בס"ד

איך ללמוד הלכה?
אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא
// הרב יעקב רט רב קהילת נווה זית לוד

מצד אחד, כשאנו לומדים הלכה - מטרתנו לדעת מה לעשות בפועל, במציאות שלנו. אם נלמד רק רמב"ם ושולחן ערוך - בוודאי לא נדע כיצד לנהל את המטבח ולא את השבת שלנו, כי כיצד נלמד מ'כופח' ו'כירה' מה מותר להניח על הפלטה בשבת?

מצד שני, ככל שלימודנו יתמקד רק בספרי הקיצורים הנוגעים בפרטי המקרים הלכה למעשה, כדוגמת הספר החשוב 'שמירת שבת כהלכתה', מאוד יקשה עלינו להבין את שורשי ההלכה, ומלבד החסרון בעצם הבנת ההלכה לעומקה, זהו גם פתח רחב לטעויות בדימוי מילתא למילתא באופן שגוי. במקרה שכתוב במפורש אולי נדע להתנהל, אבל בדרך כלל המציאות שונה ממה שרשום בספר, וכיצד נדע איזה פרט משמעותי לשינוי הדין ואיזה לא?

הקונפליקט הוא מובנה וברור, ומחייב אותנו לאחוז בזה וגם בזה. אנו חייבים לשאוף עד כמה שניתן לרדת לשורשי הסוגייה ההלכתית ולעסוק בבירור ההלכה ממקורה לפי מסורת הפסיקה המקובלת מדור לדור: ללמוד ולהבין לפחות את השולחן ערוך ונושאי כליו, ובראשם כמובן המשנה ברורה שמחנך אותנו ללימוד הלכה באופן יסודי ולדרך פסיקת ההלכה, ובחורי ישיבה שיכולים להשקיע אף יותר - ירדו לשורשי הסוגייה דרך הטור והבית יוסף, כל אדם עד היכן שידו מגעת. אך עם זאת, ובמקביל, יש ללמוד ספר הנוגע להלכה למעשה באותו עניין, כדי להשלים את התמונה ההלכתית ולראות את דברי הפוסקים הנוגעים במציאויות המתחדשות, כמו: שמירת שבת כהלכתה, פסקי תשובות, חזון עובדיה ועוד.

בדרך כלל הזמן לא מאפשר זאת, אך מומלץ לעיתים ללמוד תשובה שלמה בשו"ת אגרות משה, יביע אומר, וכדומה, ולו רק בכדי להבין את העומק והרוחב המצוי בכל סוגיה הלכתית, ואת גודל האחריות המוטלת על כתפיו של הפוסק, ומחויבותו להבנה מדויקת של גדולי הדורות שלפניו. דווקא בדור האינסטנט שדורש לקבל מיד את השורה התחתונה, על לומדי ההלכה מוטלת האחריות להבנה עמוקה עד כמה שניתן, ולא לחפש רק את ה"הלכתא", אלא "לאסוקי" את ה"שמעתא אליבא דהלכתא", לראות איך הסוגייה מגיעה עד פסק ההלכה. את עומק ההבנה ההלכתית שום אתר או תוכנת חיפוש לא יוכלו להחליף, ואליה אנו שואפים.

והערה קטנה לסיום: אם לא למדת את הסוגייה לעומקה ולרוחבה, גם אם הינך בקיא בספר העוסק בהלכה למעשה, זכור תמיד שרב הנסתר על הנגלה לעיניך, והימנע מלדמות מילתא למילתא על דעת עצמך, וללא שימוש והוראה מתלמידי חכמים מובהקים, ש"שגגת תלמוד עולה זדון".

ותן בליבנו בינה להבין ולהשכיל, לשמוע, ללמוד וללמד, לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה!

ברוך אתה ה', למדני חוקיך!
// הרב ארלה הראל ראש ישיבת מוריה, גבעת הקטורת

איך ללמוד הלכה? קודם כל, עם ברכה בתחילה. הבית חרב על כך שלא ברכו בתורה תחילה, ואנו נבנה אותו מחדש על ידי כך שנברך בתורה תחילה. מהי ברכת התורה? הכרה בנותן התורה. לימוד מתוך ידיעה מיהו זה שעומד מאחורי השורות האלה, ידיעה שההלכה מוליכה אותנו בדרך ה', שהיא רצונו יתברך, ולימודה יאפשר לנו לחיות על פי חוקיו.

