משפחה היא הפלטפורמה האולטימטיבית להגשמת הכוונה העליונה בבריאת העולם. מנעד המשימות הקיים ב'מתחם האימונים' הקרוי בית הוא גדול ואינסופי. ניגע בחמש נקודות חשובות לפי ראשי התיבות של המילה 'משפחה'.
מ – משמעות: תפקיד ההורים להחדיר שהבית איננו רק קורת גג המעניקה לנו מנוחה ופרטיות. בית יהודי הוא קודם כל בית מלא משמעות נשגבה. מקום להשראת השכינה. יש לכך גם משמעויות אופרטיביות. למשל בתחום הכנסת אורחים. אם הבית הוא מתחם פרטי הרי שאז האורחים 'גונבים לי את המרחב והפרטיות'. אם זה בית לה' שבמקרה אני גם מתגורר בו ומתחזק אותו, אזמין ואארח בשמחה.
הרבי מלובביץ' ביקש מחסידיו שכל אחד ואחד כולל ילדים, יתלה על פתח ביתו ועל דלת חדרו הפרטי, שלט 'בית חב"ד'. יש בכך משום הטמעה תת מודעת לרעיון זה.
ש – שמחה: בבתים רבים זו נקודת תורפה. לעיתים הנהגת והתנהלות ההורים בבית, משרה אווירה של חוסר שמחה, וזו משפיעה על כלל בני הבית. וכמו שנאמר 'אווירה גוררת אווירה'. הנהגה זו גורמת נזקים עצומים הן להתפתחות החוסן הנפשי של בני הבית, והן ובמיוחד על התפתחותם הרוחנית.
בית שבו אין שמחה, ובפרט אם זה על רקע של תביעות רוחניות בצורה אגרסיבית ולא נעימה, ישליך לטווח ארוך על יחסם של בני הבית לענייני תורה. ישנם לצערנו אנשים רבים שיש להם טראומה מבית כנסת, עקב התנהלות לא נכונה של ההורים.
פ – פעילות: חשיבות רבה נודעת לפעילות אטרקטיבית פנים ביתית, שהבית יהיה בית חי, תוסס ופעיל. ארוחות משותפות לכלל ילדי הבית בזמן אחד וסביב שולחן אחד ולא רק בשבתות, משחקים משפחתיים יחד עם ההורים או טיולים ויציאות משותפות. הדבר תורם בצורה נפלאה לגיבוש ולאווירה חמה וחיובית בבית.
ח – חינוך: אחריות ניתנה ביד ההורים לעצב את דמות ילדיהם, על ידי הכוונה ארוכת טווח בעיקר בתחום הנחלת דרך ארץ ומידות טובות כמו עין טובה, מניעת הכעס, צניעות וענווה. כמובן שהדוגמא החיה שלנו בעניין היא קריטית.
ה – הדדיות: החסידות רואה ב'ביטול היש' את פסגת הרצון האלוקי בבריאת האדם והעולם. ה'מעבדה' הטובה ביותר להנמכת האגו של האדם היא האינטראקציה הזוגית. היא דורשת מהאדם תכונות של ויתור, הכלה, הקשבה, איפוק ורגישות. חומר הבעירה ודלק ההנעה של התכונות הללו בנוי על כליון האגו הבהמי.
יהי רצון שנזכה לביצוע ולו חלקי של הנ"ל, וכך נהיה כלים לכל הברכות בבני, חיי ומזוני רוויחי!