בס"ד

קרוב אליך ברשת

הניסיון שלנו
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
שיתוף ב print
העם שלנו סובל ממחלה אחת מובהקת, מטושטש לו מה טוב ומה רע ומי טוב ומי רע. חלק מהכוח של התורה, שקיבלנו אותה מחדש רק השבוע, הוא לברר בין טוב לרע, בין טמא לטהור ובין כשר ופסול. התורה יכולה לתת לכולנו כוח למאוס ברע ולהידבק בטוב. ומי טוב? היהודים טובים! ה' ירחם אם אנחנו נתחיל להאשים יהודים ונשתף פעולה עם הטירוף של התקשורת במודע או בתת מודע. אין לך מה לעשות חוץ מלגנות מעשים של יהודים כאלה ואחרים?! אני לא נכנס בכלל לדיון אם הם צודקים או לא. לעשות את החשבון הזה זו כבר נפילה. בזמן שיש הלוויות של נשמות טהורות ובעיקר בזמן שהמלכות דסטרא אחרא קמה בחוצפא של עזות בעזה ובערי ישראל )ובעולם, עיין ערך הפגנות צרפת בלגיה( שלא ראינו כמותה עשרות שנים – בזמן כזה לעשות חשבונות נגד יהודים? בזמן שמלכות הרשע והקליפה מתגברת נגדנו, אסור שיהיה לנו זמן לחשוב אם אנחנו בסדר או לא. אסור לנו לאבד לרגע את האמת הפשוטה – מי הרע ומי הטוב. אויבינו הם הרעים. היהודים הם הטובים. בזמן כל כך קשה, אסור לזכור ואסור לחשוב ואסור לומר שגם אנחנו לא משהו. זה כבר מטשטש את הבהירות של הטוב מול הרע. יש פה מחלה שצריך להיות מודעים אליה, איבדנו כעם את החושים האלה, את הפשט הפשוט. כי אם, חלילה, מישהו חושב שגם יש יהודים אשמים, בהכרח הוא גם אומר שהאויבים אינם אשמים בכל, והנה ערבבנו טוב ורע… אנחנו צריכים לעשות תשובה על המחשבות והדיבורים האלו! טשטוש המחשבה הזה פוגע בכוח לרחם על יהודים שאיבדו את יקיריהם או "סתם" יהודים שסובלים כבר שנים רבות בדרום או עכשיו בלוד וברמלה וביפו ובעוד מקומות. נכון שבדרך כלל הדרך היא להרבות אור ולא לעסוק ברע, אבל יש גם את הבחינה של "אוהבי ה' שנאו רע", וכמו שהשפת אמת מביא על עמלק – שהשנאה לעמלק מטהרת את הלב ומעוררת דבקות לה' ולטוב האמיתי. וכשאנחנו לא שונאים את הרעים, הלב שלנו נאטם. ואז אנחנו מסוגלים לישון טוב בלילה כשמישהו נפצע או חלילה נלקח מאיתנו. אנחנו שומעים המון רעשי רקע. המון שקר. יש מקום חד וחלק להסיר את הרע, ולא להזדהות איתו בשום צורה. יש רק צד אחד טוב, וכל היהודים הם בצד הזה, וכל האויבים הם בצד השני. אחרי שניטהר, תוכל השכינה הקדושה לשוב ולהופיע במלוא הדרה, ואז גם החלקים הטובים של האומות יבואו על תיקונם. "ישמעו רחוקים ויבואו ויתנו לך כתר מלוכה".
קטונתי, כמובן, מלהיות יודע דעת עליון. אין אנחנו יודעים, בדרך כלל, מהי הנקודה הטמונה בתוך הצרה, למעט מקרים מיוחדים, בהם רוח ה' מפעמת בגדולי ישראל אשר מכוונים אותנו להתבוננות עמוקה במציאות, לאור תורתנו הקדושה. אבל, למרות זאת, דומני שבמצב בו אנו נמצאים כעת, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין מה הנסיון בו מעמיד אותנו הקב"ה – כי התורה כבר אמרה לנו מה צריך לעשות ומה יקרה אם לא נעשה זאת, בפסוקים מפורשים )במדבר פרק לג פסוק נב – נו(: "וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת כָּל ישְֹבֵׁי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְאִבַּדְתֶּם אֵת כָּל מַשְׂכִּיֹּתָם וְאֵת כָּל צַלְמֵי מַסֵּכֹתָם תְּאַבֵּדוּ וְאֵת כָּל בָּמוֹתָם תַּשְׁמִידוּ, וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ… וְאִם לאֹ תוֹרִישׁוּ אֶת ישְֹבֵׁי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם ישְֹבִׁים בָּהּ. וְהָיָה כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי לַעֲשׂוֹת לָהֶם אֶעֱשֶׂה לָכֶם". מה צריך להיות כתוב יותר