ידיעה כזו מעניקה קדושה ללימוד אך גם אושר גדול, תחושה עמוקה של חיבור למקור, לדבר ה' – והלוחות המה מכתב אלוקים, אנחנו קוראים מכתב שהקב"ה שלח לנו. כך צריך לעשות בכל לימוד תורה, אך דומני שדווקא בלימוד החלק המכונה 'הלכה' יש להדגיש זאת שבעתיים – שכן הוא הפך לאסוננו בעולם הישיבות למנותק מחיות התורה שבו.

אבל איך עושים זאת גם ברמה הטכנית?

הגאון ר' שמואל הלוי וואזנר זצ"ל מספר ש"פעם אמר לי גאון ישראל החזון איש זי"ע באחד משיחותיו אתי, כי בנעוריו למד הרבה טור ובית יוסף והיו חבריו מלעיגים עליו ואמרו שיהיה מלמד תינוקות, וסיים ואמר: ברוך השם כי נעשיתי מה שנעשיתי..."

לימוד הלכה שלא ממקורותיה, מנתק אותנו מדבר ה'. הדרך להתחבר לדבר ה', היא ללמוד כל דבר מן המקורות הראשוניים ביותר שלו. השיטה הטובה ביותר לעשות זאת היא על ידי יצירת המופת המהווה את הבסיס לספר היסוד של ההלכה בעם ישראל מזה חמש מאות שנים – הטור והבית יוסף, שעל גביהם נבנה השולחן ערוך. כך המליץ בעצמו מרן רבי יוסף קארו זצ"ל בהקדמת הבית יוסף והשולחן ערוך, וכך נהגו כל גדולי ישראל כל הדורות מאז. זו גם היתה דרך הלימוד המקובלת בישיבות כולן בכל הגלויות, עד שלצערנו השתנתה ללא היכר בדור האחרון, בו מרבים בלימוד ספרי הקיצורים וכדומה, שאינם מאפשרים מבט־על כזה ומעוף של מבט אלוקי.

לאחר לימוד הטור והבית יוסף יש ללמוד את השולחן ערוך בעיון עם נושאי כליו, ולסיכום הסוגיה מומלץ להשתמש בשני ספרים אשר מקיפים את כל דעות הפוסקים כאחד, ומשלימים זה את זה גם בסגנונם וגם בהיקף מנהגי העדות השונים – ה'פסקי תשובות' וה'הלכה ברורה' (של הרב דוד יוסף).

יש לדעת – לימוד ההלכה מתוך ספרים בלבד, הרי הוא דומה למי שקרא ושנה ולא שימש תלמידי חכמים. נער הייתי וגם זקנתי, ובעשרות סוגיות גיליתי את חוסר הבנתי אחרי שניגשתי לרבותיי וליבנתי עימם את הדברים. על כן כל לומד הלכה יקפיד לברר את מסקנותיו עם תלמידי חכמים הבקיאים בתחום ושימשו את רבותיהם, וידאג לשלב בלימוד ההלכה שלו גם שמיעת שיעורים תמידים כסדרם. אחרת, תהיה זו ח"ו תורה שאין לה בית אב, ממנה מגיעים לשגיאות רבות.

אין מן הצורך לומר, שהשאלה היא לא רק איך ללמוד אלא גם כמה ללמוד. ולעניות דעתי (כפי שביררתי בהרחבה בספרי 'תורת הרא"ה'), לפחות בשנים הראשונות בישיבה, כל אחד ואחד חייב להקדיש את מירב זמנו "לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא", להעלות את לימודו אל הגובה הנשגב של דבר ה' המתגלה אלינו דרך ההלכה (ושם פירטתי עוד בענין זה, יעויין שם).

ומעל הכל – לעשות זאת מתוך יראת שמים ואהבת ה', מתוך שמחה ודבקות, ומתוך חיפוש מתמיד אחר הרובד הפנימי שבכל הלכה והלכה, כדרכה של תורת ארץ ישראל.

