המונח שבע מצוות בני נח מוכר כנראה לכולנו, אבל יחד אם זאת, רבים משייכים את הנושא לחלק מעולם יהודי שלצערנו כבר לא נוהג בימינו. לעתים נראה שאף אחד לא שומר על המצוות האלה – אם אנחנו שכחנו מהן, מה לנו כי נלין על אומות העולם? ויש שיטענו כי כמעט כולם שומרים על המצוות האלה באופן ספונטני – מי בתרבות המערב אוכל כיום אבר מן החי?
שבע המצוות הללו (אם שכחתם: איסור עבודה זרה, גילוי עריות, שפיכות דמים, 'ברכת' ה', גזל, אבר מן החי וחיוב הקמת בתי דין) לא מופיעות בתורה בפירוש, אלא נלמדות ברמז מתוך דברי הברית בין ה' לנח לאחר המבול. הרמב"ם אומר שלמעשה, שש מצוות מתוך השבע ניתנו כבר לאדם הראשון, ורק איסור אבר מן החי התחדש בימיו של נח. הרמב"ם עצמו כותב (בהלכות מלכים פרק ח) שיש מצווה לגרום לעמי העולם לשמור את שבע מצוות בני נח, וששמירת המצוות צריכה להיות מתוך אמונה בה' ובתורת משה. אך בפועל במשך מאות שנים, הנושא לא נידון בעולם התורה היהודי.
לפני כמאה וחמישים שנה, חזר הנושא למודעות היהודית בזכות הרב אליהו בן אמוזג, מחכמי איטליה. הרב בן אמוזג עוסק רבות בכתביו במערכת היחסים המורכבת שבין היהדות לאומות העולם. בין כתביו ניתן למצוא את הספר 'בשבילי המוסר', שעוסק בהבדלים שבין המוסר היהודי למוסר הנוצרי.
חיבור מרכזי של הרב בן אמוזג הוא 'ישראל והאנושות', שנכתב במקור בצרפתית, בו הוא מנתח את היחס בין עם ישראל לאומות העולם. בספרו מצייר הרב בן אמוזג תמונת מצב אידילית ביחסים שבין עם ישראל לאומות העולם. טענתו המרכזית היא כי היהדות איננה דת לאומית בלבד, כי אם דת בעלת מרכיב פרטני־יהודי מובהק ומרכיב אוניברסלי, בעל משמעות לכל אומות העולם. "תורת משה", הכוללת את תרי"ג מצוות, מחייבת את עם ישראל בלבד. תשתית היהדות, המתבטאת בברית נח, היא אוניברסלית, ועל כן כל באי עולם אמורים לקיים את שבע מצוות בני נח.
בפועל, עולם התורה לא הצטרף לרב בן אמוזג בהפצת שבע מצוות בני נח, ורק לפני כשלושים שנה העלה הרבי מלובביץ' את הנושא שוב בדרשותיו. כך למשל בהתוועדות בשנת תשמ"ז אמר הרבי כי בזמן הזה הגיעה העת לחזור ולהפיץ את שבע מצוות בני נח: "בדורות שלפנינו, כל ניסיון לפעול על אומות העולם בענייני אמונה, היה כרוך עם סכנת נפשות ממש, ולכן לא הייתה אפשרות לקיים ציווי זה. מה שאין כן בדורנו – לא זו בלבד שאין כל סכנה בדבר, אלא אדרבה, פעולה כזו מוסיפה בכבודם של ישראל בעיני כל העמים, בראותם שבני ישראל דואגים לא רק לעצמם, אלא גם ליישובו של העולם כולו, על ידי זה שיתנהג על פי צדק ויושר". בעקבות קריאתו של הרבי, חתם באותה שנה רונלד רייגן, נשיא ארצות הברית דאז, על מגילת כבוד שיש בה קריאה לקיים את שבע מצוות בני נח. גם הנשיאים שנבחרו אחריו המשיכו לחתום על קריאות דומות.
