איך מצליחים לנפוש כמו יהודי?
להגיע מוכנים
// הרב אלחנן בא-גד

מה זה בכלל נופש?

הראשון שנפש היה הקב"ה בכבודו ובעצמו! "כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש". רש"י מביא את לשון התרגום ומבאר – "וינפש. כתרגומו 'ונח', וכל לשון נופש הוא לשון נפש, שמשיב נפשו ונשמתו בהרגיעו מטורח המלאכה...".

נמצאנו למדים שבהתבוננות יהודית פשוטה, אדם העמל וטורח במשך כל השנה ומרגיש צורך להשיב נפשו ונשמתו מטורח עמל יגיעת המלאכה, הרי הוא דבק בדרכיו של הקב"ה. אמנם כלפי הקב"ה הדברים הם בגדר משל ומליצה בלבד כמבואר ברש"י שם, אך כלפי האדם הרי זה ממש מעין דרכי הקב"ה.

אם כן, השאלה הנצרכת להישאל היא – כיצד ניתן לנפוש שלא על טהרת הקודש...

בצעירותי נסעתי עם הוריי לשליחות חינוכית בארץ רחוקה. ערב הנסיעה הגיע לביתנו קרוב משפחה, אדם צדיק שכמעט ולא יוצא ממקום מגוריו, אך הטריח את עצמו להגיע במיוחד ולשוחח אתנו. מכל דבריו זכור לי משפט אחד בלבד. "יש שלושה מקומות המועדים לירידה רוחנית. צבא, בית חולים וחוץ לארץ. ובשלושתם הייתי..." כך שח לנו, מביט בנו בעיניו הטובות.

הכרתי מעט את סיפור חייו. שלושת האתגרים שבפניהם עמד לא נבעו מתוך קלות דעת או שעמום. הוא שרד את השואה במחבוא, עלה לארץ, נלחם ונפצע באחד הקרבות המפורסמים ביותר במלחמות ישראל. ועדיין, אלו היו תובנותיו. הרבה הרהרתי בדבריו. המשותף לשלושתם הוא היציאה מהשגרה.

וזה האתגר בנופש. היציאה מהשגרה. פתאום אדם נמצא באזור לא מוכר, פתאום הזמנים שונים וסדר הפעולות הטבעי קצת משתבש. פה ההזדמנות של היצר הרע – "לפתח חטאת רובץ" - להיכנס פנימה ולתפוס פיקוד על האדם.

מהי אם כן העצה כנגד זה? להגיע מוכן!

כשאדם יודע ומכיר את הסיטואציה העומדת בפניו, יש בידו היכולת להתכונן כראוי ולצלוח את האתגר בצורה ראויה.

אדם שמבין את האתגר שביציאה מהשגרה יכול לבוא מוכן בידיעה שמטרת יציאתו לנופש היא כדי להשיב נפשו ונשמתו מטורח המלאכה, ובצורה זו יתכנן את מעשיו ודרכיו. וגם אם יבוא ניסיון לידו, יהיו בו הכוחות להתגבר ולפעול כראוי.

הזדמנות לגילוי הרצונות
// שרה איצקוביץ

המילה נופש דומה למילה נפש. הנפש שלנו כבולה לפעמים, ובנופש יש הזדמנות להפגש איתה מזוית אחרת. הנפש שלנו דומה לשרירים - מי שיודע להתאמץ אבל לא יודע לשחרר, הוא בבעיה.

המשפט הזה מלווה אותי הרבה בחיים. יש עבודה בנפש שנקראת 'עבודת השחרור'. לדעת לא להיות תפוסים, אחרת לא נצליח להתקדם בחיים.

לפעמים הנפש צריכה להשתחרר מהכבלים של השגרה, ומתוך כך לגלות את עצמה מחדש. כשיוצאים לחופש יש הזדמנות להשתחרר מהכבלים של השגרה שכבלנו על עצמנו. העבודה של השחרור לא קלה, אם עושים אותה בצורה לא מאוזנת מתרחקים מהנפש ומתחברים לריק.

בפרשת חוקת מופיעה שירת הבאר, "עלי באר ענו לה". ה'דרכי נועם' מסלונים מסביר שזו לא רק שירה על באר גשמית אלא על הבאר הפנימית שהתגלתה בעם ישראל, כי באמת בכל יהודי יש באר מים חיים שיכולים להרוות את הצימאון שבתוכו.

"כי מידות נפשו של היהודי הם עולמות ואורות עליונים, אשר לא ידע אנוש ערכה ונעלמה מעיני כל חי". בתוך כל יהודי יש טוב צפון שנעלם, כיוון שיש אבן גדולה על פי הבאר, הוא חסום מלהרגיש את העוצמות שבו.

"יש מי שאינו יודע כלל מהאוצרות הטמונים בו, ויש מי שמרגיש שיש בו אוצרות גדולים ואינו יודע איך להגיע אליהם. ויש שאדם עובר זעזוע, והזעזוע חושף את האוצרות הטמונים במעמקי הנפש".

