האוצר שמתחת להר סיני
כבר 3334 שנה אנחנו מציינים את מעמד הר סיני בחג השבועות. ובכל שנה העיסוק המרכזי הוא
שמחה וצחוק אינם מושגים זהים. כאשר אדם צופה בסרט מצחיק הוא צוחק. טוב לו לרגע, כי הוא ברח מהמחשבה על המציאות. כשייגמר הסרט, הוא יחזור לאותה נקודה שהיה שרוי בה קודם. שמחה, לעומת זאת, היא חיבור לטוב, הבאת האדם למקום גבוה יותר, שגם מאפשר להתמודד טוב יותר עם הקשיים (הרב קוק, עין אי"ה ברכות ט' ריז).
שמחה מגיעה מגילוי הדברים הפנימיים שיש לנו: גילוי הכוחות שלנו; גילוי העוצמות הרוחניות שלנו; גילוי כל הדברים הנפלאים שהקדוש ברוך הוא נטע בתוכנו. גילוי זה מאפשר יצירת כוחות חדשים, רכישת עולם רוחני נוסף. יצירת כוחות – גורמת לשמחה נוספת. מגיעים לשמחה כשמגלים את העוצמות הפנימיות שלנו ויוצרים עוצמות חדשות!
נקודות המובילות לשמחה:
גלו את הטוב שבכם! בכדי לזכות לברכת ה', צריך להעריך ולשמוח בדברים הטובים שיש בנו.
שמח במה שיש לך, ולא במה שאין לך! זכור: תמיד הדברים שלך ישמחו אותך יותר!
גילוי הטוב מביא בעצמו לטוב, ויוצר כוחות טוב נוספים המרבים בשמחה. נסו לראות כיצד להרבות כוחות בעשייה וברוח.
כאשר אדם משמח אחרים – הוא שמח ביותר! כאשר אדם עוזר לאחרים הוא מגלה כוחות חדשים שיש בו, והוא משתמש בכוחות הטבעיים של חסד ונתינה שנתן בו הבורא ומתמלא בשמחה! כאשר אדם משמח אחרים הוא יוצר שמחה בעולם, ומתמלא גם הוא בשמחה! נסו לשמח אחרים, נסו לתת מחמאות כפי יכולתכם, ותתמלאו גם אתם בשמחה!
נפילות הן מנוף בכדי להגיע למקום גבוה יותר. במקום לשקוע בעצב, חשוב כיצד לקחת את העוצמה שהביאה אותך לנפילה, ולנתב אותה לבניין ולעשייה. כך תהפוך גם נפילה – לתיקון ולעשייה.
גם אם יש בך נקודות רבות הדורשות תיקון, התמקד בדברים הטובים שיש בך, מהם תקבל כוחות ועוצמה, ותוכל בעזרת ה' לתקן את הדברים הדורשים תיקון.
הרגשת מציאות ה' מביאה אותנו להבנה שה' נמצא איתנו, עוזר לנו, נותן לנו יד. גם במקרה של טעות, ה' איתנו ועוזר לנו לנווט לדרך הנכונה. אנו מבינים שאנחנו לא לבד ומתמלאים בשמחה!
תפילה מחדירה את החיבור לקדוש ברוך הוא ואת האהבה שהוא אוהב אותנו ודואג לנו. תפילה מובילה לשמחה!
העושר הגבוה, איננו תלוי בכסף וגם לא בעושר. הוא תלוי בהרגשה שלנו; בתודה שלנו, בהסתכלות שלנו על עצמנו ועל החיים.
בקומה התחתונה בקניון מלחה בירושלים ישנה חנות בעלי חיים. לפעמים יוצא לי להיכנס אליה עם ילדיי. זו איננה חוויה מסעירה עבורם כמו ההליכה לגן החיות הסמוך, אבל לא פעם דווקא היא מצליחה לעורר אותי. אני מביט בעכברים הרצים על הגלגל ויודע שאני מכיר עכבר כזה מקרוב; אחד כזה שרץ על הגלגל ואין לו רגע של עצירה.
