אל המיזם של 'חכמת חיים' התוודעתי כמעט במקרה בחג הפסח האחרון. כמו הרבה משפחות טובות, ניצלנו גם אנחנו את ימי חול המועד כדי לחזק קשרים משפחתיים ולערוך ערב גיבוש למשפחה המורחבת. הנוכחים במפגש העלו נושאים מכאן ומשם, ואחת הנשים סיפרה בדאגה כי הם חושדים במטפלת הזרה שמסייעת לסבתם המבוגרת, כי היא אינה מטפלת בה בצורה מכובדת. "אנו שוקלים להתקין מצלמה נסתרת בסלון כדי לעקוב אחרי העובדת ביום ובלילה".
ואז נחתה ההפתעה: אחד מבני המשפחה, ש…איך לומר בעדינות, אינו שומר תורה ומצוות לעת עתה ולא דרך מעולם בישיבה, הגיב כי "דווקא את כאישה דתית צריכה לדעת, שההלכה היהודית מחמירה בנושא ומחובתך להעיר את תשומת לבה של המטפלת לכך שאת מתקינה מצלמה העוקבת אחריה".
לפני שהספקנו להגיב, הוא החל לספר בהתלהבות על מיזם 'חכמת חיים': הוא עובד כבודק תוכנה בחברת היי־טק במרכז הארץ וכבר כמה שנים הם מקיימים שעת מפגש חברתית שבועית, המכונה באנגלית צחה HAPPY HOUR.
לפני כמה חודשים הציע אחד העובדים בחברה, בחור חובש כיפה, לצקת משמעות לתוך השעה הזאת ולקיים דיון חוויתי אודות סוגיות שונות מהחיים. "מאותו שבוע", הוא מספר, "אנחנו לא מפספסים אף שבוע של דיון קבוצתי ב'חכמת חיים'. הנושאים מחכימים, מעמיקים, ובעיקר מאפשרים לנו להכיר את החכמה היהודית מזווית מרתקת".
הסיפור הצית כמובן את הסקרנות שלי, והשארתי לעצמי תזכורת לבדוק את העניין אחרי החג. אחרי תחקיר קצר, אני מודה שנסחפתי בהתלהבות מהפרויקט; ואם יורשה לי להעריך, עוד נשמע עליו רבות.
אז ככה, צעירי חב"ד בכפר חב"ד חשבו על רעיון יצירתי ופשוט. ממילא אנשים הולכים לעבודה, ממילא הם מפטפטים שם עם חברים, אז למה שלא יכניסו קצת יהדות בצורה כיפית לתוך השיח? כך נולד הרעיון ליצירת כרטיסיות, שמנגישות סוגיות יסוד בשפה פשוטה ובעיצוב מרהיב.
"כדי להפוך את המיזם לאטרקטיבי", מספר הרב ישראל אשכנזי, מנהל מיזם 'חכמת חיים', "בנינו כל דיון סביב דילמה מרתקת מהחיים ההופכת את הלימוד למסעיר וקולח. הלימוד עצמו מתקיים מתוך חפיסת כרטיסיות צבעוניות, בגודל חבילת קלפים, המעוצבות ברמה גרפית גבוהה, חפיסה אותה מקבל כל אחד מהמשתתפים".
תמהיל הנושאים הנידונים הוא רחב ומקיף את כל תחומי החיים: מתווה הגז, הרעת תנאי העסקה, הפרת זכויות יוצאים, וגם אהבה וזוגיות, יחסי הורים וילדים, גוף ונפש ועוד.
בחברת M+W בפארק המדע ברחובות, יושבים עשרה אנשים סביב השולחן ומקיימים דיון מרתק אודות השאלה הציבורית שעלתה לדיון בזמן האחרון: האם עובד ציבור שסרח, זכאי להזדמנות שנייה ולחזור לעמדת מנהיגות ציבורית?
אחרי תום המפגש אומרת הילה בראבי, חשבת שכר בחברה שהיא אוהבת את המפגש בגלל הגיוון והרפרטואר של הנושאים, הגורם לכך כי בכל פעם מישהו אחר מתחבר לנושא הקרוב אליו במיוחד. קטעי היהדות והחיבור למקורות הם עדינים ונכנסים בדיוק במקום, ובנוסף, יש במפגש שוויון מלא בין בעלי התפקידים. זה אולי המקום היחיד במקום העבודה שאין היררכיה, דבר שמוסיף המון לסביבת העבודה.
מרחובות אני ממשיך צפונה לכיוון מרכז הארץ, אל משרדי חברת זר פור יו. אני נדהם לגלות את כל השדרה הניהולית של החברה סביב השולחן, כולל המנכ"ל והסמנכ"לים. עידן נסימי, סמנכ"ל התפעול מציין את העובדה הבלתי רגילה לטעמו, כי "הצליחו לקחת כאן את עיקרי הדברים בדת ולהביא אותם אל חיי היום יום שלנו. עבורי, זאת חצי שעה של התנקות ושקט. אני משאיר את הטלפון במשרד ולא מביא אותו למפגש. כשאני חוזר אחרי חצי שעה ממתינות לי שלושים שיחות שלא נענו, אך המפגש שווה בהחלט".
ומה עם מוסרי השיעורים? הם נקראים בשפת הפרויקט 'מוליכים', הם לא מרצים ולא מתיימרים להיות. אני מנסה להבין עם אחד מהם, ירון זרס מחברת אלקטרה, מהיכן הוא רכש את הניסיון להוביל קבוצת דיון. "זה בדיוק העניין", הוא מסביר לי. "הפטנט של הכרטיסיות הללו הוא, שלא צריכים כל ניסיון או ידע מוקדם. כל אדם שיודע לקרוא עברית, יכול להוביל את המפגש. הכרטיסיות בנויות בצורה כזו, שבה הכל כתוב בפנים. כל כרטיסיה מסתיימת עם שאלה לדיון, המזמינה את הכרטיס הבא בסדרה, וכך הלאה".
פשוט, קל, כיפי, חינם – איך לא חשבו על זה עד היום?