בס"ד

למה דווקא בן שמונה עשרה לחופה? הרי היצר מתעורר כבר קודם

במשך דורות רבים היו מתחתנים גם לפני גיל שמונה עשרה, ובגמרא הדבר מובא דווקא כמעלה, אך רבותינו בעומק דעתם ידעו לומר על בני דורם שגיל שמונה עשרה הוא זמן של בשלות לבניית בית, לזוגיות וליכולת להיות הורה, ולכן זהו הזמן המתאים לחופה. בדורותינו השתנו הנפשות, ובקהלים שונים הבשלות מגיעה בזמנים אחרים, ולא כל הדעות והנפשות שוות.

הקדוש ברוך הוא נתן בנו הבשלה שעומדת מול מאבקים ואתגרים של משיכה לעריות גם בגיל מוקדם יותר, וזו חלק מעצתו העליונה לחדד את בחירתנו על ידי משימות שדורשות מאיתנו מאמצים עמוקים. זה נכון במישורים רבים, כמו גילאים שבהם ההתמודדות עם הגאווה וענייני הכבוד מקשים מאוד.

דווקא ההתמסרות להיות עובדי ה' גם במקומות שקשים לנו ביותר, מביאה אותנו למעלות העליונות, ועל זה אמרו חכמים שעדיף "אחד בצער ממאה שלא בצער". בכל רגע קט שאדם מתמודד עם יצרו, הוא זוכה לאור אלוקי עליון לנצח נצחים שאין כל מלאך וברייה יכולים לשער אותו.

בעזרת ה' עוד מעט אהיה בת 16 ורציתי לדעת איך לנצל את השנים הבאות כהכנה טובה לחתונה ונישואין.

לא נכון להפוך את העתיד לחשוב מדי עד כדי טשטוש המעלה הנפלאה של ההווה. אמנם יש מקום ללמוד על חשיבות מושג המשפחה ומעלתה בייחוד בדורנו, כשיש סערות גדולות שמבקשות לנגוס בו, ועל התפקיד הגדול של בניית בית, של זוגיות ושל אמהות; אך בכל אופן השנים הבאות הן בעלות ערך נפלא, לא רק כמכינות לעתיד רחוק יותר אלא כמלאות עניין ותוכן בפני עצמן, מלאות אור אלוקי שמתגלה בכל ענייני התורה והמצוות, בתפילה ובגמילות חסדים. לשעבד אותן כהכנה, אפילו לדבר גדול ונשגב כמו חיי הנישואין, זו דרך שאינה טובה, מפני שהיא יוצרת בסיס לחיים שנמצאים על המתנה למשהו אחר.

מלאות של חיי תורה ומצוות, טוב ויושר, והתמסרות באהבה לכלל ישראל, יחד עם לימוד במידה של נושאי המשפחה יבנו בעז"ה יחד את האישיות באופן בשל לבנית בית נאמן בישראל.

לפי מה בחורה יודעת שהיא כבר מוכנה לחתונה?

למרבה הפלא, העניין פשוט יותר ממה שחושבים. פרמטר מרכזי בשאלת הבשלות הוא הגיל. בימינו נוטים פעמים רבות לאחר מדי, מפני שמחפשים את ההבשלה במקומות לא נכונים כגון לסיים לימודים גבוהים, לבנות קריירה, להסתובב בעולם ולחפש את עצמי,

לעתים אין ברירה אלא להתחשב בהם אך הם לא סממנים של בריאות אלא של חולשה וחולי.

הבריאות אומרת שבחורה בראשית שנות העשרים של חייה בשלה לחתונה, אלא אם יש סיבה שמונעת זאת ממנה. אם ישנה התלבטות כדאי להתייעץ עם אנשים מנוסים בכך. כדאי לשאול לא רק האם אני בשלה אלא גם איך אגיע. לבשלות אם עדיין לא זכיתי לכך, וגם זאת תוך ליווי של מנחה או מאמנת מנוסה למי שלא מוצאת את דרכה לבדה.[1] 

איך אדע מתי אני מוכשר להתחתן?