מאז הוקמו כמה גופים שעוסקים בהפצת שבע מצוות בני נח לעמי העולם, ואלפי אנשים ברחבי העולם החליפו את דתם והפכו לבני נח. לכבוד ראש השנה, יצאנו לבדוק את התופעה שמתיימרת, לפי מפיציה, להחליף את האיסלאם והנצרות.

שתי דתות ליהדות
"שבע המצוות זה רק חלק אחד מתוך העולם של בני נח" אומר לנו הרב אורי שרקי, העוסק בתחום כבר שבע שנים. הוא נדרש לנושא, כך הוא מסביר, אחרי שחש שהציונות עומדת במקום. "השיח שלנו התחלק לשניים. צד אחד שרוצה להתכנס פנימה לתוך העולם היהודי ושמירת המצוות, והצד השני שרוצה להפוך לקוסמופוליטי. זה ויכוח גדול מאוד שלנו כחברה. הרעיון הזה, של גם כיוון פנים יהודי וגם הסתכלות על כלל העולם יכול להיות הגורם המקשר בין חלקי החברה" אומר הרב.
הרצון לקדם את שמירת שבע מצוות בני נח בקרב גויים לא נועד, לפי הרב שרקי, לפתור רק את המחלוקות הפנים־יהודיות, אלא לפתור גם את מלחמת הציוויליזציות הגדולה שמתנהלת בעולם בין העולם המערבי לעולם הערבי. "יש מאבק על ההגמוניה התרבותית בין שני העולמות הללו, ואין אפשרות לגשר ביניהם. העולם המערבי קיבל בירושה מהפילוסופיה היוונית שהאדם הוא במרכז והאל הוא בפריפריה, ואילו העולם המוסלמי הוא בדיוק הפוך. שם האל הוא במרכז ואילו האדם הוא בפריפריה".
ואיך שמירת מצוות בני נח יכולה לגשר על הפער בין העולמות?
"היהדות, ובהשלכה לגויים, תורת בני נח, אינה מעמידה לא את האדם במרכז ולא את האל במרכז, אלא את הדיאלוג שביניהם, והמפגש שלהם הוא המרכז. מלחמת הציוויליזציות מעידה על כך שהעולם מחפש דרך, ואת זה אנחנו צריכים להפיץ. הקמנו מדינה יציבה ומשגשגת, וזה הוביל אותי לשאול – מה הלאה? מה השלב הבא אל הגאולה? בזמנו פניתי בשאלה הזו לרב מניטו, והוא ענה לי שהמטרה הבאה שלנו היא לפנות החוצה, כלפי אומות העולם. זה משהו שלא יכולנו לעשות בגלות, מפני שהיינו עסוקים או בהישרדות – שלא הותירה לנו יכולת, או בהתבוללות – שלא הותירה רצון לכך".
למה לעבור אל השלב הבא, לפני שהשלב הנוכחי, שמירת מצוות על ידי עם ישראל, עוד לא הושלם והתהליך עוד נראה רחוק מלהסתיים?
"עבור הגויים, מה שמשנה להם זה לא אם אתה דתי או חילוני, אלא אם אתה צינור ההתגלות של ה' בעולם. המהר"ל אומר שהצופה מבחוץ רואה את הדברים אחרת ממי שנמצא בפנים. לכן מי שהיה צריך להעיד על מהותו של עם ישראל הוא בלעם, שבתור גוי ראה מבחוץ טוב יותר את המהות של עם ישראל. צריך להבין, זה לא 'ג'וק' שאני התחלתי אתו. הרבי מלובביץ' עסק בנושא וכבר לפני יותר ממאה שנה עסק בזה הרב אליהו בן אמוזג מאיטליה".
שוב ושוב מדגיש הרב שרקי במהלך הריאיון את המונח 'תורת בני נח'. אני מנסה להבין מה כוללת אותה תורת בני נח, מעבר לשבע המצוות.
