ליל הגשת הרשימות לכנסת היה סוער, במיוחד בחזית הדתית – זה הולך וזה בא, זה דופק על הדלת וזה רץ עם רשימתו ברגע האחרון. וכל זאת בבחירות השלישיות הרצופות ללא הכרעה, ומי יודע עד אנה אנו באים…

באותו ערב ביקרתי בחנוכת בית אצל קרוב משפחה מסורתי, ושררה שם ערבוביה של דעות ואמונות מ'מרץ' עד 'עוצמה יהודית', כולל דוד אריה שכלל לא מצביע לכנסת. הוא חזר בתשובה כמה שנים אחריי, והקצין יותר ממני.

"נו, מה אתה אומר?", שאל אותי מישהו.

"המצב מטורף", הודיתי, "כלו כל הקצין". אחר כך הוספתי:

"נכון, פוליטיקה זה לא צחוק, ונדרשת אחריות, אבל רואים איך משמיים הכל תקוע ואין הכרעה. תיק"ו הוא ראשי תיבות 'תשבי יתרץ קושיות ובעיות'. אליהו הנביא יתיר את הפלונטר ויבשר את בוא המשיח".

"עזוב אותך ממשיח!", אמר מעוז, הסמן השמאלי במשפחתנו, "אתה לא מכיר את השיר 'משיח לא בא, משיח גם לא מטלפן?'…".

באותו רגע צלצל הנייד שלו. מישהו אמר בצחקוק: "תענה! אולי המשיח סוף סוף מטלפן?…"

מעוז ראה את שם המתקשר ואמר, "וואלה, זה אליהו!…", לצחוקם של כולם.

לאחר שמעוז סיים את שיחתו עם חברו אליהו זכור לטוב, דוד אריה אמר שכתוב בזוהר כי תהיינה שבעים שנה של הגלות האחרונה ואחריה תגיע הגאולה.

"תעשו חשבון", הרעים בקולו, "מתי הכנסת נוסדה?".

אף אחד לא ידע בדיוק.

"ט"ו בשבט תש"ט", אמר דוד אריה והמשיך: "ועד מתי הכנסת הצליחה לתפקד? בחודש שבט בשנה שעברה, תשע"ט. בדיוק שבעים שנה! מאז הכל תקוע. היו שתי מערכות בחירות והשלישית בפתח. ועכשיו כבר מדברים על בחירות רביעיות וחמישיות…".

התפעלתי מדבריו, אבל חששתי שהם יישמעו קיצוניים מדי. אז קם מעוז והחל לצעוק לעברנו:

"אתם מבססים הכל על ציפייה למשיח. תדעו לכם שאתם בסך הכל דתיים פנטיים. משיח זה דבר הזוי. נמאסתם עם כל השאיפה שלכם להוכיח שהמשיח עומד בפתח. אתם משיחיים-הזויים!".

חשבתי בלבי שצירוף המילים "משיחי-הזוי" נפוץ ביותר לאחרונה, ושגור בפי פוליטיקאים שבונים את הצלחתם על שנאת חרדים ו'משיחיים'. הרהרתי בלבי עוד שכל היהדות הנפלאה מושתתת על הציפייה למשיח, על "רוח אלוקים מרחפת על פני המים" בעת בריאת העולם, שלדברי חז"ל "זו רוחו של משיח".

חשתי שאליעזר בני חייב למצוא לי בדחיפות גימטריא על הצירוף "משיחי-הזוי". שלחתי לו מיד מסרון, וכעבור רגע קול פכפוך מעיין המבשר על תשובתו נשמע בתוך סאון הסלון. על מסכי הופיעה מילה אחת: "שפוי"!…

ממש התרגשתי. הרי עיקר טענת המתנגדים היא שאנחנו לא שפויים, והנה הגימטריא מוכיחה את ההפך הגמור! עכשיו לך תוכיח להם שיש אמת בגימטריות…

"שימו לב, רבותי!", הכרזתי ברשמיות חגיגית, "אתם יודעים כמה יוצא בגימטריא 'משיחי-הזוי'?".

"396", אמר דוד אריה.

"וזה שווה בדיוק למילה שפוי!".

דוד אריה המריא לרקיע השביעי. שאר הנוכחים בסלון חייכו בהתפעלות או נראו מהורהרים. אפילו מעוז שתק לרגע ממושך, שהוכיח לי כי למצב הכה הזוי שאנו נמצאים בעיצומו כעת, נדרש פתרון משיחי, כמאמר הפתגם: הפתרון היחיד – משיח בן דוד!…