היסוד הוא המקום הראשון בו אנחנו פורצים מתוך עצמנו אל עבר המציאות ופוגשים אותה.
עד עתה המידות עסקו בתנועות הנפש הפנימיות, מין תהליך המתרחש בתוך הנפש פנימה. בספירת היסוד – המקבילה לאבר ההולדה והברית – התכלית היא הוצאת הדברים למימוש במציאות עצמה, ובדרך של הפריה. כלומר, שהמפגש יהיה יעיל ופורה.
המקור של הספירות כולן נלמד מהפסוק "לך ה' הגדולה [חסד] והגבורה והתפארת והנצח וההוד", והפסוק מסיים "כי כל בשמים ובארץ" – אלו המילים המתארות את תכונת ספירת היסוד. היכולת לחבר בין שמים לארץ ולכלול אותם יחד. ובמיוחד צמד המילים הראשון "כי כל": לקחת את ה"כי" – את הרצון המופשט והפנימי, ולהפוך אותו ל"כל" – לממשי ונוכח. והרמז הנאה הוא ש"כי כל" עולה בגימטרייה 'יסוד' = 80.
ספירת היסוד נקראת גם "חי", שהרי היא קשורה לחיים וליכולת לפעול בהם, וידועה תורת הבעל שם טוב שאין הולדה אלא מתוך אבר חי. ולענייננו: כל השפעה חיובית ומפרה במציאות היא תנועת היסוד שפרצה אל קרקע המציאות הבודדה – ויצרה בה הפריה ושינוי.
הדמות של היסוד היא יוסף הצדיק, הוא הצדיק יסוד עולם. ויוסף יש לו חלומות, מן השמים, וכל קורותיו של יוסף עלילותיו ותלאותיו הם מסע אחד ארוך למימוש מוצלח של החלומות הללו. זה מתחיל בצורה לא מוצלחת – יוסף מספר על החלומות שלו לאחים ומעורר עליו התנגדות, אך משם והלאה, יוסף הוא איש מצליח. והצלחה משמעה – היכולת להביא את הדברים, את הרעיונות, את החלומות ואת השאיפות לכלל מימוש מוצלח.
אפשר לומר שהעידן שלנו מאוד עוסק בתיקון היסוד. להרבה אנשים יש הרבה רצונות, והשפע המרובה מוביל בעקבותיו גם בלבול וחוסר יכולת לפגוש את המציאות בצורה יעילה ומתקשרת. ריבוי אפשרויות התקשורת והמדיות החברתיות הופך את התקשורת עצמה לרדודה ושטחית, חסרת ברית, חסרת נקודת התקשרות של אמת. מבוזבזת.
היכולת ליצור קשר אמיתי ומדויק שפועל את פעולתו – היא מידת היסוד.
כל עולם האימון – קאוצ'ינג – למעשה נשען על ספירת היסוד. הרצונות טובים – אך לא באים לידי מימוש? הנה, ניתן לך כלים מעשיים ואף מדידים שאיתם תצליח להביא את הרצונות שלך למציאות בצורה פורייה ומועילה.
פנימיות ספירת היסוד היא התקשרות. כאשר מצליחים לפעול היטב במציאות והדברים לא מתבזבזים לריק ולבהלה, נוצרת גם התקשרות אמיתית. וכאמור, ספירת היסוד נצרכת במיוחד בחברת שפע, בה סכנת הבזבוז והשטחיות רבה. בזבוז כסף, זמן או מילים. יש הרבה מהכל, ולכן בעומק – לא נוצר כלום משום דבר. כל יתר כנטול דמי.
העיסוק בספירת היסוד כרוך היטב בנושא שמירת הברית, אבל המשמעות המקובלת של המושג הזה היא רק הקצה האחרון שלו.
פגם הברית הוא פגם בהתקשרות מתוך בזבוז כוחות החיים. החלק הכי עבה והכי נמוך שלו זה פגם כוחות ההולדה, אבל הפגם הזה מתחיל עוד הרבה לפני כן. כמו צינור מים שיכול לסבול מפיצוץ ואז כולם רואים את המים הרבים שנוזלים והולכים לאיבוד, אבל במקביל יש גם אפשרות שישנה נזילה סמויה מן הצינור. טיפות מטפטפות לאורך זמן רב, ומגלים את זה רק כשמקבלים את חשבון המים המופקע.
זמן מבוזבז, כסף שהוצאנו שלא לצורך, מילים מרובות ומיותרות, רכוש שנאסף ואין בו שימוש, חוסר יכולת למצוא את הדברים שבהם כן יש לי צורך, העדר סדר – כל אלו הם בדקות פגם הברית, פגם בהתקשרות. והתיקון שלהם קשור לספירת היסוד ולרצון האלוקי שהאדם יהיה יצור מצליח, שפוגש את העולם בצורה יעילה ומתוקנת.
לכן מה שעומד בפני פגם הברית היא העורלה. עורלה הגורמת לאטימות, ולכך שאדם גר רק בתוך עצמו ולא נפתח בצורה ראויה ומועילה ומפרה למציאות סביבו. יש צורך להסיר את העורלה.
עורלת הלב האוטמת מלהרגיש.
עורלת האוזן האוטמת מלהקשיב.
עורלת הפה האוטמת את הדיבור והופכת אותו למלל מרובה חסר משמעות.
הסרת העורלה, העור העבה, מאפשרת להרגיש את הזולת ביתר עדינות. הכל נעשה רגיש יותר, קשוב יותר, קרוב יותר, ובכך נוצרת התקשרות של אמת.
ושוב אל יוסף – צדיק יסוד עולם – שעם כל הצלחתו המופלגת, מעמדו הבכיר ותלאותיו שעבר – נשאר ליבו רחום ורך, והוא הבוכה הגדול לאורך ספר בראשית. שבע פעמים בוכה יוסף בסיום ספר בראשית. הוא קשור. הוא מבקש להתחבר למציאות בצורה טובה ומועילה שתגרום להפריה ושינוי, לשלום במשפחת יעקב.
ספירת היסוד היא ליבת ההתמודדות בחברת שפע, שיש בה הרבה מהכל – אך היא שטופה בשטף הבזבוז הנורא של חוסר הערכת החיים ומשמעותם. השפע עלול להפוך לפשע, והעונג לנגע. חסימות ואטימות מונעות את האפשרות להיקשר למציאות בצורה מלאה ואמיתית, אך ההתעצמות עם ספירת היסוד מכוונת אותנו לדיוק, לניצול מיטבי של הכוחות להתערבות יעילה ומפרה. כל המידות שקדמו ליסוד מתארגנות בצורה כזו שהן יצאו החוצה בצורה יעילה ומשמעותית, ויצליחו להפרות את המציאות העקרה ולהוליד ממנה חדשות. שינוי, חידוש, וקשר אמיתי חי ומפרה.
ולסיום, עוד גיבור אחד של הספירה הזו – הלא הוא רבנו הרמח"ל שיום ההילולא שלו חל ביסוד שביסוד, והוא בעל ספר 'מסילת ישרים' שכולו עצות מעשיות ופרקטיות כיצד לחבר שמים וארץ. אין בו חידושים, אלא התועלת ממנו יוצאת מן החזרה המרובה, מרכישת הכלים של זהירות וזריזות בצורה עקבית ושיטתית.