ברור? כאילו זה נכתב עלינו… נכון, ישנה מחלוקת בראשונים האם מדובר רק על שבעת העממים או על כל נכרי ]וממילא, מי שאינו עובד עבודה זרה ומקבל עליו שבע מצוות בני נח, מותר, ואולי אף רצוי, להשאירו בארץ כגר תושב[, אבל במצב בו הנכרי אשר בקרבנו לוחם בנו, לכולי עלמא יש לראות בו אויב. ואנחנו לא עשינו זאת, לאורך כל עשרות השנים האחרונות, וניסינו בכל מיני דרכים לקבל ולהכיל, בלי להבין ולראות מול עינינו מי האויב. וכעת זה מתפוצץ לנו בפנים, ואנחנו עדיין מהססים. מדוע? כי אנחנו חסרי אמונה, והקב"ה שוב קורא לנו דרך המאורעות האלה ואומר לנו – השיבו לב בניי האובדים אלי, החזירו אותם בתשובה שלימה, קרבו אותם לאמונה בקודשי ישראל, כי אחרת אין סיכוי שנצליח לשרוד בתוך הטירוף הזה. רק עם מאמין יכול לנצח. עם שלא מאמין באלוקיו, והיום כבר בקושי מאמין בעצמו ובזכותו על הארץ הזאת, רק ילך ויפסיד שוב ושוב, בכל סבב ובכל קרב. לכן, הנקודה בה אנחנו צריכים להתחזק לאור מאורעות הזמן האחרון והמלחמה בה אנו שרויים – היא פשוט, לקבל על עצמנו לעשות הכל, הכל, כדי לקרב לב ישראל לאביהם שבשמים, עד שלא יידח ממנו נידח ונזכה לראות בהשלמת שיבת ציון במהרה בימינו אמן.
בימינו נקוט בידינו כלל: "חכם עדיף מנביא" )בבא בתרא יב, א(, היינו שהדרך בה אנו מבררים כיום מהי הנקודה שהקב"ה רוצה מעמנו אינה על ידי נבואה )שאינה קיימת בימינו(, ולא באמצעות ניחושים אינטואיטיביים – אלא באמצעות שכל של תורה, היינו שיקול דעת תורני. בהתאם לזאת, המלחמה שבה אנו מצויים כעת מבררת בנו את הנקודות הבאות: א. הפרעות של ערביי ישראל והמתקפה מעזה אינם איום קיומי מיידי )!( על מדינת ישראל. פרופורציה. הן יוצרות נזק אדיר, אבל לא כולנו הולכים למות היום. צה"ל חזק, מדינת ישראל חזקה יותר מכל כוח אחר באזור שלנו. ב. היכולת לחסל את האיומים הללו היא בעיקרה עניין של החלטה נחושה. צריך לחזק זאת בכל דרך אפשרית. זו הנקודה הפנימית שיש לעורר כעת. ג. דווקא ההתפרעויות הללו מחזקות אותנו לטווח ארוך. התועלת המרכזית שלהם היא בשכנוע כל אלו מבני עמנו שהתבלבלו מי אויב ומי ידיד. נכון שיש חלק מהציבור היהודי שאיבד את זה, אבל הם מיעוט נכחד )דמוגרפית ותרבותית(, גם אם יש להם נוכחות חזקה בתקשורת. הציבור היהודי הרחב מפנים את הסכנה וזה יישאר גם אחרי שהמהומות יירגעו. הציבור הערבי הרחב יירגע, לטובתו. אין להם ברירה, ורובם רוצים זאת בסתר ליבם. ד. חסד עשה איתנו הקב"ה שהבירור התודעתי הזה נעשה בתנאים נוחים יחסית. תארו לכם שהשיעור הזה היה נצרך להילמד בזמן מתקפה איראנית ואלפי טילי חיזבאללה; ואז הגייס החמישי היה משתולל. יש פה תרגיל יבש לפני רטוב. הלקחים יופקו בעז"ה, וגם שם ננצח. ה. גם ברמה האישית – יש פה הזדמנות לכל אחד ולכל אחת מאיתנו לאמן את שריר החוסן. קור רוח, שליטה עצמית והמון אמונה. מכאן הכל מתחיל. ו. לזכור תמיד: אפשר לעבור ולנצח את הכל! ניצחנו אלפי שנות היסטוריה, לאחרונה ניצחנו את הקורונה. אסור לתת לרגש הרגעי לטשטש את המבט הנצחי: מדינת ישראל פורחת במקביל לכל הקשיים כבר עשרות שנים. אנחנו לא בימי השואה ולא בימי פרעות תרפ"ט. אנחנו חיים כיום בתקופה המאושרת ביותר בתולדות העם היהודי, והנכדים שלנו יחיו בתקופה עוד יותר מאושרת. פשוט וקל – "כי לא ייטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב" (תהילים צד, יד)

אהבת את המאמר? שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
שיתוף ב print
עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך

מצאתם טעות בכתבה?

נשמח שתדווחו לנו וככה נוכל לתקן...

דילוג לתוכן