"תורת בני נח זה עולם רחב מאוד. בעיקרון ניתן לומר שביהדות יש שתי דתות. האחת ליהודים, שכוללת תרי"ג מצוות, והשנייה לשאר העולם והיא דת בני נח. כשלמעשה הברית עם בני נח קדמה לתרי"ג מצוות, שכן היא נכרתה עם נח לאחר המבול".
במה בעצם מתבטאת דת בני נח?
"ליהדות יש מסרים אוניברסליים. מטרת היהדות היא לנרמל את מערכת היחסים שבין הבורא לנברא, כשבני ישראל נבחרו לתקן את העולם כולו, ולהביא ברכה לכל משפחות האדמה. שבע המצוות של בני נח הן למעשה רק התשתית, בלעדיהן אין לנו בכלל שיח עם הגוי. רק אחרי שהגוי מקבל את המצוות הללו כתורה משמים הוא חלק מהדיאלוג שלנו, וככזה הוא יכול לקבל על עצמו עוד מצוות, שהן מעבר לשבע המצוות הבסיסיות, וכך הוא יכול להיות שותף מלא לתיקון העולם".
מה צריך לעשות כדי להפוך להיות בן נח?
"מדובר בטקס פשוט מאוד, בו המועמד עומד בפני שלושה תלמידי חכמים יהודיים, כמו בית דין רגיל לגיור, ומול בית הדין הזה הוא מקבל את שבע מצוות בני נח, מקבל שהן מן השמיים ושפרשנות הפרטים היא לפי פרשנות חז"ל. אחר כך חותם המועמד על ההצהרה וגם הדיינים חותמים עליה וכך הוא נהפך להיות בן נח. מדובר בטקס פשוט, אבל מאוד מרגש".

גם הבישוף הצטרף
במה 'דת בני נח' שונה מהנצרות והאיסלאם? הרי גם הן מאמינות בקדוש ברוך הוא, ושאר מצוות הבסיס נוכחות גם בדתות אלה?
"קודם כל צריך להיות הוגנים, בנצרות יש ממד של עבודה זרה, בטח מבחינת ההלכה היהודית. בייחוד כאשר הם עובדים לאדם והם מגשימים את האלוהות. נכון שבשנים האחרונות נעשו הרבה מאמצים של הנוצרים להתקרב לעם ישראל, אבל ההבדל היסודי בין היהדות לנצרות נשאר. להגיד שהנצרות היא לא עבודה זרה לא עושה עם הנוצרים חסד. לכן הדבר הבסיסי שאנחנו מבקשים מנוצרי שבא להפוך לבן נח הוא לעזוב כל אמונה שקשורה באותו האיש. לגבי האיסלאם, נכון שהוא לא עבודה זרה, אבל הוא טוען שהתורה בטלה והאיסלאם מחליף אותה ואת עם ישראל. ואלה דברים שלא מקובלים בדת בני נח".
לפני שבע שנים, אז החל הרב שרקי לעסוק עם בני נח, הוקם מרכז "ברית עולם – המרכז העולמי לבני נח". דרך המרכז מתנהלת הפעילות בקרב בני נח ויצירת התקשורת עם הקהילות בהן הם גרים.
מאיפה מגיעים רוב בני נח?
"לרוב מדובר בנוצרים לשעבר שהתאכזבו מהנצרות, אבל יש גם קבוצות ממדינות איסלאמיות ומדינות המזרח הרחוק. בסך הכל יש לנו כחמישים קהילות מסביב לעולם, ובנוסף לא מעט אנשים פרטיים. אנחנו מתקשרים אתם בעיקר על ידי אתר רב לשוני שיש לנו שמסייע להם בכל מה שהם צריכים".
