בס"ד

קרוב אליך ברשת

אמונה תמימה ופשוטה
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
שיתוף ב print

רבותינו הזהירו מפני חברה רעה משום שהשפעתה רעה על הנפש, עד שרבי יוסי קסמא אמר שאפילו תמורת אלף אלפי דינרים
לא יעבור לגור בסביבה תרבותית לא טובה.
העיקרון הזה נכון בוודאי גם לכיוון החיובי, אנו מצווים להידבק בצדיקים ובעובדי ה', ומתוך כך באנשים שיש להם אמונה תמימה.
הם מעוררים את נקודת האמונה התמימה שבנו, שהרי "בנים אתם לה' אלוקיכם", והבן נמשך בטבעו לאביו. הבן לא צריך הסברים מדוע הוא גר בבית אביו ומדוע הוא שמח לראותו, שהרי שאלות אלה מתעוררות רק אצל מי שאינו מכיר את אביו.
כשמעוררים בקרבנו את השייכות שלנו לה' יתברך, שהנשמה שלנו היא חלק אלוקה ממעל ממש, ושאנחנו בנים אהובים למקום, ממילא האמונה התמימה עולה כשלהבת העולה מאליה.

החברה של עובדי ה' המאמינים בכל לב ונפש מעוררת גם בנו את המקום העמוק הזה שנמצא בקרבנו. וגם הלימוד על הטבע
האלוקי של ישראל ועל הקישור והשייכות שלנו אל ה' יתברך יכול לעורר בקרבנו את האמונה התמימה.

מה לעשות אם אני לא רוצה שום דבר בחיים?

לכל חלק באדם יש מומחה שאמור לטפל בו. בגוף – רופא. במידות רעות – חכמי המוסר. כשיש קלקול בדבקות
האלוקית ובהשתייכות לאומה הישראלית אנחנו לומדים חסידות ואמונה. אבל יש עוד חלק, והוא ניתן לרופאי
הנפשות, למטפלים, לפסיכולוגים וליועצים למיניהם.

ונכון לבדוק האם יש צורך ברופא נפשות שמתמחה בהבנת הסיבות שמביאות לידי חוסר חשק כללי לחיים,
אשר גם יודע לטפל ולתת מזור לכך.
ואף על פי כן תורתנו תורת אמת, ובוודאי שיש בה מענה עמוק ועליון יותר לשאלתך. שכן לפעמים הסיבה שהאדם
לא מוצא חשק לשום דבר היא מפני שאישיותו ונשמתו דוחקים בו למצוא טעם יותר עליון מהחיים הנמוכים של העולם הזה, והם דוקרים אותו כדי שיבקש את החיים האלוקיים העליונים בנשמת התורה, בטעם של מעין עולם הבא שהוא למעלה מכל הדרגות של העולם הזה. אם את מרגישה שזוהי הסיבה, עלייך לבקש מבאר מים חיים את הלימוד ועבודת השם שיחזירו לך את הטעם לחיים.

אבא שלי רוצה שאלמד איתו, אבל לפעמים זה משעמם. האם אני חייב?

ראשית, לכל אדם יש חובת לימוד תורה, והיא שקולה כנגד כל המצוות, "ותלמוד תורה כנגד כולם". יתר על כן, מצווה על האב ללמד את בנו תורה, כמו שכתוב "ושיננתם לבניך". ולכן מצווה רבה וגדולה מקיים האב כשהוא לומד איתך תורה.
אלא שלפעמים פער השפה ופערי הדורות בין האב לבנו מקשים על מציאת הדרך הנכונה שתתאים ותטעים את הלימוד לשניהם. ולכן הדבר הנכון הוא לדבר על כך עם אביך, אלא שכדאי לחפש עצה כיצד לעשות זאת באופן שלא יעורר כעס, קפידה ומתח אלא יביא לקשר עמוק יותר.

אפשר לפעמים לעשותזאת בעזרת אמא, ותמיד תמיד נכון להקדיםאת ההערכה על החלק החיובי של ההשקעה והאכפתיות שלו ושל הבנת גודל המצווה, שאנחנו משננים אותה פעמיים ביום, יותר מכל מצוות התורה. והלוואי ותימצא הדרך שתזכה
ללמוד עם אביך ושהדבר יחייה וישמח את שניכם, ובוודאי זה ישמח את אבינו שבשמיים ויעלה נחת רוח נפלאה לפניו.

אהבת את המאמר? שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
שיתוף ב print

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך

רוצים לשאול את הרב יהושוע שפירא שאלה?

כתבו לנו כאן

מצאתם טעות בכתבה?

נשמח שתדווחו לנו וככה נוכל לתקן...

דילוג לתוכן