שלום חברים! שיהיה לכם חודש אלול נפלא! בימים האלה עם ישראל כולו זוכה לקבל את הברכה, האור, השמחה וכל הטוב של חודש אלול.
בליקוטי מוהר"ן, רבי נחמן מאיר את עבודת התשובה באלול מזווית חדשה: "וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל, כִּי הֵם יְמֵי רָצוֹן, שֶׁעָלָה מֹשֶׁה לְקַבֵּל אֶת לוּחוֹת אַחֲרוֹנוֹת וּפָתַח דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה לֵילֵךְ בָּהּ". כשרבי נחמן אומר 'ימי רצון', הכוונה היא שאלה ימים של התפייסות והסכמה. להתרצות זה לזה, ולשוב ולאהוב איש את רעהו. כדי שהקורא את התורה הזו לא יטעה לומר שרק עבור משה רבינו חודש אלול היה עת רצון, רבי נחמן אומר שמשה רבינו "פתח דרך כבושה לילך בה", כלומר, שמשה רבינו פרץ דרך, וכך כל אחד מאתנו יכול ללכת בעקבותיו.
אם תשאלו, מה היא הדרך שמשה רבינו פרץ עבורנו, רבי נחמן מסביר: "וְהַדֶּרֶך שֶׁעָשָׂה משֶׁה הוּא כָּך: שֶׁמּשֶׁה קָשַׁר אֶת עַצְמוֹ אֲפִילּוּ לַפָּחוּת שֶׁבְּיִשְׁרָאֵל וּמָסַר נַפְשׁוֹ עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: 'וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא', 'וַיַּקְהֵל משֶׁה' וְכוּ', שֶׁמּשֶׁה הָיָה מְאַסֵּף וּמְיַחֵד וּמְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ עִם כָּל יִשְׂרָאֵל, אֲפִילּוּ עִם הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים". עבודת האלול שרבי נחמן מציע פה, היא פשוט להשיב את תשומת הלב שלנו להיות בקשר עם כל אותם אנשים ששפטנו אותם בליבנו כ'פחות שבפחותים', וכך לחזק את הביחד של עם ישראל. החיבור הזה הוא חשוב, אפילו אם הוא רק במחשבה או בדמיון מודרך, גם אם לא מתאפשרת סיטואציה של חיבור קרוב בשיחה שבה נאמרות מילים טובות.
מותניים אחרים
בקשר לזה, סיפרה אחת מהתלמידות של ר' שלמה קרליבך – מרים חיה שמה – שבאחד המפגשים האחרונים לפני פטירתו של ר' שלמה, המשתתפים ביקשו ממנו ללמוד משהו מהלכות אבלות. ר' שלמה הסכים, ובדרכו הייחודית בחר ללמד את הגמרא שעוסקת בשאלה, כמה אנשים צריכים ללוות תלמיד חכם שנפטר. הגמרא שם אומרת: "מָה נְתִינָתָהּ בְּשִׁשִּׁים רִבּוֹא, אַף נְטִילָתָהּ בְּשִׁשִּׁים רִבּוֹא". כלומר, כמו שבמעמד הר סיני היו שש מאות אלף מישראל, כך גם בהלוויה של תלמיד חכם צריכים להשתתף שש מאות אלף איש.
הגמרא מוסיפה שם: "אֲבָל לְמַאן דְּמַתְנֵי, לֵית לֵיהּ שִׁיעוּרָא". כלומר, שתלמיד חכם שגם מלמד אחרים, אין לגדולתו שיעור, ומספר המלווים שלו ראוי שיהיה ללא גבול. ר' שלמה הדגיש את המילה "מתני", שפירושה הוא ללמד, בצורה אחרת. הוא אמר ש"מתני" הכוונה היא מלשון מותניים. אדם שבור וחלש, אין לו יציבות. כשבא התלמיד חכם ו"מתני", כלומר, מחזק את מותניו ונותן לו חיזוק נפשי ורגשי, זה הדבר הכי גדול שיש. כשיש יהודי שמרגיש את עצמו כמו "אחרים" – הוא מרגיש שונה ואחר מכל מה שמסביב, והוא מרגיש בודד ומנותק, אז צריך תלמיד חכם שיהיה "מתני לאחרים", ויחזק את האנשים "האחרים". התלמיד חכם שעוזר לרחוקים לראות את הטוב שבהם, להוציא מהכוח אל הפועל את הברכה שטמונה בהם, אז "אין לו שיעור". זאת עבודה כל כך חשובה, שאין גבול כמה אנשים אפשר לחזק וממש להציל.
ידעתי שתחכה
אותה תלמידה של ר' שלמה הוסיפה וסיפרה לי, שפעם אחת פנה אל ר' שלמה תלמיד חכם שהיה שייך למחנה של מתנגדיו. כידוע, לר' שלמה היו לא מעט מתנגדים. אותו יהודי מתנגד, בלית ברירה, ביקש מר' שלמה שיעזור לו לחלץ את בנו שהלך לחיות באיזה אשרם נידח בהודו. רבי שלמה כמובן הסכים, ובאחד מביקוריו בהודו הוא הגיע למקום, איתר את האשרם הזה, והצליח להחדיר לשם פתק שהגיע לבחור. בפתק, ר' שלמה כתב שהוא רוצה להיפגש איתו בפינת הרחוב הסמוך לאשרם. הוא גם כתב, שהוא יחכה לו שם עד שהוא יבוא.
ההמשך יכול להיות שאולי הוא שייך לאגדות, אבל גם יכול להיות שכך היה במציאות. ר' שלמה חיכה לו שם שלושה ימים ולילות! בסופו של דבר, ביום השלישי הבחור באמת הגיע. ר' שלמה חיבק ונישק אותו ושאל: "אם בסוף הגעת, למה לא הגעת קודם?" הבחור ענה, שבאמת הוא לא התכוון לבוא. באמת לא היה לו שום עניין לצאת ולהיפגש עם ר' שלמה. "אבל מתישהו הבנתי שאתה באמת תחכה שם עד שאני אבוא, אז לכן יצאתי אליך…"
הסיפור הזה הוא ממש ביטוי לפירוש של ר' שלמה לגמרא "מאן דמתני", מי שמחזק את המותניים של האחרים, אין שיעור עד כמה יש לו כוח להביא חיזוק לאחר. לפי רבי נחמן, זהו עיקר העבודה בחודש אלול. להיות בקשב ובקשר, עם כל אלו שנראים בעינינו כאחרים וכלא רצויים. זאת העבודה של אלול – לאסוף ולקשר, ולאחד את עצמנו עם כל הנשמות של עם ישראל, גם אלו הרחוקות ביותר. לחיים!
