מלמד דף יומי בבית כנסת המרכזי קרית אונו ובקיבוץ בארות יצחק

שאלו פעם קבוצת אנשים עשירים מהו הכוח שהביא להם את ההצלחה, כולם ציפו לתשובה מסוג 'אמונה' 'חזון' 'יכולת לחלום ולשאוף' ו'מוטיבציה', אבל התשובה הייתה אחת - התמדה, להצליח להמשיך גם כשקשה וגם כשאין רצון. אנחנו בדרך כלל מתמכרים לריגושים, לחוויות, אולם כוח ההתמדה אומר לנו שגם כשקשה, גם כשלא מובן, נמשיך עוד יום ועוד יום ובסוף נגיע ליעד. רבי אליעזר בן הורקנוס למד שתי הלכות ביום, אבל בשנה היה לו 700 הלכות, ובעשר שנים כבר 7000. זהו כוח ההתמדה.

זכות ענקית נפלה בחלקי להעביר שיעור דף יומי בשני מקומות, אז נכון שיש סטיגמה שמי שלומד דף יומי הוא לא ממש מבין, אבל האמת היא שזה לא נכון. אצלנו בשיעור יש גם זמן לשאלות ולהסברים, ואפילו נעזרים תדיר בלוח כדי להבהיר את הדברים.

כשאחד המשתתפים אומר שבצעירותו מי שלימד אותו גמרא גרם לו שנאה ללימוד, ועכשיו בזכות הלימוד היומי חזרה לו מחדש האהבה לגמרא, זה בעצם אומר הכל.

ללמוד דף יומי זה להרגיש חלק ממשהו עצום וגדול, זה להתמיד במשך יום יום, ולא מעט פעמים להפסיד אירועים משפחתיים או סתם דברים שרוצים, אבל בתמורה לקבל עוצמה ענקית וסיפוק אדיר.

אני מודה לה' שזכיתי לראות אנשי עמל שחוזרים מחליבה או מטיפול בתרנגולות, ועם כל העייפות משקיעים את הכוחות האחרונים בעוד דף גמרא, או לחילופין לראות אנשים שבמודע יוצאים לעבודה חצי שעה אחרי הזמן, ומי שמכיר את גוש דן יודע שזה אומר עוד לפחות שעה בדרכים (אצלנו יש הבדל עצום בפקקים אם יוצאים בשבע או בשבע וחצי...).

התבוננתי בכוח של ההתמדה: דף ביום, רק שלושת רבעי שעה יומיים, שמצטרפים לבסוף לש"ס שלם; דבר שגם בחורי ישיבות רציניים לא תמיד מספיקים.

 אז איך עושים את זה, איך מתמידים?

קודם כל מבינים ומשננים כמה גדול הוא הדבר שאנחנו עושים.

בכל יום להתמודד רק עם היום, לא יודע מה יהיה בעוד מסכת או בעוד פרק ואפילו מה יהיה בעוד דף... היום אני יכול והיום אני מצליח.

ואין ספק שהחיבור לחבורה נותן כוח עצום. לא סתם חז"ל לימדו אותנו "אין התורה נקנית אלא בחבורה", אחד נותן כח לשני.

מוזמנים לפחות רק לדף הראשון, ומה יהיה אחר כך - כבר נראה.