"סיפרתי לילדי הגן שחשוב מאוד לישון בצהריים של ערב פסח כדי שיהיה כוח לליל הסדר. אחת הילדות חשבה שמדובר בערב שבת שלפני ליל הסדר ונוצר ויכוח עם ההורים שלה שהסתיים רק לאחר שהתקשרו אלי לוודא את התאריך המדויק. לפני השיחה היא לא היתה מוכנה להקשיב להוריה". כך מתאר הרב אלי לנדא, המשמש כרב גן במעלה אדומים, את ההשפעה העמוקה של רב גן על ילדי הגנים ועל משפחותיהם.
רבני הגנים הפכו מתופעה מקומית לתכנית ארצית, יוזמה שצמחה מלמטה קיבלה הכרה רשמית מטעם המדינה, עד שהחמ"ד מפרסם בראש כל חוצות את פרויקט רבני הגנים. יצאנו לבדוק מה זה בדיוק רב גן, מדוע יש בו צורך וכיצד מתפקד רב בגן חילוני. לשם כך ראיינו מספר רבני גנים ממעלה אדומים, ירושלים ורמת גן, ששיתפו אותנו בסיפורים מגוונים. רבני הגנים במעלה אדומים הגיעו לתפקיד דרך מיזם של הגרעין התורני 'מתחילים מהשורש'. הפרויקט קיים כעשר שנים ומקיף למעלה משמונה מאות ילדים ברחבי העיר. רוב רבני הגנים ברמת גן הגיעו דרך ישיבת ההסדר בעיר, רובם הגיעו במסגרת התנדבותית וחלקם המשיכו לעבודה קבועה.
מספר הרב עידו גנירם מרמת גן: "לפני שנים הלכנו כמה חבר'ה מהישיבה בחג השבועות אחר הצהריים לפארק והזמנו את הילדים לשמוע את עשרת הדברות. לפתע אני מוצא את עצמי מספר להם גם סיפור. אמרו לי: 'שמע, אתה עושה את זה טוב. תעשה את זה קבוע…' ומאז אני עובד בגנים השונים כבר חמש עשרה שנה וזוכה גם לשמש מדריך של רבני הגנים בעיר". הרב יעקב לנדבירט מספר שהגיע לשליחות הזאת ממקום אחר: "שימשתי במשך שלוש שנים כרב בגנים ממלכתיים ברמת גן מתוך רצון פנימי לחבר חיבורים. חיפשתי קשר עם חילונים וזה נעשה דרך הילדים והוריהם".
למה דוקא רב גן? הגננת לא מספיק טובה?
הרב עידו גנירם: "מבחינה טבעית, מתאים יותר שהגננת תלווה את הילדים לאורך כל היום, אך ישנה חשיבות שלילדים תהיה דמות גברית להזדהות איתה. כמו כן יש משהו בהרגל למסורת של עם ישראל שהתורה תמיד עברה מרב לתלמיד. רב גן הופך להיות דמות של רב בעיני הילד. לפעמים הילדים באים אלי עם שאלות הלכתיות. למשל, פעם אחת ילד שאל אותי האם מברכים המוציא גם על לחמניה או רק על לחם? באחת הפעמים כשהזמנו את הרב יעקב אריאל לגן, ילד אחד שאל אותו שאלה וציפה שהרב יעקב יענה לו. הרב אריאל הקשיב לשאלתו ואחר כך אמר: 'זו שאלה מצוינת! תשאל את הרב שלך!'. ולילדים, אגב, יש שאלות מצוינות. לפעמים הילדים שואלים שאלה ואיני יודע לענות, אני מחפש בפרשנים ולא תמיד מוצא תשובה. ילד אחד שאל אותי מדוע למזבח עולים בכבש ולמנורה עולים במדרגות? נדהמתי מהשאלה המקורית שאף פרשן לא חשב עליה. היה חשוב לי להדגיש לו כמה שהשאלה טובה מאוד, ואמרתי לו שאפילו הרב אריאל אמר שזו שאלה מצוינת".