בחופש הרבה פעמים מתגלים אצלי רצונות, הם כמו מים גואים שעולים ולפעמים גם מציפים אותי. מתוך ההצפה הזאת, אני רוצה לגלות את הבאר הפנימית של הנשמה שלי, זו שלוחשת ממעמקי הבור. לפעמים היא מוסתרת על ידי סלע גדול. לפעמים אני לא מודעת לכוחות שלה. ועכשיו בחופש זה הזמן לפנות את הרעש. לשמוע קול מים חיים, לשאול את עצמי - מה מחיה אותי? מה הרצון הפנימי שלי? מה מרווה אותי? ולתת לזה מקום במציאות.

וטיפ קטן: מים יכולים להתפזר בלי כלי קיבול. בשביל לא להתבלבל כדאי לעשות קביעות של קדושה בחופש. משהו שיחזיק אותי יציבה כדי לקבל את ההתחדשות של הנפש, משהו שבסוף היום כשאני ישאל את עצמי מה היה, אני אוכל להרגיש שהייתי קשורה היום לה'.

ליווי והדרכת הורים
// הרב אלי טרגין רב קהילת מעין רבקה (הדר גנים, פ"ת), מנכ"ל עמותת סולמות

אם אתם רוצים לדאוג לכך שילדיכם יעברו את הקיץ על טהרת הקודש, אצל רוב הילדים יש צורך בליווי והדרכה צמודה של ההורים! פעמים רבות ישנה תחושה אצל ההורים שתפקיד זה בעצם מוטל על כתפי בית הספר והסניף, אך החופש הגדול מגיע ומזכיר לנו את תפקידנו האמיתי - לחנך את ילדינו!

  • שיח עם ילדינו: לקראת החופש ראוי לקיים שיחה כנה ואמיתית עם הילדים על הציפיות והשאיפות של הילדים, וגם הציפיות שלנו מהם, ומתוך זה ליצור לו"ז מוסכם.
  • עשה טוב! ברור שחשוב לדון גם בקביעת גבולות (שעות שינה וקימה וכו') ו"סור מרע", אך עיקר השיח צריך לעסוק ב"עשה טוב", בתכנון של פעולות חיוביות (תפילה, ביקור אצל סבא-סבתא, טיולים, ועוד).
  • דור המסכים: אצל רוב הילדים במגזר הדתי-לאומי, צפייה במסכים (מחשב, פלאפונים ועוד) היא חלק מהשגרה. בחופש קיים חשש כבד שזמן הצפייה יגדל דרמטית ומנגד, הבקרה שלנו ההורים על התכנים תלך ותפחת. גם כאן, חשוב שההורים יהיו מעורבים בקביעת מסגרת זמן הצפייה המותרת, וגם בהכוונה לתכנים איכותיים וחינוכיים. האתגר הגדול הוא שהעולם בחוץ רווי סדרות וסרטים בעייתיים מבחינת התכנים, אך מושכים את תשומת לבם של ילדינו בזכות רמת הפקה גבוהה ביותר ופרסום מסיבי. קשה עד בלתי אפשר להגיד רק "לא", צריך לדעת על מה להגיד "כן".
  • חלופה איכותית של סרטים: המגזר התברך בשנים האחרונות ביוזמות יפות להפקת תוכן ברמה גבוהה המותאם לערכים שלנו. ביניהם גם עמותת סולמות שמזה שבע שנים מפתחת את סדרת "רצים למשנה" המותאמת לילדים בגיל היסודי ואת "רצים לגמרא" המיועדת לבוגרי כיתות ז'-ט'. מדובר על סרטים עלילתיים ברמה הגבוהה ביותר מבחינה הפקתית, ויחד עם זאת, לימוד המשנה והגמרא הינו חלק אינטגרלי מהעלילה.
  • שזירת שרשרת חוויות: גם כאשר אנו מעודדים את ילדינו לצפות בתכנים חינוכיים או איכותיים מומלץ ליזום צפייה משותפת. כך ניתן להעמיק את השיח בתכנים שנצפו גם בסיום הצפייה, או ליצור חיבורים וקישורים לתכנים נוספים.

 

 

אהבת את המאמר? שתפו

עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך
יהושע מילר

השתדל להיות איש

עליתי לבד בחושך, בבניין בן חמש קומות בלב העיר עזה. כמו הרבה בניינים שכבשנו, חדר המדרגות

למאמר המלא »
יקי מנדלסון

איש אשר רוח בו

חולמים ומגשימים אביעד שלנו הי"ד, ושיר שלנו תבדל"א. הייתם שני ילדים עם עיניים גדולות ומלאות תום,

למאמר המלא »

מצאתם טעות בכתבה?

נשמח שתדווחו לנו וככה נוכל לתקן...

דילוג לתוכן