בס"ד

קרוב אליך ברשת

לימוד תורה, שאלות ותפילה
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
שיתוף ב print

לעתים ההיפך הוא הנכון, ואדם שנפשו סוערת ומתקשה למצוא את הגבולות הנכונים יכול להשתמש בלימוד הסוד ולתקן דרכו את חוסר האיזון שלו. אמנם עיקר הבעיה שעלולה להיווצר בלימוד הסוד היא אחרת: כאשר אדם לא עומד על הדברים לאשורם, והבנות לא נכונות עלולות לצייר לו תמונה מסולפת.
עלולה גם להיות נטייה לשטח דברים עמוקים ולעסוק בצד המכני שלהם בלי התוכן. הדבר דומה להבדל בין חיתוך בשר במטבח שמותר לכל אחד, לבין חיתוך בחדר ניתוח שמצריך הבנה רפואית עמוקה והכרה בערך חיי אדם.
לעתים דווקא בעלי כשרון שיכולים להיכנס לרבדים פנימיים עלולים להפחית מהחשיבות שיש לחלק הנגלה של המציאות ושל התורה, ועל כן הזהירו רבותינו שהכניסה לעולם הפנימי צריכה זהירות.
אבל בדורות האחרונים הפנימיות התגלתה יותר ויותר, והיא מוסברת בדרכים שמתאימות לנשמות דורנו. במובנים רבים החששות הוסרו והפנימיות נלמדת וגם נתבעת מבני דורנו לאין ערוך מאשר בדורות קודמים, יחד עם זהירות
מתונה, כל אחד כפי הוראת רבותיו.

אם יש לי שאלות על ה', זו כפירה?

איוב שאל שאלות קשות כלפי מעלה ורעיו תקפו אותו על כך. ולבסוף כשה' התגלה בסערה הוא אמר לרעים
שאיוב צדק יותר מהם, כי יש שאלה שבאה מתוך אמונה, ויש תשובה שבאה מתוך ריחוק וניכור, והעמדה היא העיקר. דוגמה לדבר יש גם במגילת איכה, שכולה נקראת על שם השאלה איך הקב"ה עולל לנו את החורבן והגלות, ויחד עם זאת היא מביעה אמון עמוק שגם בשעת העונש הנורא – הכתובת שאליה אנו פונים היא המעניש עצמו, אבינו אב הרחמן.

הנקודה החשובה היא מה העמדה שממנה באה השאלה ולאן היא חותרת. יש מצב בו אדם אינו מאמין והוא שואל מעמדה של כופר שמנסה להבין או גרוע יותר, לקנטר. אך יש מצב בו אדם שואל כמאמין כי הוא רוצה ללבן ולברר, ובזה עסקו רבים מרבותינו: ספר הכוזרי והמורה נבוכים ורבים אחרים, שהעלו שאלות באמונה לציבור השואל. הם
לא תקפו את השואלים אלא עסקו במתן מענה לשאלות.
ויש שאלות שמסתירות סימן קריאה המוחבא בסגנון השאלה. על זה אומרת הגמרא שאסור להטיח דברים כלפי מעלה, היות שזו לא שאלה אלא טענה. ואף על פי כן היא מביאה דוגמאות מדורות ראשונים שבהם הדבר התקבל.

מה הרעיון של "תפילה בנוסח" עם מנגינה מסוימת? זה לא הורס את הכוונה?

אכן, לעתים הנוסח של הניגון באמת מקשה על הכוונה, אולם כולנו יודעים שיש גם הרבה נעימות ומנגינות שמעוררות את הלב ואפילו מועילות תועלת גדולה כדי שנוכל להיות שותפים מכל הלב למילות התפילה. העיקר הוא שתהיה התאמה בין הנעימה, הנוסח והמנגינות למצב הציבור.
ברוך השם, בימינו קיבוץ הגלויות קיבץ נוסחים ונעימות מכל תבל, וככל שעוברות השנים קהילות שונות סופגות ומתקשרות לנוסחים מגוונים. אמנם יש גם קהילות ששומרות בנאמנות ובמסירות גדולה על מה שקיבלו מאבותיהם, אבל יש גם הפרייה הדדית, ונדמה שהיא מביאה עושר גדול ופותחת את הלבבות לשערים נוספים.

דוגמה לדבר היא במקומות שבהם משלבים מנגינות אשכנזיות וספרדיות, פיוטים עם ניגונים חסידיים, ודווקא ריבוי הגוונים מרומם עוד יותר. אמנם לעתים יש בקהל מי שמתקשה להתחבר לחלק כזה או אחר. וגם אם יש מעט קושי בדבר
לעתים, העושר העצום של עולם הנגינה בוודאי מסייע לעבודת התפילה ולרוממה ולעתים יש כאלה שצריכים גם להתאזר מעט בסבלנות.

אהבת את המאמר? שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
שיתוף ב print

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך

רוצים לשאול את הרב יהושוע שפירא שאלה?

כתבו לנו כאן

מצאתם טעות בכתבה?

נשמח שתדווחו לנו וככה נוכל לתקן...

דילוג לתוכן