רב זה רב
הילדים אינם יודעים להבחין בין רב גן לרב עיר, ולרוב אינם מכירים רבנים מלבד הרבנים שלהם. לעתים הדבר גורם לסיטואציות מצחיקות: "פעם יצאתי משיעור בישיבת רמת גן, ועמדתי ליד הרב יעקב אריאל, רב העיר" מספר הרב בניה זית, "בדיוק עבר שם אחד מילדי הגן יחד עם סבא שלו והתחיל לצעוק, תוך שהוא מביט עליי, 'הרב! הרב! הרב!'. הסבא, שלא ראה אף רב אחר בסביבה, פנה לרב אריאל ואמר לו: 'הנכד שלי רוצה לשאול אותך שאלה'.
הרב עמנואל טוביאנו מספר: "במסגרת הצגה שהעלו רבני הגנים בנושא הרב גץ, נבחר אחד הרבנים להיות הדמות של הרב. בסוף ההצגה אחד הילדים לחש לחברו: 'אני חושב שזה לא באמת הרב גץ…'". הרב איל מימון מספר: "בגן היתה תלויה תמונה של צדיקים ולידה היתה תמונת מחזור של ילדים משנים קודמות. שאלתי את הילדים "מי יודע מי אלה?" והצבעתי על התמונה של הצדיקים. אחד הילדים ענה בוודאות "כן, אלו לימדו פה לפניך".
אך מעבר לסיטואציות המחויכות, הזיהוי של ילד את דמות הרב משליך על המשך חייו. כך טוען הרב יוסף בנגוסי, המשמש מזה שמונה שנים כרב גן במעלה אדומים: "המפגש מול רב גן משפיע בהמשך החיים על המושג 'רב'. יש לי ילד בגן שכאשר הוא פוגש אותי, הוא מרכין את ראשו ומנשק לי את היד… כאשר הילד נפגש בגיל צעיר עם דמות נעימה ושמחה של רב צעיר שמעבירה לו תכנים חווייתיים, בהמשך חייו הרב לא ייתפס בעיניו כמשהו מאיים או רחוק. חשוב לי שבעתיד, כאשר הילד יהפוך לבוגר, הוא יאהב את התורה ויכבד את לומדי התורה. אני מקווה שיהיה לו זיכרון טוב מרב אחד שלימד אותו בגן… אני משתדל מצד אחד ליצור את יראת הכבוד בכך שהילדים עומדים כשאני נכנס לגן, ומצד שני אני מושיב אותם על הברכיים שלי ונותן את המקום הפתוח של קרבה וחום. לאחרונה פגשתי בוגר שלי מהגן, נער בחטיבת ביניים. הוא קרא לעברי כשעיניו בורקות משמחה "הרב יוסף! הרב יוסף!" אני לא הכרתי אותו אך הוא זכר אותי היטב. הוא אמר לי בהתרגשות: "דע לך שאני זוכר את סיפורי חז"ל שסיפרת לנו בגן!". בשבילו נשארתי דמות של רב, והדמות הזאת חיובית.
יצירתיות ללא הפסקה
כאשר שאלתי את אחת הגננות אם היא לא נפגעת מהעובדה שרב הגן תופס את מקומה, היא ענתה: "אין ספק שלעיתים צריך לקחת צעד אחד אחורה ולדעת להתגמש, גם אם מאוד מתחשק לי להעביר תוכן מסוים שהרב מעביר, אך אני מאמינה שרב גן הוא דמות משמעותית. הידע שלו גדול משלי, והילדים נחשפים לאישיות מלאה באהבת תורה ויראת שמים, וזה מאוד משפיע עליהם. מעבר לכך, הנוכחות הגברית מאפשרת להביא לגן את הטבעיות של החיים. יש אבא ויש אמא. הגן לא מנותק מהחיים".
אילו כישורים צריכים להיות לרב שרוצה להצליח?
הרב עידו גנירם: "יותר מהכל צריך לב! הלב הוא הדבר הכי מרכזי. אהבת ה', אהבת תורה ואהבת הילדים. אמנם יש רבנים גדולים שיודעים ללמד אך יש צורך לחבר את הילדים לגעגוע לתורה וללימודה. רב גן מצליח הוא אישיות שנהנית מהלימוד של הילדים בעצמם ומתחדשת יחד איתם".
