בס"ד

קרוב אליך ברשת

לקום מוקדם ועבודת ה'
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
שיתוף ב print

מהסגולה לקום מוקדם בבוקר?

הסבא רבא שלי והסבא רבא של אשתי היו חברותא בגליציה לפני מספר דורות, והסיכום ביניהם היה שלמרות הקור הרב ששרר במקומם, אם אחד מהם לא קם, השני לוקח נטלה מלאה ושופך על השני… ולא רק שאין לנרטב זכות להתלונן אלא שהוא צריך להודות לחברו וגם לבקש ממנו מחילה על שגרם לו לצער. בנוסף לחבר טוב שיודע לשפוך נטלה, שעון מעורר מתאים ושאר אמצעים, כדאי ללמוד על מידת הזריזות שמבאר רמח"ל במסילת ישרים ובשאר הספרים שמלמדים על מעלתה ומחזקים את הנפש במידה משובחת זו.

בהקשר זה כדאי לזכור את דברי הרבי מקוצק: "מי שהולך לישון כמו כלב, שלא יצפה להתגבר בבוקר כארי". בשביל לקום כארי צריך ללכת לישון כמו אריה. ואדם שנמרח בערב והולך לישון מעבר לשעה הרצויה עבורו ממילא נסחב ונעשה סמרטוט, ואל ייפלא בעיניו שבבוקר הוא לא מוצא בתוכו כוחות נפש שנוצקו פתאום במהלך הלילה. אדם צריך לחשב לכמה שעות שינה הוא זקוק ולתכנן בהתאם את הזמן.

יש לי קרוב משפחה מבוגר ממני שיש לו קושי בעבודת ה', ואני חושב שאני יודע מה יכול לעזור לו. איך נכון לגשת אליו?

ראשית צריך לדון בשאלה האם בכלל לגשת אליו. כי הרבה דרכים לפני המקום, ויתכן שנכון דווקא שיהיה לו יועץ מבוגר יותר, ויתכן שהוא בעצמו יפקח את עיניו ויבין לאן הוא צריך לצעוד. צריך גם לשאול האם ודאי הוא שיש לנו תשובה נכונה, כי לעתים לא כל מה שמתאים לנו ולציור שלנו על האחר, הוא מדויק ונכון. ואחרי כל זה, אם באמת נראה שכדאי לנסות לסייע, עלינו להעמיד את עצמנו במקומו – אם היה מתגלה לנו שלחבר או קרוב צעיר מאיתנו יש עצה טובה בשבילנו, באיזו דרך היינו רוצים שהוא יאיר את עינינו? וזה יהיה כלי בידינו לבחירת הדרך המועדפת. וגם אז יכול להיות שלפעמים, עם כל העצה הצודקת, יקשה לאדם לקבל אותה בגלל פערי גיל והוא יעדיף לוותר עליה ולא לעמוד במצב המביך שבו צעיר יודע יותר ממנו מה טוב לו.

למה אומרים ב'לשם יחוד' של התפילין 'שנמעט הנאותינו', וכי העולם לא נברא כדי להתענג על השם?

להתענג על העולם זה לא דווקא להתענג על השם, ואפילו להפך. התענוגים של העולם הזה גלויים לפנינו, מוכרים לנו היטב ופועלים עלינו בעוצמה וללא הפסק. אנחנו מתקשים שלא ללכת אחריהם, וגם אם איננו נסחפים לתהומות נוראיים של איסורים, שעבוד עמוק להנאות העולם הזה הוא דבר מצוי מאוד.

בהחלט יש דבר כזה להתענג על השם: אם אדם קופץ בבוקר ממיטתו כדי להניח תפילין ומרוב עונג עיניו זולגות דמעות והוא לא יכול להיפרד מהם מרוב תשוקה לדבקות אלוקית וקשר לה' יתברך, הוא כנראה מתענג על ה'. אבל התענוג הזו אינו קשור להנאות העולם הזה. ויש גם דרך ליהנות מהעולם הזה כחלק מדבקות בה', וזוהי מלאכה מורכבת ועדינה. להתמוסס מדבקות אלוקית בסעודת שבת טעימה ומשובחת זו מצווה, ואנו עושים את רצון ה' גם כשקשה לנו להבחין עד היכן מגיעה הנאת עולם הזה ומאיפה מתחילה דבקות עליונה. בדורנו אנו יותר קרובים לחבר בין התענגות על ה' לענייני עולם הזה, אך על כל אחד מוטל לבחון עד כמה האור הזה מאיר בו ומתי הוא מועד ליפול בהנאה סתמית ומגושמת.

אהבת את המאמר? שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
שיתוף ב print

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך

רוצים לשאול את הרב יהושוע שפירא שאלה?

כתבו לנו כאן

מצאתם טעות בכתבה?

נשמח שתדווחו לנו וככה נוכל לתקן...

דילוג לתוכן