הקהילות הגדולות של בני נח הקשורים למרכז ברית עולם פרוסות בכל רחבי העולם, כאשר במזרח הרחוק ניתן למנות קהילה של כחמישים משפחות בסינגפור, כאלף בני נח בפיליפינים – שם המדינה אף מכירה בהם כדת רשמית בשם 'חסידי האומות', קהילות רבות נוספות נמצאות בחלקים לשעבר של ברית המועצות כמו אוקראינה, בלארוס באירופה, קירגיזסטן שבאסיה והאי סחלין, אי שבשליטה רוסית באוקיינוס השקט. גם באירופה המערבית ישנן קהילות גדולות של בני נח. הקהילה הגדולה שיש בארצות סקנדינביה, למשל, הובילה לתרגום של אתר המרכז לשבדית.
מה גורם להם להפוך לבני נח?
"יש היום צימאון רוחני ברור ברחבי העולם. יחד עם זאת, וזאת תופעה מעניינת מאוד, דווקא הדתות הממוסדות נמצאות בירידה, בעיקר בגלל תחושת מיאוס מהממסד הדתי. אבל הרצון לקשר עם אלוקים לא ירד ואף התחזק בשנים האחרונות, והרצון הזה מוצא את עצמו מסביב לעם ישראל".
יש כאלה שמתחילים בתור בני נח ובסוף מתגיירים לחלוטין?
"בהחלט. יש לא מעט אנשים שנמשכים ליהדות ושואלים את עצמם למה בעצם לא להתגייר. אני תמיד אומר שזה פוגע בתנועת בני נח" אומר הרב שרקי בחיוך. "רבים מן המתעניינים לא רוצים לוותר על הקהילות שלהם. שאלתי למשל את ראש קהילת בני נח ברוטרדם בהולנד, שעומד בראש קהילה של מאה וחמישים משפחות, למה בעצם הם לא מתגיירים. הוא ענה לי שהוא הולנדי. הוא נולד הולנדי, הוא מרגיש הולנדי, ה' ברא אותו הולנדי והוא לא רוצה לשנות את זה. הוא מאמין בתורה, הוא מאמין בעם ישראל – אבל הוא רוצה להישאר חלק מהעם ההולנדי".
איך הקהילות שמסביב מגיבות לבני נח?
"אנחנו חיים היום בעולם ליברלי, כך שלרוב המאמינים אין שום בעיה. בארצות האיסלאם המצב קשה יותר, בני נח חיים שם כמו אנוסים, אבל בשאר העולם לא מצאנו עוינות. ייתכן שברגע שהתופעה תהפוך להיות רחבת היקף, תתחיל התנגדות. אני מכיר מישהו מכובד בצרפת, שבגלל שהפך להיות בן נח – אשתו היהודייה מתרחקת ממנו".
תהליך הפיכתן של חלק מהקהילות לבני נח טומן בתוכו סיפורים מרתקים. "יש קהילה בדרום אפריקה של חמישים משפחות. הכומר שלהם פנה אלי וביקש שאשלח להם צוות רבנים כדי שיעביר אותם את הטקס לבני נח. ביום שהם עברו את הטקס הגיע גם הבישוף המקומי וביקש להפוך גם הוא לבן נח".
הסיפור המרשים ביותר אולי, מגיע מארה"ב. "יש לנו קהילה גדולה בטקסס של מאה וחמישים משפחות. לפני כן הם היו נוצרים רגילים. הכומר של הקהילה הזמין את אחד הרבנים שלנו לתת הרצאה בקהילה על היחס של היהדות לנצרות. ההרצאה הייתה כל כך משמעותית עבורם, עד שחצי מהקהילה המקורית עזבו את הנצרות והפכו להיות בני נח. הם אף הפכו את הכנסייה שם ל'בית כנסת לבני נח'".
בית כנסת לבני נח? יש לבני נח תפילות משלהם?
"בהחלט. כתבתי סידור מיוחד לבני נח שמכיל את כל התפילות שמתאימות להם".

