בס"ד

מעל ומעבר

מעל ומעבר

יכול להיות שהיה מן הראוי שאנשים לא יתפללו בנץ החמה בחג השבועות. כי בפועל יש אנשים אשר בתפילת שחרית ובקריאת התורה בשבועות, הם לא בדיוק מה שהיה צריך להגיע אליו, בזמן מתן תורתנו. יש קריאת התורה ואנשים שומעים, וחלק מהאנשים לא נרדמים, אבל עם כל זאת… יש יהודים שאומרים 'תיקון ליל שבועות' ונשארים עד הבוקר, ואז הולכים לישון, ואחר כך מתפללים שחרית. רק מסיבות טכניות אנשים לא עושים את זה.
שבועות הוא חג בלי תאריך. רק מפני חטאינו יש לנו תאריך, כי כשהיו מקדשים את החודש, שבועות יכול היה לצאת בשישי או שביעי בסיון. בתורה אין לחג הזה תאריך, כתוב שזה חמישים יום ממחרת השבת, אבל לא כתוב תאריך בתורה.
סוכות נקרא בסידור 'זמן שמחתנו'. לפסח קוראים 'זמן חירותנו'. ומה עם שבועות? שבועות נקרא 'זמן מתן תורתנו'. אבל הקשר בין חג השבועות למתן תורה לא מפורש בתורה בשום מקום; אנחנו מגלים אותו מתוך עיון בתורה, ומה שאפשר לומר זה שלכל הדעות הם באופן כללי באותו זמן בשנה.
שבועות הוא חג בלי תאריך. בתורה אין לחג הזה תאריך; כתוב שזה חמישים יום ממחרת השבת, אבל לא כתוב תאריך בתורה. זה שבימינו יש תאריך לחג השבועות זה רק מפני חטאינו, כי כשהיו מקדשים את החודש על פי הראיה, שבועות יכול היה לצאת בשישי או שביעי בסיון.
מתי היה מתן תורה? יש מחלוקת תנאים בעניין: יש אומרים שמתן תורה היה בו' סיון ויש שאומרים שהיה בז' סיון. לכאורה זה מאורע חשוב, אבל בתורה לא כתוב מתי הוא התרחש. אנחנו יכולים לשער את זמן, אבל אנחנו לא יודעים בדיוק.
להר סיני יש שֵם, אבל לאמיתו של דבר אין לו כתובת, האם מישהו ידע באיזשהו זמן איפה הוא? היחידי שכתוב עליו שהוא הלך לשם באיזשהו זמן זה אליהו הנביא. חוץ מזה לא כתוב שמישהו ביקר שם. אמנם לא נראה שיש למקום, להר סיני, איזושהי משמעות של קדושה, אבל מעבר לכך – הרי זה מקום מעניין, מקום שקרה בו איזה מאורע. ויש מקומות שאנחנו מנסים לזכור אותם גם בלי קדושה.
יש מקומות כמו הר עיבל והר גריזים, שהתורה מציינת את הכתובת שלהם – "הלא המה בעבר הירדן, אחרי דרך מבוא השמש וכו'"; אנחנו צריכים לדעת איפה זה, ולכן כתוב איך בדיוק מגיעים לשם. לגבי מקומות אחרים לא מצוינת הכתובת מפני שאני לא צריך לדעת איפה הם. אכן, אין לנו מה לעשות היום בהר סיני, הקשר אליו זה רק ענין של סנטימנטים. אבל מעבר לסנטימנטים, השאלה היא האם הר סיני הוא מקום שצריך להיות על המפה או לא?
עמק האלה, למשל – אמנם היו שם כמה קרבות וכמה ניצחונות, אבל זה לא מקום קדוש, ובאמת אין לנו סימון של המקום שבו הרג דוד את גלית, אבל עדיין אנחנו מנסים לזכור אותו, מפני שקרו בו דברים משמעותיים. לגבי הר סיני אין לנו זיכרון כזה, ולדעתי זו איננה סתם השמטה.
כל העניין של מתן תורה באמצע המדבר הוא בעצמו דבר תמוה; איפה ניתנת התורה? במקום שלא עבר אדם שם, בארץ ציה ושממה. איזה מין מקום זה לתת בו את התורה?! מבחינה זו, הקיום שלנו לא מתחיל בארץ ישראל, התרבות שלנו לא מתחילה בארץ ישראל, איפה היא מתחילה? – במקום שלא עבר שם איש. התורה ניתנה מעבר לתחומים של העולם המיושב. היא ניתנת במקום שהוא לא עולם מסוים – בתוך שממון, בתוך השממה, שם הקדוש ברוך הוא נותן את התורה. מדוע? מפני שהת