הרב יוסף בנגוסי: "צריך שתהיה לרב רגישות לילדים. לפעמים אני עומד מול שאלה תמימה של ילד ולא מבין מאיפה היא הגיעה אליו. ילד אחד שאל אותי פעם 'איך זה יכול להיות שאדם שנפטר, קוברים אותו למטה והוא עולה למעלה?'".
הרב בנגוסי מוסיף שהרב צריך להיות מודע לאחריות שהוא נושא על כתפיו. אחת האימהות סיפרה לו איך הילדה שלה מספרת בכל שולחן שבת את פרשת השבוע בפרטי פרטים, ברמת דיוק של פרטי לבוש וזהות השחקנים.
איך מלמדים ילדים כל כך קטנים?
הרב אייל מימון שלימד כשבע שנים בת"ת מכמש מספר: "הלימוד היה מוחשי לאורך כל הדרך. כאשר למדנו על המקלות שיעקב אבינו פיצל ברהטים, אספנו מקלות מהחצר וגילפנו בעזרת סכין חיתוכים שונים שהדגימו את הפיצולים שעשה יעקב. כאשר למדנו על הקרבנות, חששתי שהחומר יהיה קשה להם, ולכן בנינו מזבח בעזרת קוביות עץ, ובעזרת נטלה הדגמתי להם 'שתי מתנות שהן ארבע'. מאוחר יותר נדהמתי לראות שהילדים הכינו בעצמם סולת ולבונה בעזרת חול ומסננת".
הרב יוסף בנגוסי: "כאשר למדנו על אברהם אבינו, הפכנו בדי מצנח לאוהל עם ארבעה פתחים, והילדים הפכו להיות האורחים-המלאכים. כאשר למדנו על חתונת יצחק ורבקה, הלבשנו ילד וילדה בחליפה ובשמלת כלה שהבאתי מהבית. הכלה כוסתה בהינומה והחתן שבר כוס. שמתי מוזיקה ועשינו חתונה עם ריקודים ושירים".
הרב עידו גנירם משמש כשחקן המגלם את הדמויות ואפילו ייצר את מטה משה ואת בארה של מרים שמלווים אותו במהלך סיפורי התורה. הרב מנחם טורקוב, שליח חב"ד בהר חומה, מגיע לגני הילדים סביב מעגל השנה. כך הוא מספר: "לכל פעילות אני מגיע עם תפאורה גדולה ואביזרים. המפגשים הופכים להיות סדנה מעשית. לקראת ראש השנה אנחנו מכינים שופרות מקרן של איל, ולקראת פסח אני מביא תפאורה של באר ואבני רחיים הממחישים את הכנת הקמח והמים, ולאחר מכן הילדים אופים מצות. יש לי גם 'קערת פסח מדברת' בגודל ענק, שבעזרתה לומדים הילדים על הקערה ותכנים נוספים של ליל הסדר".
הרב יוסף בנגוסי: "דרך השירה אני מצליח להכניס תכנים עמוקים. כאשר אני מלמד שיר, אני מסביר את המשמעות של כל מילה בשיר ואחר כך אנו שרים ביחד עם המון התלהבות. אחד השירים היפים שלימדתי בגן היה השיר על מתיקות התורה. אמרתי לילדים 'כולם עוצמים עיניים, ידיים על הברכיים'. ואכן, הילדים שרו את השיר ממש כמו בני ישיבה. לאחר זמן מה ניגש אלי אחד ההורים ואמר לי שבשבת האחרונה אמר הבן שלו לכל בני המשפחה לעצום עיניים, והוא שר איתם את השיר בדבקות עילאית".
הרב עמנואל טוביאני מספר: "לפעמים אנו לומדים נושא דרך מציאות החיים עצמה. בתקופה מסוימת היתה עצירת גשמים ובאופן ספונטני החלטנו להגיע עם הילדים לבית הכנסת. פתחנו את ארון הקודש והילדים קראו תהילים ושרו 'ותן טל ומטר לברכה'. למרבה הפלא, כשחזרנו לגן ירד מעט גשם! הילדים למדו מתוך החיים עצמם מהו כוחה של תפילה ומה כוחם שלהם לפתוח שערי שמים".