אחרי אלפיים שנה
מה עוד מבדיל בין בן נח ליהודי במצוות שמותר להם לקיים?
"העובדה שבן נח יכול בימינו להקריב קורבן. היה לי מישהו מפנסילבניה שרצה להקריב קורבן בארץ. לנו כיהודים זה אסור בגלל שזה הקרבה מחוץ למקדש, אבל גוי יכול להקריב. אז הוא הלך להקריב בפעם הראשונה שתי יונים ביישוב בית חוגלה ליד יריחו, ובפעם השנייה הוא הקריב בהר ציון ליד קבר דוד".
כשניסיתי להבין האם יש הבדל הלכתי בין גוי רגיל לבן נח, קיבלתי תשובה חדשותית. בית דין בראשות הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, העניק מעמד של 'גר תושב' לג'ורג' שטרייכמן, נכד ליהודי המתגורר ברמת גן. בהרכב ישבו גם הרב ציון בוארון והרב ציון אלגרבלי, וככל הנראה זוהי הפעם הראשונה מזה אלפיים שנה שבית דין מעניק למישהו מעמד של גר תושב.
הצורך שהוביל לחידוש הזה, היה 'היתר מכירה' השנוי במחלוקת שעורכת הרבנות הראשית בשנת השמיטה, במסגרתו נמכרות קרקעות לגוי. איסור 'לא תחנם' מונע מלמכור קרקעות לגוי, אך כשקונה הקרקעות איננו גוי אלא גר תושב, הרי שהתורה התירה לו את ההתיישבות בארץ ישראל. ג'ורג' שטרייכמן, תלמידו של הרב שרקי, היה זה שקנה את הקרקעות בשמיטה האחרונה שהייתה בשנת תשע"ה.

חסידי – אומות העולם
מלבד הרב שרקי, ישנם עוד לא מעט גופים שעוסקים בשבע מצוות בני נח. אחד מהם הוא ארגון 7for70, שהוקם על ידי הרב בועז קלי לפני כחמש עשרה שנה. חדי העין ישימו לב למשחק המילים בשמו של הארגון, מצד אחד 7 מצוות ל־70 אומות, וגם פרפרזה ל-770, מרכז חסידות חב"ד בניו־יורק.
"בשנות המ"ם, שנות ה-80, הרבי אמר שהגיע הזמן להביא את הנושא של שבע מצוות בני נח לכל באי העולם" אומר לנו הרב קלי. "הרבי העביר הרבה מאוד שיחות בנושא. אם הייתי מנסה לאסוף את כל השיחות שלו בנושא יחד הייתי יכול למלא שני ספרים גדולים".
הרב קלי נחשף לנושא על ידי הרב יצחק גינזבורג. "הרב גינזבורג הראה לי בזמנו שהרבי כותב על המדרש 'נתאווה הקדוש ברוך הוא להיות לו דירה בתחתונים' שאין הכוונה שרק עם ישראל ישמור תורה ומצוות, אלא שגם אומות העולם ישמרו שבע מצוות בני נח. מאז הנושא הפך להיות מרכזי אצלי".
לאחר ההחלטה לקחת את רעיון הפצת שבע המצוות למטרת חייו, הקים הרב קלי את עמותת 7for70, שהפכה עם הזמן לגוף מוכר מטעם האו"ם כארגון לא ממשלתי למטרות שלום. "חלק גדול בפעילות שלנו היה לעורר את שליחי חב"ד ברחבי העולם שצריך להתעסק בנושא הזה. הרבי כל הזמן אמר בשיחות שלו שהשליחים צריכים לפעול בקרב היהודים שישמרו תרי"ג מצוות ובקרב אומות העולם שישמרו שבע מצוות בני נח" אומר הרב קלי. "היו כאלה שהסתייגו, הם אמרו לי שעוד לא סיימנו לעבוד עם היהודים, אז מה העניין עכשיו לעבור לגויים".