לכו ונלכה לדרך לימוד ההלכה!

הליכות עולם לו
// הרב אושר טביבי ראש ישיבת ההסדר צפת

אחד הקשיים המרכזיים בלימוד הלכה נובע מתוך ריבוי הפרטים והסעיפים שיש בו. חלק גדול מתוך לומדי ההלכה אינם מבינים את שורשם של הדברים, וממילא לימוד כזה הופך להיות שינון של רשימת פקודות יבשות. מה שמביא את לימוד ההלכה לתפוס נפח זעיר הן מבחינה כמותית של זמן והיקף והן מבחינה איכותית של עומק הלימוד וההזדהות עמו.

בילדותי, היו מחלקים לנו דפים לבנים חלקים שעליהם המון נקודות ממוספרות שפזורות על פני הדף. היה עלינו למתוח קו בין הנקודות לפי הסדר המספרי שלהן, וכך נקודה מתחברת לנקודה וקו מתחבר לקו ולנגד עינינו היה מתגלה ציור של ממש.

נדמה לי שדפי הציור הללו הם משל מצויין ללימוד הלכה אידיאלי. הפסוק אומר "הליכות עולם לו" (חבקוק ג ו) ואמרו רז"ל "אל תקרי הליכות אלא הלכות" (נדה עג.). עלינו להבין שכל הלכה היא חלק מעולם שלם, עיוני ואמוני, שלומדי ההלכה מחוייבים לחשוף ולגלות אותו ולהוליך אותו הלאה לחיי המעשה. עלינו לדעת בבירור "שֶׁהָאוֹר הַזֶּה, הַמְצֻמְצָם כָּל כָּךְ בְּתֵיבוֹת וּבְאוֹתִיּוֹת, בְּמִנְהָגִים, בְּמַעֲשִׂים, בְּדִינִים, בְּפִלְפּוּלִים וּבִסְבָרוֹת, פּוֹגֵשׁ הוּא אֶת הָאוֹר הָעֶלְיוֹן הַמְרוֹמָם מִכָּל אֵלֶּה, וּמִתְרַחֵץ בּוֹ, וּמִשְׁתַּעַשְׁעִים הֵם יַחַד" (אורות התורה ב, ג). הידיעה הזו דורשת מאיתנו למַספֵּר את הנקודות השחורות הפזורות על הדף הלבן ולגלות את הציור שעומד מאחוריהן.

עד היום, בעולם בכלל ובעולם הישיבות בפרט קיימת חלוקה והפרדה ברורה בין לימוד עיון ללימוד הלכה, ואין צריך לומר לימוד חסידות ואמונה. כך מתפתח לו עולם הלכתי מנותק ממרחבי העיון ומעומק יסודות הרוח והאמונה. אנשים מתחלקים לסוגים שונים של 'לומדי הלכה', 'לומדי עיון' ו'לומדי חסידות', ותורת ה' שעליה נאמר "תורת ה' תמימה משיבת נפש" נעשית קרעים קרעים.

דומה שהגיעה השעה לעשות שלום בין חלקי התורה "לקשר תורה דלתתא הפרטית עם תורה דלעילא הכללית" (אורות התורה ג א), לדעת "שכל דברי תורה הנם אורחות ה' נובעים ממקור החיים העליונים". בשלב הראשון להבין את שורשן העיוני של הלכות פסוקות, ולאחר מכן גם את שורשן האמוני. לראות את הציור הגדול מעבר לנקודות הפזורות על פני הדף הלבן, ולקבל את העומק והרוחב שביסוד כל מצוה ומצוה. "דרך מצוותיך ארוץ כי תרחיב ליבי" (תהלים קיט).

אהבת את המאמר? שתפו

עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך
רחלי מושקוביץ

מלחמה משותפת

מסופר על הבעל שם טוב הקדוש שהיה מתפלל עם חבורת תלמידיו הקרובים תפילות ארוכות של דבקות.

למאמר המלא »

מצאתם טעות בכתבה?

נשמח שתדווחו לנו וככה נוכל לתקן...

דילוג לתוכן