בס"ד

רצופה כוונות טובות

רצופה כוונות טובות

כ שחבר סיפר לי בעבר כי הפסיק לספור את הדייטים שעבר אחרי שחצה את קו המאתיים, היה לי קשה לעכל את המספר, רק מאוחר יותר הבנתי שלא מדובר בתופעה בלתי־שכיחה. תופעת הרווקות המאוחרת בציבור הדתי זכתה בשנותיה הראשונות להיות מנותחת על שולחן הדיונים בפאנלים ובמאמרים – ובינתיים הפכה זה מכבר למציאות שגרתית, כזו שבשל גודלה אין הופכים בה לכאן ולכאן – אלא מניחים לה בשתיקה. הדור הצעיר חוצה שוב ושוב את קרעי ים סוף, תוך שהוא נאלץ להתמודד עם התמיהה ואף הביקורת מצד ההורים והסביבה מדוע בכלל זה כה מסובך.
אחרי כמעט שני עשורים בהם עסקו בשדכנות קלאסית, החליטו אסף וחנה זולדן שצריך לשנות משהו בשיטת השידוכים המקובלת בציבור הדתי לאומי. בני הזוג, בני ארבעים וקצת, מתגוררים ביישוב מעלה לבונה שבאזור בנימין. הם התחילו לשדך בין חברים לחברות כמעט מאז החתונה, כסוג של תחביב. בשלב מסוים, כשהטלפונים לא הפסיקו לזרום, הזולדנים החליטו לקחת את העניין ברצינות והקימו ארגון שידוכים מקצועי בשם "עת דודים", שרומז גם על שמו של עידודי (עידו) זולדן הי"ד, אחיו של אסף, שנרצח בפיגוע לפני כתשע שנים.
"שכרנו אנשי מקצוע והתחלנו לעבוד, וחוץ מלהציע הצעות השקענו הרבה מאוד אנרגיות בליווי ובהדרכה. אבל למרות כל ההשקעה הרגשנו שאין מספיק תוצאות ביחס לכמות המשאבים", מספר אסף. "אתה רודף אחרי האנשים, מציע אינסוף הצעות ולפעמים מתחנן שייפגשו רק כדי לנסות. היו לא מעט זוגות שהתחתנו – אבל בכל זאת היה ברור שמשהו אצלנו לא עובד נכון".
אסף וחנה, שבשלב מסוים החלו ללמוד וללמד את שיטת האימון האישי (קואוצ'ינג), שברו את הראש בשאלה והחליטו לבדוק האם אפשר לשדך גם בין הידע והכלים שרכשו לבין תחום השידוכים.
"הנטייה הראשונה היא לחשוב שזה לא מתאים", אומר אסף. "שיטת האימון טוענת שהתשובות לשאלות המהותיות בחייו של אדם מצויות בתוכו, ואת הבירור יש לעשות מתוך אימון והנעה לפעולה יעילה ומידית. בתחום השידוכים זה עניין של רגש ואהבה – אז לכאורה מה יש להתאמן? האם תלמד אותי את מי אני אוהב? איך בכלל אפשר לנסות להשיג יעדים?".
"לעולם השידוכים כיום יש שם לא טוב", מוסיפה חנה. "בחורה צעירה לא מוכנה לקבל הצעות משדכנית כי להיעזר בשדכנית זה נתפס כמעין כישלון. השדכנים רצים אחרי המועמדים ומתחננים שילכו לבדוק את ההצעות וזה לא מתקדם. לאור הניסיון האישי הבנ