אולי הם צודקים?
"בפועל ההוראה של הרבי הייתה שיפעלו במקביל, וזה כלל לא משנה שעדיין לא כל היהודים שומרים תורה ומצוות. מה שקורה בפועל זה שלא מעט פעמים בני נח מגיעים לבד לשליחי חב"ד כי הם צריכים עזרה הלכתית בכל מיני נושאים".
איזו עזרה הלכתית צריכים בני נח?
"תתפלא לשמוע שהם צריכים הרבה עזרה, ובנושאים סבוכים, כמו למשל נישואי בן נח לנוכרייה. היה לנו מקרה כזה באוקראינה שבו היינו צריכים לתת מענה. וגם שאלות כמו האם מותר להשתתף בחתונה של קרוב משפחה שמתחתן בכנסייה. צריך להבין שזה תחום שלא נידון לאורך השנים בספרות ההלכתית".
אז איך נותנים מענה הלכתי לתחום שלא מופיע בפוסקים?
"בשביל זה הוצאנו לאור 'שולחן ערוך' לבני נח. מדובר בשלושה כרכים שכתב הרב משה ויינר, שמהווים את הבסיס להלכות בני נח. מדובר בספרים די למדניים שכבר תורגמו לאנגלית, ועכשיו מתרגמים אותם לשפות נוספות".
הקהילות שאתן עובד הרב קלי פזורות בכל רחבי העולם, ממקומות פיקנטיים כמו יפן ועד לסולידיים יותר כמו ארה"ב, כאשר בברזיל יש כשלושים קהילות של בני נח הפועלות תחת המעטפת של ארגונו. אך המקום המעניין ביותר שהרב קלי פועל בו, הוא בקרב ערביי ישראל.
"אנחנו פועלים יחסית חזק בקרב קהילות ערביות בארץ. הפעילות שלנו היא בשיתוף משרד הפנים. אנחנו עובדים עם בתי ספר ערביים בגליל. לא מעט פעמים אני מעביר הרצאות לקבוצות גדולות של מאתיים ואפילו שלוש מאות חבר'ה תיכוניסטים על שבע מצוות בני נח, וברוך ה', אנחנו רואים תוצאות".
כמה ערבים בארץ הם בני נח?
"עוד לא הגענו למציאות כמו שיש לנו בברזיל ששם יש קהילות שלמות שיושבות ולומדות תורה וחסידות. כאן זה עדיין יחידים, אבל המספרים גדלים משנה לשנה".
כיצד מגיבה החברה לאותם בני נח?
"זה באמת לא פשוט. אנשים עוברים מהפך בחייהם, וברור שזה ישפיע עליהם וגם על סביבתם. אחד מהבדואים אצלנו, שבעבר עבד במשטרה והיום הוא מאבטח של ישיבת חב"ד, סיפר לי שמאז שהוא הפך לבן נח החיים שלו השתנו מקצה לקצה. הוא אדם הרבה יותר רוחני והרבה פחות חומרי.
"הם לא מרוכזים כולם יחד כך שאין להם אפשרות להקים קהילות חלופיות, ולעתים נוצרת מציאות של בדידות. אבל זאת לא בעיה רק של הערבים. אפילו בברזיל, שם הקהילות יותר מסודרות, יש את התחושה הזאת, כי אנשים מפסיקים להשתתף באירועים משפחתיים בעלי סממנים של עבודה זרה, כמו למשל אירועים בכנסיות, ולפעמים בשביל להגיע למרכז של בני נח הם צריכים לנסוע שעות. זה לא פשוט, אבל הם מרגישים בתוכם שזו האמת והם מוכנים להקריב בשביל האמת".

לונדון לא מחכה לי?
למה חשוב כל כך שדווקא כאן הערבים יהפכו לבני נח? איך זה שונה מכל מקום אחר בעולם?
