התפארת שלישית משש המידות, ושישית מעשר הספירות. בזוהר הקדוש היא מכונה רבות 'עמודא דאמצעיתא' – עמוד האמצעי, משום שזו אחת מספירות קו האמצע. הספירות מתחלקות לימין שמאל ואמצע שהם החסד הדין והרחמים. ישנן ספירות שמבטאות את החסד וההשפעה ויש שמשמעותן דין וצמצום. התפארת היא אחת ממידות האמצע, דוגמת כתר או דעת יסוד ומלכות.
כספירה אמצעית תפקיד התפארת להכריע למזג או להביא לידי 'הסכמה' בין הצדדים המנוגדים. מבחינה זו התפארת היא מידת המשפט. בצורת השפיטה היהודית המבנה הבסיסי של בית משפט מורכב משלשה דיינים וגם בבתי דין גדולים חייב להיות הרכב שיאפשר הכרעה מבחינה מספרית. שלושת הדיינים מייצגים שלושה קווים, כשכל אחד בהכרח נוטה, לעומת חבריו, לחסד דין או רחמים, כך מובטח דיון אמיתי שישקף את שלושת האפשרויות ובסופו של דבר יכריע.
מי שייצג את המידה הזו בשלמות הוא יעקב אבינו שמידתו אמת. כצאצא לאברהם ויצחק הנוטים לחסד ולדין, יעקב הכריע ביניהם כשאימץ בעבודתו הרוחנית את האמצע. לפיכך נאמר עליו שהיה "יושב אוהלים" – שני אוהלים, חסד ודין, שהוא שילב ומיזג ביניהם (שערי אורה ה', ז').
כאשר חז"ל מכוונים לדרך המועדפת בעבודת ה' ובכלל הם מצביעים על 'תפארת', וכדברי המשנה (אבות פרק ב' משנה א'): "רבי אומר איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם". מדברי הרמב"ם ורבינו יונה משמע שהכוונה לדרך הממוצעת.
עדיפותו של האמצע היא גם בשל קרבתו היתרה לדיוק ולשלמות. יעקב נקרא 'בחיר האבות', וזאת משום ש'מטתו שלימה', בעוד ואברהם הוליד מלבד יצחק את ישמעאל, ויצחק מלבד יעקב הוליד את עשיו הרי שליעקב נולדו י"ב שבטים קדושים וטהורים, בלי פסולת. צדיקים מלמדים שלכל צד פן פסול – מפסולת החסד יצאו האהבות הרעות, ומפסולת הדין נבראו הפחדים השטותיים או האכזריות. קו האמצע נקרא 'אמת' משום שהוא נוטל מכל צד רק את הנכון והמדויק, לפעולה זו קוראים 'משפט'.
לספירות קו האמצע יש מאפיין נוסף וזו יכולתן לעלות למעלה ממקומן הטבעי, וכאן מעלה נוספת ליעקב אבינו שנחלתו 'נחלה בלי מיצרים': "לא כאברהם שכתוב בו קום התהלך בארץ לארכה, ולא כיצחק שכתוב בו כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל. אלא כיעקב שכתוב בו ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" (שבת, קי"ח ע"ב).
ובגישה מעשית:
הבחירה מאפשרת לנו לברור תמיד בין מידת החסד לדין, ולהחליט באיזו מהן לנקוט בכל הזדמנות. תפקידו העיקרי של יהודי להיות שופט, או כדברי המשנה 'לבור לו דרך'. זו מלאכה יומיומית, הברירה תמידית ויש בה דיוקים לאין סוף. מי שמסגל דרך זו, נחלתו בלי מיצרים, משום שהוא לומד לעשות את הטוב בכל מצב, גם בחסד וגם בדין. נקודת האמת מושגת לא בימין ולא בשמאל, כי אם מתוך שקלא וטריא בין הימין השמאל, הדין והחסד.