התמודדות עם מורכבות
כיצד מתמודדים עם העברת תכנים גבוהים או מורכבים לילדים צעירים?
הרב יעקב לנדבירט: "צריך למצוא נקודה שקיימת בחייו של הילד. כשלימדתי על השבת, לא דיברתי על תנאים סוציאליים אלא על יום כיף. צריך להסתכל במבט של ילד על שבת – החוויה המשפחתית, ביקור אצל סבא וסבתא, חופש מהגן – ומשם לפתח את הנושא".
הרב יוסף בנגוסי: "בעקבות סדנה של תאטרון בובות, יצרתי בובה שקראתי לה 'יהודה' וכשאני מביא תוכן מורכב אני עובד בשיתוף פעולה עם 'יהודה' וביחד אנחנו מצליחים להתמודד עם הבעיה או הקושי. למשל, לימדתי בגן את נושא הברכות ורציתי לראות שהילדים קלטו את מה שלמדנו. הבאתי כל מיני מאכלים וכדי ש'יהודה' יוכל לאכול מהם, הילדים בגן היו צריכים להסביר לו מה מברכים על כל דבר".
הרב עידו גנירם: "כאשר אנו מלמדים על דמויות שחטאו אני מנסה לתת לכך פרשנות מורכבת. למשל, כאשר לימדתי על משה רבנו שלא זכה להיכנס לארץ ישראל, הסברתי שהקדוש ברוך הוא מדקדק עם צדיקים כחוט השערה. וכאשר לימדתי על חטא מי מריבה, הראיתי כיצד משה רבנו לא מפסיק להתפלל ולדאוג לעם ישראל".
הרב אלי אלקובי מ'נהורא': "מול דמות בעייתית אני יכול לומר שהיא לא תיקנה את עצמה. למשל, סיפור מכירת הבכורה ליעקב נראה לכאורה כרמאות. הסברתי לילדים שאם עשיו היה לוקח את הבכורה, הוא היה הורס את העולם. הוא לא היה יודע לעשות עם זה דבר טוב".
ר' מנחם טורקוב מוסיף, שחשוב לו לחדד לעצמו את המסר הרוחני שהוא רוצה להנחיל לילדים, דבר שילווה אותם כל החיים ולא רק סביב חג ספציפי עליו לומדים. בחנוכה המתקרב הוא ידגיש לילדים שיש להשתדל להוסיף באור מיום ליום ולא להסתפק בקיים.
"צריך זהירות רבה"
הקשר שנוצר גולש מעבר לכתלי הגן?
הרב יעקב לנדבירט: "אחת המטרות העיקריות ששמתי לעצמי היתה להתחבר למשפחות מהגן, ואכן נוצר קשר מדהים שנמשך עד היום. השתדלתי להיות שותף באירועים של הגן, במסיבות ובטיולים, ולאחר מכן נוצרו קשרים של אחר הצהריים. הייתי מגיע אליהם לבית, היינו משחקים ביחד כדורגל. אחד ההורים שהיה קפטן מכבי בכדורסל, דאג לי לכרטיסים והלכנו ביחד למשחקים. גם בשבתות ובחגים היו הורים שהגיעו לישיבה. בשבועות הייתי מזמין אותם ללמוד איתי 'חברותא'. החוויה הכי גדולה שלי היתה בל"ג בעומר עם כל קהילת הילדים וההורים. הכנו תירס חם, פלאפל ופיתות. באותם רגעים הרגשתי נקודה חזקה שאכן התחברנו. התחברנו בטבעי ובבריא".
הרב יוסף בנגוסי: "יש לי דוגמה טרייה שממחישה עד כמה ישנה השפעה של הגן על הבית בו הילד נמצא. לקראת סוף השנה החלטנו להכין דיסק שהיה בו מקבץ שירי הקודש שנלמדו בגן. לאחר זמן קצר פגשתי את אחד ההורים שסיפר לי שהדיסק מתנגן באוטו ללא הפסקה וכל המשפחה נהנית ממנו. האב התרשם כל כך מהשירים ושאל אותי 'אני לא מכיר כאלו שירים, האם יש לך עוד שירים מהסוג הזה?'