"זה פשוט. קח למשל את יהודה ושומרון של היום. הרי אף אחד לא מאמין שהערבים יתנדפו פתאום מהארץ, וגם לקוות שנגיע להסדר של חיים משותפים של יהודים ומוסלמים הוא אשליה. רק פתרון של בני נח – כאשר הערבים יכירו בכך שזו ארצו של עם ישראל – יהיה הבסיס לשלום אמיתי".
הקביעה של הרב קלי, הכורכת את שבע המצוות עם תהליך שלום, נשמעת מעט נאיבית, אבל חדשות השנה החולפת נותנות לה אישוש. בחודש ניסן האחרון בוצע פיגוע דריסה בגשר ווסטמינסטר, בסמוך לבית הפרלמנט הבריטי. בפיגוע נרצחו חמישה אנשים. בעקבות הפיגוע הוטל עוצר על הפרלמנט, הדיונים בו הופסקו וראש הממשלה תרזה מיי פונתה מהבניין.
הפיגוע הותיר את לונדון, שבה אוכלוסייה מוסלמית גדולה, שסועה בין שני העולמות שמתנגשים שוב ושוב בשנים האחרונות. מי שנקרא לפעול מאחורי הקלעים כמתווך בין הקהילה המוסלמית בעיר לשאר אזורי הבירה הבריטית, היה הרב הרשל גליק, חסיד חב"ד מקומי שבמהלך השנים יצר קשרים הדוקים עם ראשי הקהילה המוסלמית בלונדון. למעמד הזה הגיע לאחר שהפך לגורם מוכר בקרב בכירים בעולם המוסלמי.
הרב גליק העביר מסרים הן מצד השלטונות הבריטים לצד המוסלמי והן מצד ראשי המוסלמים שניסו לרכך את הזעם כלפיהם והבהירו באופן חד־משמעי כי הם מגנים כל טרור. הרב גליק נקרא אל שרת הפנים בממלכת בריטניה, אמבר ראד, להתייעצויות בנושא, שם שוחחו על השלכות הפיגוע וכן הוזמן למסור הרצאה בפני מאות שוטרים במטה משטרת לונדון. בעצרת זיכרון מיוחדת לנספים שהתקיימה ליד בניין הסקוטלנד יארד נמצא הרב גליק עומד בשורה הראשונה עם המנהיגים המוסלמים בלונדון, ובראשם השיח סעיד רזאווי, וכן עם מפקד משטרת לונדון, ברנרד הוגן־הו. הרב גליק הוזמן אישית על ידי מפקד המשטרה הלונדונית.
לאחר אותו אירוע התכנסו מפקד המשטרה וכן המנהיגים המוסלמים יחד עם הרב גליק. בפגישה המצומצמת והסגורה הזו דנו הנוכחים בפרוטרוט על המצב הביטחוני הנוכחי של בריטניה, כולל החששות המיוחדים של הקהילה היהודית כיום. הנוכחים הבינו כי סוגיה זו של מניעת סכסוכים והגנה על הקהילה היהודית נתונה בראש סדר העדיפויות.
קשריו הענפים של הרב גליק עם העולם המוסלמי, מנוצלים על ידי גורמים ממלכתיים עולמיים להעברת מסרים ולפעולות שיצרו גם את הבסיס להתקרבות של ממשלת ישראל למדינות מוסלמיות שבאופן גלוי לא מקיימות יחסים דיפלומטיים עמה.
בריאיון שנערך עם הרב גליק לקראת חג הפסח האחרון, סיפר על נסיעה למדינה מוסלמית, בהזמנת גורמים עולמיים. הוא העיד שראה שרבים בעולם המוסלמי מחזיקים בדעות קדומות כי היהודים הם הסיבה העיקרית לכל פרץ האלימות. בנוכחותו באירוע באותה מדינה, כך הוא מעיד, הצליח לשנות את דעת רבים מהמשתתפים.