הרגע הזה של העצירה מהריצה על הגלגל והעמידה על המישור, הרגע של המוכנות להשתהות ולהתבונן בחיי, בטוב ובשפע שיש בהם, מעורר את הלב לתודה כלפי שמיא ולשמחה.
זוהי אחת הדרכים להגיע לשמחה. אבל לפעמים הלב שרוי בעצבות גדולה ובדכדוך והוא לא מצליח לשמוח בכוחות עצמו. כאן מתגלה כוחה של החבורה. תפקידה של החבורה הוא להבחין בכל אותם כאובים ושבורי לב שאינם מצליחים לשמוח, ולהכניס אותם למעגל הרוקדים והשמחים: "שֶׁלִּפְעָמִים כְּשֶׁבְּנֵי אָדָם שְׂמֵחִים וּמְרַקְּדִים, אֲזַי חוֹטְפִים אִישׁ אֶחָד מִבַּחוּץ, שֶׁהוּא בְּעַצְבוּת וּמָרָה שְׁחֹרָה, וּמַכְנִיסִים אוֹתוֹ בְּעַל כָּרְחוֹ לְתוֹךְ מְחוֹל הַמְרַקְּדִים, וּמַכְרִיחִים אוֹתוֹ בְּעַל כָּרְחוֹ שֶׁיִּהְיֶה שָׂמֵחַ עִמָּהֶם גַם כֵּן" (ליקוטי מוהר"ן תנינא, כג).
עצם השייכות של האדם לחבורה שמבחינה בכך שלבו כואב ושהוא אינו מצליח לרקוד, היא שמושכת אותו מתהום הלבד והופכת להיות הסיבה המשמעותית עבורו לשמחה.
כשאדם עובד ומקבל משכורת, הוא לא שמח במיוחד, שהרי הוא קיבל את המגיע לו, ובדרך כלל הוא מרגיש שמגיע לו יותר - כך שבעצם חסר לו. לעומת זאת, אם בסוף החודש המעסיק יעניק לו בונוס מיוחד, האדם ישמח במיוחד כי הוא קיבל הפתעה, משהו שלא מגיע לו.
והנמשל: בעל גאווה חושב שכל מה שיש לו, אכן 'מגיע לו' בדין ולא בחסד. מגיע לו להיות בריא, מגיע לו להיות נשוי ואב לילדים ובעל פרנסה... הוא לא שמח במיוחד כי זה מגיע לו ומובן מאליו. הוא אפילו חש שמגיע לו יותר, ולכן הוא תמיד קצת עצוב. כך היא מנת חלקו של אדם שממוקד בעצמו. אבל כשאדם משתחרר ומפסיק לחשוב על עצמו, קל לו יותר להיות בשמחה כי כל החיים הם בונוס.
לכן מובא בתורת החסידות שדווקא העניו הוא גם שמח, ומי שמלא ב'ישות' הוא תמיד עצוב.
חסידות חב"ד דורשת שכל רגש ייווצר על ידי התבוננות. ובמה יש להתבונן בשביל להגיע לשמחה? קודם כל, בכך שה' נמצא כל רגע ליד האדם, משגיח עליו ומלווה אותו. אני לא לבד! הכל־יכול ממש צמוד אליי, רואה במעשיי ותומך בי... אני יכול לסמוך עליו, לבטוח. יש לי על מי להישען. אפילו במקרה של חטא חס ושלום, ה' מאפשר לי לחזור בתשובה, לתקן את מעשיי ושוב להתחבר אליו.
ואחרי ולפני כל ההתבוננות, אפשר פשוט להיות שמח!
כבר 3334 שנה אנחנו מציינים את מעמד הר סיני בחג השבועות. ובכל שנה העיסוק המרכזי הוא
אחיי ורעיי, לחיים לחיים. מן הסתם שמעתם על הרבי מריבניץ זצ"ל, שחי בארצות הברית והתפרסם כקדוש
אחי, אפשר שאלה? כמה ה' גדול? וואי, נפלתי עליך? לא נורא, תענה בכל זאת. * ה'
שלום חברים, רציתי להתוועד איתכם הפעם על אחד המשלים הקצרים של רבי נחמן ושמו "העני והיהלום",