על כוחם של ניגונים מספר גם הרב יוסף בנגוסי: "במסיבת הסיום, שרתי עם הילדים שיר קודש עוצמתי במיוחד ונדהמתי לראות שהיו הורים שדמעות זלגו מעיניהם. לאחר זמן מה, אחת האימהות פגשה אותי בקניון וקראה לעברי: 'הרב יוסף! הרב יוסף! אני חייבת לספר לך. כשראיתי את הבת שלי שרה את השיר שלימדת אותם, לא הפסקתי לבכות… מאוד התרגשתי במסיבת סוף השנה".
האם לא היתה התנגדות מצד ההורים לרבנים שעובדים בגנים חילוניים?
הרב עידו גנירם: "באופן כללי היוזמה באה מהשטח. אחת הגננות ביקשה פעילות כזו ואז הצענו את הפעילות הזו לגנים נוספים. בסך הכל, הדברים הולכים כשורה. פעם אחת, כשהצעתי תכנית לגננת, היא התנגדה ואמרה "בשום אופן לא!" וכששאלתי אותה למה לא, היא אמרה "יש לי אח שחזר בתשובה, ואני לא מסכימה שיהיה דבר כזה. אבל אם תסכים שהתוכן יהיה בלי כפייה ובלי דרישה לקיום מצוות, אין לי בעיה". ואכן שלחנו כמה בחורים בלי פאות ארוכות ובלי זקן וכולם היו מרוצים. עד שיום אחד הגננת אמרה שלצערה היא נאלצת להפסיק את המפגשים כיוון שהורים באו אליה וסיפרו שהילד שלהם דרש לעשות קידוש בבית. לזה הם כבר לא היו מוכנים".
הרב בניה זית: "התוכן המועבר הוא סיפורים שמנחילים ערכים. כשלימדתי על הסבלנות סיפרתי על הלל הזקן, וכשדיברתי על נתינה סיפרתי על דלתות ניקנור. באופן כללי אני מכניס מושגים מהיהדות אך יחד עם זאת, מה שנראה שעלול ליצור בעיה אני משתדל להשמיט או לדלג. בסך הכל הילדים מאוד נהנים, אני מחדש להם דברים שלא שמעו עליהם, והגננות אוהבות את המפגשים האלו".
הרב יוסף בנגוסי: "אני מלמד את הדברים באופן כללי אך לא נכנס לפרטי הדינים. נדרשת זהירות רבה בכך. כאשר הגעתי ללמד באחד הגנים הממלכתיים, הגננת ביקשה ממני להשתדל להיזהר במילים שלי, כי היה מקרה בו רב גן לימד על שמירת שבת ואמר על מלאכה מסוימת שהיא אסורה בשבת, ואחד הילדים בא הביתה והתחיל להגיד להורים שאסור לעשות כך או אחרת והם ממש לא אהבו את זה.
"מנגד, ההורים אוהבים ומכבדים את המסורת. המסרים הנלמדים בגן רק מעשירים את ההורים והם שמחים על כך. אחד ההורים מהגן הממלכתי ניגש אלי לאחר אחת המסיבות בגן ואמר לי 'דע לך שבזכותך אני פותח חומש'. הוא שמע את הבת שלו מספרת פרשת השבוע, ונדהם מהעובדה שהוא בעצם לא יודע על מה היא מדברת, עד שהוא נאלץ לפתוח את החומש כדי להתאים את עצמו לבת שלו".
למה ציצית למה?
כיצד לפי דעתכם העבודה כרב גן משפיעה על הילדים לטווח הרחוק יותר?
הרב בניה זית: "אחת האימהות של בוגרי הגן פגשה אותי כעבור שנים, ואמרה לי שהילד שלה זוכר עד היום את כל השמות של כ"ד ספרי התנ"ך. זה היה בזכות שיר שהייתי שר עם הילדים".