יש כמה פרמטרים לעניין הזה: הראשון, בשלות פנימית וטבעית שאדם מכיר היטב בעצמו, ולעיתים מתייעץ עם חבריו או עם אנשים קרובים אליו כדי להבין האם זה הזמן הנכון. שנית, יש גיל מתאים. הגמרא אומרת שמי שאינו נישא בזמן הנכון הקדוש ברוך הוא אומר עליו "תיפח עצמותיו", וגיל זה הוא סביב שנות העשרים המוקדמות לחיי האדם. נוסף על כך, יש כמה סיבות שדוחקות את האדם להתחתן כמו הצורך העמוק בבית משלו, צורך בטהרה וקדושה שהבית מביא איתו, ולעתים גם היכרות עם בן או בת זוג מתאים שהקדוש ברוך הוא גלגל שנפגוש, וזו בוודאי סיבה מוצדקת להקדים ולהתחתן. ומכל הסיבות שהזכרנו, הבשלות האישית היא המרכזית והחשובה שביניהן.

איך להגיע לפגישת שידוכין?

זו זכות עליונה ושמחה גדולה כשעוסקים בהכנות לבניין בית בישראל, שעליו אומרים חז"ל "זכו – שכינה ביניהם". בברכת הנישואים אנו מוצאים נוסח מיוחד. למרות שבכל ברכת המצוות אנו אומרים "אשר קידשנו במצוותיו", בברכת הנישואים אנו אומרים בנוספ: "מקדש עמו ישראל על ידי חופה וקידושין".

ההכנה לקדושה עליונה כזו בוודאי צריכה להיעשות מתוך שמחה יתרה!

ועוד עצה אחת בקשר עם הצד השני: לא לבוא עם עין של שופט ומבקר אלא מתוך ניסיון לפתח קשר; לא כעומד מן הצד וממתין לראות אם הדברים יעלו יפה, אלא לתת את עצמך  להתפתחות הקשר בצורה נעימה ועשירה. רק לאחר ששני הצדדים תורמים את תרומתם להיווצרות קשר טוב ופורה, יכולה הביקורת לבחון האם הקשר שנוצר אכן מתאים. ביקורת שבאה לפני תרומת חלקי בקשר עלולה להשבית כל סיכוי להתפתחות חיובית.

אני בשידוכים, איך אדע לבחור נכון?

שאלה זו עוסקת בדבר שאין לו הגדרות, ודאי לא מדויקות. אינטואיציה, יכולת הקשבה עצמית והבריאות הטבעית חשובים יותר מכל הסברה או הגדרה. כמובן שיש תנאים חיצוניים המצביעים על התאמה: מידות טובות, רצון משותף לקדושה וגם התאמה בתפיסות העולם ותכונות האופי.

ואף על פי כן, יותר מכל הפרטים והענפים, אנו מבקשים את התחושה הפנימית ש"זה/זו – שלי וקשור/ה לעצם נשמתי".

לצערנו, בדור הזה יש לא מעט שמוצאים עצמם שוב ושוב עם התחושה "זה/זו לא שלי", ובמצב כזה כדאי להתייעץ עם אנשים מנוסים כדי להיפתח לזולת ולקשר זוגי, עד שיעלה מבפנים קול בהיר וצלול.

מה צריך לגרום לי לבחור בבן/ בת הזוג שלי?

בדרך כלל נדמה לנו שהחלק בו אנו דומים הוא העיקר, והחלק בו אנו שונים ומנוגדים הוא הכרח שצריך לסבול אותו. הפסוק "אעשה לו עזר כנגדו" חושף סוד הפוך – דוקא מה שמתנגד, הוא בעצמו העזר.

בחירת בן הזוג באה בגלל המקומות של השוני והניגוד, מפני שעל ידי כך כל צד משלים את החסר לו. התענוג העמוק של הקשר הזוגי נובע מהשמחה הגדולה של הנפש, כשהיא מוצאת את עצמה גדלה ופורצת מעבר לגרעין המוגבל של

אישיותה. אמנם, הדמיון נצרך כדי ליצור תחושת בטחון שהמנגד הוא בעצם העוזר, ולכן צודקת התחושה שהדומה יוצר את בסיס הקשר כדי להגיע לתכלית, שהיא – החיבור מתוך השוני.

