קטונתי, כמובן, מלהיות יודע דעת עליון. אין אנחנו יודעים, בדרך כלל, מהי הנקודה הטמונה בתוך הצרה, למעט מקרים מיוחדים, בהם רוח ה' מפעמת בגדולי ישראל אשר מכוונים אותנו להתבוננות עמוקה במציאות, לאור תורתנו הקדושה. אבל, למרות זאת, דומני שבמצב בו אנו נמצאים כעת, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין מה הנסיון בו מעמיד אותנו הקב"ה – כי התורה כבר אמרה לנו מה צריך לעשות ומה יקרה אם לא נעשה זאת, בפסוקים מפורשים )במדבר פרק לג פסוק נב – נו(: "וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת כָּל ישְֹבֵׁי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְאִבַּדְתֶּם אֵת כָּל מַשְׂכִּיֹּתָם וְאֵת כָּל צַלְמֵי מַסֵּכֹתָם תְּאַבֵּדוּ וְאֵת כָּל בָּמוֹתָם תַּשְׁמִידוּ, וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ... וְאִם לאֹ תוֹרִישׁוּ אֶת ישְֹבֵׁי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם ישְֹבִׁים בָּהּ. וְהָיָה כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי לַעֲשׂוֹת לָהֶם אֶעֱשֶׂה לָכֶם". מה צריך להיות כתוב יותר ברור? כאילו זה נכתב עלינו... נכון, ישנה מחלוקת בראשונים האם מדובר רק על שבעת העממים או על כל נכרי ]וממילא, מי שאינו עובד עבודה זרה ומקבל עליו שבע מצוות בני נח, מותר, ואולי אף רצוי, להשאירו בארץ כגר תושב[, אבל במצב בו הנכרי אשר בקרבנו לוחם בנו, לכולי עלמא יש לראות בו אויב. ואנחנו לא עשינו זאת, לאורך כל עשרות השנים האחרונות, וניסינו בכל מיני דרכים לקבל ולהכיל, בלי להבין ולראות מול עינינו מי האויב. וכעת זה מתפוצץ לנו בפנים, ואנחנו עדיין מהססים. מדוע? כי אנחנו חסרי אמונה, והקב"ה שוב קורא לנו דרך המאורעות האלה ואומר לנו – השיבו לב בניי האובדים אלי, החזירו אותם בתשובה שלימה, קרבו אותם לאמונה בקודשי ישראל, כי אחרת אין סיכוי שנצליח לשרוד בתוך הטירוף הזה. רק עם מאמין יכול לנצח. עם שלא מאמין באלוקיו, והיום כבר בקושי מאמין בעצמו ובזכותו על הארץ הזאת, רק ילך ויפסיד שוב ושוב, בכל סבב ובכל קרב. לכן, הנקודה בה אנחנו צריכים להתחזק לאור מאורעות הזמן האחרון והמלחמה בה אנו שרויים – היא פשוט, לקבל על עצמנו לעשות הכל, הכל, כדי לקרב לב ישראל לאביהם שבשמים, עד שלא יידח ממנו נידח ונזכה לראות בהשלמת שיבת ציון במהרה בימינו אמן.