חשובה שמראה, בניגוד לאופן בו חלק מהחוקרים הבינו את הגותו, שהוא לא היה פילוסוף או רציונליסט".

פיצ'ר ולא באג

בנוסף לעבודתו על כתבי אדמו"ר הזקן, נכנס הרב שטמלר בשנים האחרונות לעסוק באחת השאלות הבוערות של הדור – היחס בין יהדות ופוסט־מודרניזם. לפני שנה וחצי הוא הוציא לאור ספר הגות מקורי, בשם 'פלטינה ופלסטלינה', שמציג התייחסות אמיצה ומקורית לסוגיה הרגישה. הרב שטמלר קיבל מכתבי ברכה מהרב אבינר, הרב שרלו והרב שרקי. "הספר הגיע גם לרב טאו, שלמרות שלא הכיר אותי באופן אישי, יצר איתי קשר והזמין אותי לפגישה", מספר הרב שטמלר. "הוא ביקש שאביא לו ארבעים עותקים שאותם הוא מחלק לתלמידים. יש בספר הזה גישה שמאפשרת התמודדות בריאה עם הפוסט־מודרניזם. זאת גישה שונה מהרב שג"ר או מהרב חיים נבון, ומה שחשוב לי לומר – על הגישה הזאת יש טביעות אצבע משמעותיות של אדמו"ר הזקן".

במה זה בא לידי ביטוי?

"אחת הטענות המרכזיות של 'פלטינה ופלסטלינה' היא, שהדברים שאנחנו לא מבינים בעולם האמוני הם לא תקלה", מסביר הרב שטמלר את התורה על רגל אחת. "יש הרבה דברים, בשלל חלקים של התורה והמצוות, שאי אפשר להסביר באמת. אין ספק שבהסתכלות אנושית – ברית מילה, למשל, עלולה להיראות כמו מעשה ברברי. להשחית את הגוף?! זאת רק דוגמה לדברים שאין לנו הסבר בשבילם, וזאת בדיוק הנקודה. הידיעה שיש דברים שאנחנו לא מבינים ולמרות זאת עושים אותם כי כך ציווה הבורא, היא חלק מהותי באמונה. החורים השחורים האלו כביכול, כלומר, הדברים שאנחנו לא מבינים, הם לא באג במערכת, אלא פיצ'ר – רכיב אלוקי שנשגב מבינתנו. עם התובנה הזאת אפשר לפתור הרבה שאלות אמוניות בדור שלנו. אגב, גם במדעים אחרים הידיעות מוגבלות מאוד. למשל, המדע הרפואי אומר בימינו, שהוא יודע פחות מחמישה אחוזים על גוף האדם, ולמרות זאת הרפואה עושה דברים נפלאים. אדם שבנוי ככה שהוא חושב כאילו הוא יכול להבין הכל מא' ועד ת', צפוי להישבר. רק אמונה שמכירה באור מקיף, ביש מאין, ומכילה בתוכה הבנה מלכתחילה שלא הכל אנחנו מבינים – מחזיקה מעמד בזמן משבר.

"כשאמונה פירושה קשר וחיבור, וההבנה והשכל הם יחסיים, אז יודעים להשתמש בהם נכון. אי אפשר לנהוג במטוס בכביש, ואי אפשר לטוס עם אוטו לאנגליה. ההגדרות של אדמו"ר הזקן לשכל מסבירות היטב את הנקודה הזאת".

מה אומר השם של הספר: 'פלטינה ופלסטלינה'?

"הרעיון הוא, שהיהודים היו במשך כל ההיסטוריה קצת אאוטסיידרים", אומר הרב שטמלר בחיוך. "כשהעולם היה אלילי, מתקופת התנ"ך ועד זמן האמוראים, היינו היחידים שדיברו על מונותאיזם. בעולם העתיק התייחסו ליהודים המונותאיסטים כמו משוגעים, ובספר מובאות לזה הרבה אסמכתאות מחקריות. ביזו אותם על כך שהם מאמינים בא־ל מופשט שאין לו פסל. מאז, העולם השתנה מקצה לקצה כמו פלסטלינה, ולא רק בנוגע למונותאיזם אלא בכל תחום תרבותי שאפשר להעלות על הדעת, רק היהדות החזיקה תמיד עמוד שדרה יציב כמו פלטינה. לכן, גם מול הפוסט־מודרניזם, צריך להבין שמדובר באופנה חולפת, 'ודבר אלוקינו יקום לעולם' (ישעיהו מ, ח)".

אתה מדבר על רעיון הגותי – איפה הוא בא לידי ביטוי למעשה?

"לצערנו, יש לא מעט אנשים בימינו שדורשים לעשות שינויים בהלכה. כשמבינים שלא הכל ניתן להבין, זה מכניס את הדרישה הזו לפרופורציה אחרת. יש עומקים בכל הלכה, ונגיעה בהם בלי ידיעה ברורה, עלולה לגרום נזקים איומים. רק אם גדולי ישראל סומכים את ידיהם על שינוי כלשהו, כמו שרה שנירר שהקימה את 'בית יעקב' וקיבלה הסכמה מ'החפץ חיים' והרבי מגור, אז יש על מה לדבר. אי אפשר לגעת בדברים שהם חלק מהפלטינה".

מעבר לעיסוק שלו בהגות, הרב שטמלר מוצא גם פלטינה וזהב בדמות סטודנטים שהוא זוכה ללמד יהדות.

מה התפקיד של רב באוניברסיטה 'חילונית' כמו אוניברסיטת חיפה?

"קודם כל, יש אירועים רשמיים של האוניברסיטה שמבקשים מהרב להשתתף. עם זה יש דאגה לדברים של חיי יום יום כמו מזוזות לחדרים השונים, תפילות, כשרות ועוד. מעבר לכך, רוב הזמן שלי מושקע בסטודנטים. יש כאן תוכניות לסטודנטים, עד עשרים שעות בשבוע ללימודי יהדות. חוץ מזה, יש לנו סעודות שבת, ואפילו שבתות אירוח. השבת למשל היינו בירושלים עם קרוב לשבעים סטודנטים שבאו ליהנות מאור התורה. כמובן, הכל נעשה בשילוב עם האוניברסיטה ועל בסיס רצון חופשי של הסטודנטים המעוניינים בכך. יש כאן כמה תוכניות נפלאות, שנותנות מהזהב של התורה לכל מבקש ה'".