בס"ד

בחוקותי: להיות ראויים לארמון

בחוקותי: להיות ראויים לארמון

בפרשתנו אנו למדים על העונש החמור של עם ישראל אם איננו שומר את השמיטה (כו, לג-לה): "וְאֶתְכֶם אֱזָרֶה בַגּוֹיִם וַהֲרִיקֹתִי אַחֲרֵיכֶם חָרֶב וְהָיְתָה אַרְצְכֶם שְׁמָמָה וְעָרֵיכֶם יִהְיוּ חָרְבָּה, אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ כֹּל יְמֵי הֳשַׁמָּה וְאַתֶּם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם אָז תִּשְׁבַּת הָאָרֶץ וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ, כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה תִּשְׁבֹּת אֵת אֲשֶׁר לֹא שָׁבְתָה בְּשַׁבְּתֹתֵיכֶם בְּשִׁבְתְּכֶם עָלֶיהָ". ואכן, חז"ל הבינו מכאן כי גלות באה בעוון שמיטה (אבות ה. שבת לג, א).

מדוע דווקא על מצווה זו ניתן עונש כה קשה, השמור רק לעבירות החמורות ביותר?

ה'שפת אמת' (פרשת בהר תרל"ט) מסביר שהשמיטה איננה סתם שביתה – היא שביתה לשם שמים: "מצות שמיטה 'ושבתה הארץ שבת לה", ובפרשת בחקותי 'אז תרצה הארץ כו' שבתותיה'. כי השמיטה להראות כי הכל מאתו יתברך, וכשבני ישראל מבררין זאת ברצונם, חל על זה שם שמים. וח"ו כשביטלו שמיטה הוכרח הבורא יתברך להראות בכחו כי הכל שלו ונגרשנו מארצנו".

כלומר: מצוות השמיטה, באופן מיוחד, באה להכריז על בעלותו של הקב"ה על האדמה, על הארץ הטובה הזאת. וכשאנו ח"ו לא שומרים אותה, אנו שומטים את הקרקע תחת זכות קיומנו כאן, כי אם הארץ לא שלו (אלא שלנו) אזי איננו טובים יותר חלילה מכל גוי אחר שחושב שהאדמה שלו ולא מכיר בבעלות הבורא על הבריאה.

יתרה מכך: דווקא כאשר עם ישראל בא לכבוש את הארץ ולשלוט בה, הוא צריך לזכור שכל מטרת שליטתו היא כדי להכניע ולבטל את הארץ אליו יתברך, ועל ידי כך להיות זכאים לארץ הזו. כפי שהשפת אמת מלמדנו בתורה אחרת (שנת תרל"ה): "וגם רצון בני ישראל להיות שולטין על הכל צריך להיות גם כן על כוונה זו, כדי לבטל עצמם וכל התלוין בהם להקב"ה. וזהו שכתוב 'ושבתה הארץ', שאחר שזכו בני ישראל בארץ כנען ישבתו בשמיטה, לבטל עבודת הארץ בעבור ה' יתברך". 

זה בסדר גמור שאנחנו רוצים לשלוט – אבל לא כמו כל אומה אחרת שרוצה לשלוט למען עצמה, כדי להשיג עוד קרקע, עבדים, אוצרות טבע וכדומה; לא כן חלק ישראל, אנחנו רוצים לשלוט כדי להכפיף את המציאות כולה לקב"ה, כדי להשתמש בעולם הגשמי ככלי לגילוי מלכותו בעולם! 

כשאנחנו משביתים את הארץ, הארציות, אז מתקיימת "שבת לה'", אז הכל מכוון אליו יתברך. הזכייה שלנו בארץ ישראל מיועדת למטרה זו, ליצור ממלכת כהנים וגוי קדוש על אדמת הקודש, וכשלאסוננו עם ישראל לא הבין זאת, אלא מרד בה' ועבר על מצוותיו בארמונו של מלך, הוא נאלץ לגלות ממנו, כדי שהארץ תשבות. 

ארץ ישראל מיועדת לעבודת ה', ואם היא משמשת בטעות למשהו מנוגד לכך, היא צריכה לשבות. בימים אלו, עם שובנו לארצנו, נקרא את פרשתנו ביתר תשומת לב, וננסה ליישמה בשביתה לה' ככל יכולתנו, ונכוון את שביתתנו למען שמו יתברך.

אהבת את המאמר? שתפו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך

מצאתם טעות בכתבה?

נשמח שתדווחו לנו וככה נוכל לתקן...

דילוג לתוכן