הכרתי בחור טוב ובסוף החלטתי שאנחנו לא מתאימים. היום אני מתחרטת האם יתכן שפספסתי את זיווגי?

אם יש אפשרות לחזור לעיתים כדאי לנסות. אם אין אפשרות כזו אנו מאמינים שאחרי הכל "מה' אישה לאיש". אמנם אנחנו מצווים על השתדלות כפי דעתנו וערכנו, אך לבסוף הקדוש ברוך הוא מנהיג את עולמו בכל פרט ופרט, ובודאי בעניין נעלה כל כך, עד שאמרו רבותינו שמאז גמר בריאת העולם, יושב הקדוש ברוך הוא ומזווג זיווגים. לכן לכתחילה בוודאי צריך לבחון את הדברים בעין נכונה ובמיטב שיקול דעתנו, אבל בדיעבד חוזרים הדברים להנהגתו יתברך שמו, שהוא בסופו של דבר זה שמטה אותנו בעת הצורך כדי לכוון אותנו לזיווג האמיתי.

 הבעל שם טוב הדריך לעשות שמחה כשמתבטל שידוך, מפני שעל ידי כך מתקרבים אל השידוך האמיתי. ואדרבה, לא רק שאין מקום להצטער אלא יש מקום לשמחה מיוחדת, כי אם שיקול הדעת מורה שאולי זה מתאים, הוא עלול היה לעכב יותר את השידוך האמיתי. ולכן יש כאן שמחה מיוחדת שהדבר אינו על הפרק כדי שתהיי פנויה, בעזרת השם בקרוב ובאמונה, לבנות בית נאמן בישראל עם האיש שהקדוש ברוך הוא מייעד לך.

אני מרגיש צורך בחברה! ואני יודע שזה בעייתי

הזוגיות היא שורש החיים, על כן אין להתפלא שכוח זה פועל עלינו בעוצמה שאין דומה לה. אולם מקור החיים הזה ניתן באדם באופן שמושך אותו גם אל הטוב וגם, חס ושלום, להפך, כדי שתהיה בידיו בחירה ושותפות בטוב. הטוב שבזוגיות הוא רק על ידי כריתת ברית ונאמנות של נישואים בטהרה ובקדושה. כל דרך אחרת לא רק שאינה מביאה את החיים שבנו לידי גילוי אלא פוגעת ומטמאת אותם. חזק ואמץ, בחר בחיים ובטוב: אם הגעת לפרקך – חפש את חברתך ואשת נעוריך ובנה איתה בית נאמן, ואם טרם הגעת לפרקך, שקע את מוחך בתורה הקדושה שהיא איילת אהבים ויעלת חן, ושמור את כוחות החיים של הזוגיות לשעתם המתאימה.

אני מתלבטת אם להתחתן עם בן תורה, כדאי לי?

המושג בן תורה יש בו שבח ויש בו גנאי. גנאי – מפני שהוא במשתמע מצביע על אנשים אחרים כאילו הם אינם ראויים או אינם משובחים, ואילו לימוד בישיבה הוא התנאי הבלעדי להיות יהודי טוב. ויש בו שבח, מפני שהוא מסמל את התשוקה שלנו לרצות יותר בקרבת ה', ביותר דביקות בתורתו הקדושה ובמסירות עמוקה למצוותיו.

הרצון הפנימי לבן זוג שחייו נתונים לאהבת ה' ויראתו, והתמסרות לקיום התורה ומצוותיה, הוא ודאי מעלה גדולה, ומי שזכה להיות בן תורה זכה במעלות הללו. יחד עם זאת, מציאת מעלות כאלו ביהודים ללא תנאים מוקדמים היא מעלה גדולה עוד יותר.

אני מנסה לשדך הרבה זוגות ולא מצליחה. איך יודעים לשדך?

זו מצווה רבה שקשה למצוא כדוגמתה, אך האמת היא שלא כל אחד מתאים לעסוק בכך. כדאי להתייעץ עם הסובבים אותך האם את מתאימה לעסוק במצווה הגדולה הזו.

כמו כן כדאי לבחון האם מתוך השידוכים שיזמת עד היום היו כאלה שהיה קרוב שכן יתאימו, או שבדרך כלל היה מרחק גדול בין בני הזוג. ככל שיותר זוגות ה