בכל כינוס כזה, בו משתתף הרב גליק, נוצרים קשרים מיוחדים בינו לבאי הכינוס. הרב גליק עומד עם אותם מנהיגים בקשר רציף ומחדיר בהם מסרים חיוביים על העם היהודי, כשאת פעילותו החובקת עולם הוא מנצל בראש ובראשונה לפעול להחדרת שבע מצוות בני נח, מתוך הבנה שכך ירד מפלס השנאה כלפי יהודים. "רבים מציינים בפניי", אמר הרב גליק באותו ריאיון, "כי קיום אותן מצוות מגביר אצלם את האחדות בין כל חלקי העם והם מרגישים רצון לאהוב כל אחד ולא ההיפך".

איך אומרים לובביץ' בערבית
כחלק מהפעילות בקרב הציבור הערבי, החל הרב קלי לתרגם כתבי חסידות, יחד עם שאר כתבים תורניים שמתאימים לבני נח, לערבית. בשבוע שעבר הושק התרגום לערבית ל"שער הייחוד והאמונה" מתוך כתבי בעל התניא. "לערב ההשקה הגיעו לא מעט אנשים בכירים במגזר הערבי והדרוזי בארץ. גם השר איוב קרא (בן העדה הדרוזית), שאני קורא לו 'השר לענייני שבע מצוות בני נח', השתתף באירוע. חוץ ממנו היו עוד ש'ייח'ם ואימאמים. זאת הייתה הרגשה של ימות המשיח".
כשהש'ייחים והאימאמים קוראים את הספרים המתורגמים, כיצד הם מגיבים?
"הרבה פעמים כשהם קוראים משהו הם אומרים שזה מופיע גם בכתבים המוסלמים, כך שזה לא מרתיע אותם ולא יוצר עימותים על אמונתם הנוכחית. ככה יותר קל לעשות את המעבר בהמשך לבני נח".
ובפועל הדברים באמת דומים?
"רק ברובד החיצוני. אחרי שלומדים את הדברים יותר לעומק מבינים שתורת בני נח היא הרבה יותר גדולה מהאיסלאם".
למה שהם לא יתגיירו?
"כי הם לא צריכים להתגייר" אומר הרב קלי בהחלטיות. "יש נשמות ששייכות לעם ישראל, ולגר יש נשמה כזו. גר שמתגייר מקבל נשמה חדשה של יהודי, אבל לא כל אחד מתאים לזה. למשל מי שבא אלינו בברזיל ואומר שהוא רוצה להתגייר, אנחנו לא נותנים לו להיכנס לקהילות של בני נח".
חלק בלתי מבוטל מהפעילות של הרב קלי מתבסס על פרסום. משעשע למדי לראות שלטי חוצות בכפרים ערביים, בהם תמונות של הרבי מלובביץ' וכיתוב בערבית. "בשביל להיכנס לשיח, חייבים שיווק. יש לנו מערך שלם שעובד על זה. אנחנו מפיצים פלאיירים, שלטי חוצות, ויש לנו ערכת כיס של שבע המצוות בערבית".
אך לא כולם מקבלים את המיזמים הללו בצורה חיובית. הרב משה שטרנבוך, אב"ד העדה החרדית, מביא את דברי הרשב"א שסובר שעמי העולם אינם מצווים כיום על שבע מצוות בני נח. הוא אף מוסיף שגם בדברי הרמב"ם מדובר במחלוקת, ויש הסוברים גם בדברי הרמב"ם שעמי העולם אינם מחויבים בשבע מצוות בני נח כיום.
אין ספק ש"דת בני נח" היא תופעה ייחודית, על גבול הביזארית, אבל היא מושכת אחריה רבים. נכון להיום היא נמצאת בפריפריה של השיח בציבור הדתי (וגם החרדי), אבל ככל שהיא תהפוך למשמעותית יותר בקרב עמי העולם כך היא גם תעורר דיון נרחב יותר בתוך העולם היהודי. ■