הרב יעקב לנדבירט: "ההוכחה לכך שאצל הילדים החוויה נרשמה כחוויה חיובית, היתה בימי שישי, כשבוגרי הגן היו באים מבית הספר ומצטרפים למפגש בגן. קרה לי מקרה נוסף שהוכיח לי עד כמה הילדים רוצים לשמור על קשר. לאחר שעזבתי את רמת גן, התקשרה אלי אחת האימהות מהגן וסיפרה שהילד שלה חלה. הם ביקשו שנתפלל עליו. הגעתי אליו לביקור ואז הוא ביקש ממני שאספר לו סיפור תורה".
הרב עידו גנירם: "יש דברים שיישארו לכל החיים. ילדים שאהבו את זה בגן ונתנו להם את תחושת החשיבות, ובבית ההורים התלהבו מהדברים ששמעו הילדים מהרב – ילדים כאלו ירצו באופן טבעי להמשיך ללמוד ולגדול בתורה".
ר' מנחם טורקוב: "כל דבר שילד רואה או שומע, משפיע עליו. לכן הפעילות עם הילדים הקטנים היא מאוד חשובה. ישנה אחריות רבה כי הדברים נקלטים אצלם בצורה חזקה ואני רואה שהילדים זוכרים את הפעילויות".
ואנקדוטה לסיום מפי ילדה בגן חילוני, אנקדוטה הממחישה עד כמה אין דבר כזה "חילוני", מספר הרב יעקב לנדבירט: "הרבה פעמים הילדים שאלו אותי למה אני שם ציצית. לא ידעתי בדיוק מה לענות כי ההורים ביקשו לא לדבר על זה. באחת הפעמים הפניתי את השאלה לילדים, ואחת הילדות ענתה תשובה שהצחיקה את כולנו: "אנו שמים ציצית כי אנחנו כל כך אוהבים את התורה, אז אנחנו חותכים אותה לחוטים ומלבישים עלינו". ■
הכשרה מקצועית
הרב איתיאל בר לוי
ראש האגף לתרבות יהודית במשרד החינוך
מטרת פרויקט רבני הגנים היא לחולל שינוי תפיסה בחברה בנושא הדמות של 'רב הגן', ולהביא את רבני הגן החדשים שיהיו מוכשרים ואוהבים את הילדים – מחויכים, שמחים, מצחיקים, מעניינים ותיאטרליים כדי שינגישו בשפה חדשה מכלול ערכים לילדים.
בעבר החמ"ד היה הגוף שעמד מול רבני בתי הספר, בראשות המפקח הרב ענזי, צדיק אמיתי שמסר נפשו על העניין הזה. בשלוש השנים האחרונות אנחנו, באגף לתרבות יהודית, עובדים עם עמותת 'רבנות גן ישראלית' שהביאה בשורה גדולה ובראשיתית לחלוטין של הכשרת והסמכת רבנים צעירים שישמשו כרבנים של ממש בגני ילדים.
פעילות 'רב גן ישראלי' מטעם 'רבנות גן ישראלית' מתפרסת כיום על כמאתיים גני ילדים. מחזור ד' של קורס הכשרת רבני הגן נפתח בימים אלו, בשיתוף היחידה לפיתוח מקצועי של בית הספר לחינוך באוניברסיטת בר אילן ובנשיאות הרב חיים דרוקמן והרב שלמה אבינר, והוא נעשה יחד עם ד"ר מיכאל אבולעפיה והרב יצחק שטיינברג בהנהלת זאבי רוט. הקורס ועוד פעילויות במשך השנה מקבל תמיכה נרחבת מהאגף לתרבות יהודית במשרד החינוך, ועובד איתנו בשיתוף פעולה מלא.
במסגרת הפעילות נעשות הצגות בפעילות שנתית וחד פעמיות בגני החמ"ד ומחוצה להם, ועשרות אלפי ילדים נהנים מדמות של רב גן מקצועי שהינו גם שחקן ובעל רגישות והבנה פדגוגית. התפיסה החדשנית של רבני הגנים מרבה את אהבת התורה בדורות העתיד ופותחת לבבות.
