שלום חברים יקרים! מן הסתם כל אחד מכם מרגיש את פורים מתקרב, ובשבת הזאת ההכנות לפורים עולות בעוד רמה. החג הקדוש הזה כבר קרוב יותר, והאור שלו מוחשי יותר. אפשר כבר ממש להרגיש את ה"מרבין בשמחה". חסידים אומרים, שאותיות המילה 'בשמחה' הן שוות לאותיות המילה 'מחשבה'. המחשבה של האדם, היא זו שבעצם גורמת לו להיות עצוב, דואג או לא מרוצה, ואותה מחשבה, כאשר היא מכוונת כראוי, מביאה אותו לשמחה. הרעיון החסידי הזה בא לומר לנו, שאי אפשר לתת למחשבות להוביל אותנו, אלא אנחנו צריכים להוביל אותן. המחשבה שמולידה את השמחה לא תגיע מעצמה.
רכיבה טיפולית
רבי נחמן מדמה את המחשבה לסוס. כשמשתמשים בדימויים כאלה, לכל אחד עולה תמונה אחרת בראש. אצל בני אדם כיום, חושבים על רכיבה ספורטיבית או אולי רכיבה טיפולית, אבל הדימוי שרבי נחמן מדבר עליו שייך לשימוש בסוס כמו בזמן העתיק, לפני עידן המכוניות. בזמנו, הסוס נועד לקדם את האדם למרחקים גדולים מאוד. כאלה שהם לאין ערוך לעומת המרחק שהוא יכול לעבור בהליכה רגלית. עד כאן הדברים לשבחו של הסוס. אני אמנם לא משווק סוסים, אבל אפשר בכל זאת לומר עליהם מילה טובה. בימי קדם, הם תרמו הרבה לחיי האדם. כעת, צריך להוסיף את ה'אבל': סוס, טוב ככל שיהיה, צריך הנהגה. כל היכולת של הסוס להביא אותך אל ליעדים רחוקים, מועילה רק בתנאי שהיעד ברור גם לך! עם כל כוחותיו של הסוס, הוא לא יוכל להביא אותך מעצמו אל היעד (אלא אם כן מדובר בסוסים של הבעל שם טוב הקדוש, אצלם העגלון היה מרפה מהמושכות, והסוסים הגיעו בעצמם ליעדים מופלאים).
כשרבי נחמן מדמה את המחשבה לסוס, הוא בא לומר שעלינו לעשות עבודה מודעת עם המחשבה. באופן טבעי, מחשבה שלא מכוונים אותה – תוריד אותנו להרהורים לא מקדמים ולא מעצימים.
אתם יודעים, המוח שלנו הוא אחת המתנות הכי נפלאות שנתן לנו ה' יתברך. הכלי הזה ששמו שכל, מתפקד כמו שדה. לפי הזרעים שתזרע בשדה, כך יהיו הפירות שיגדלו בו. המחשבות, האמונות והתפיסות שאתה מזין בהן את המוח שלך, בין אם במודע ובין אם לא במודע, אחרי תקופה מסוימת, יצמיחו פירות. אם זרעת זרעים לא טובים, אל תתפלא אם לא תהיה שמח בסופו של דבר מהתוצאה. דע לך שאתה חקלאי, ואתה מכוון את מה שיגדל אצלך.
פיקוח סוסים
אם נחזור לדימוי של הסוס, אז ברור שהמשימה שלנו היא לפתח מיומנות רכיבה. אמנם המוח הוא כוח נעלה, אבל גם הוא, כמו שאמרנו – סוס, ובמובן הנמוך והפשוט, הוא בסך הכל עבד. אם חלילה אנחנו לא עובדים עם מודעות על המחשבות, אנחנו נופלים למצב של "עבד כי ימלוך". כדי שלא ליפול למצב הזה, רבי נחמן מדריך אותנו לקשר לדעת שלנו את השמחה: "וְעַל כֵּן כְּשֶׁמְּקַשֵּׁר שִׂמְחָה אֶל הַמּחַ, אֲזַי מחוֹ וְדַעְתּוֹ בֶּן חוֹרִין… וַאֲזַי יוּכַל לְהַנְהִיג אֶת מחוֹ כִּרְצוֹנוֹ".
לכל אחד מאיתנו יש מחשבות שזורמות אצלו בטבעיות. כדי ללמוד איך לפקח עליהן, אפשר להשתמש בתרגיל פשוט: לנסות לשים לב במשך כמה דקות ביום למחשבות שלי. פשוט לחשוב – על מה אני חושב עכשיו? כשמתבוננים כך, יכולים לראות שהמחשבות מתחלקות לשלושה סוגים. סוג אחד הן המחשבות שמורידות לנו את מצב הרוח – דאגות, פחדים ואובססיות כאלה ואחרות. הסוג השני הן המחשבות הענייניות: צריך להוציא את הילד מהגן בזמן או לקנות בסופר לפי הרשימה וכדומה. אלה מחשבות שלא מעלות ולא מורידות את האישיות, אבל ראוי להוסיף במאמר מוסגר, שיש אנשים במצבים מסוימים שבשבילם המחשבה על קניות היא דבר ממש חיובי.
הסוג השלישי אלה המחשבות שממש מרוממות אותנו, ומביאות לנו שמחה. מחשבות על תוכניות טובות, זיכרונות נעימים או רגשות טובים, וכמובן דברי חכמה שמוסיפים לך טוב.
אם ניקח לעצמנו כמה דקות ביום להתבוננות על מה אנחנו חושבים, נגלה איפה רוב הזמן המחשבות שלנו נמצאות, ולהיכן הנטייה הטבעית שלהן לברוח. אחרי שהמפה תהיה ברורה, צריך לזכור שיש לנו יכולת לבחור ולאחוז במושכות.
נחזור כעת לחודש אדר. כולם מכירים את המצווה: "משנכנס אדר מרבים בשמחה". כבר אמרנו: 'בשמחה' הן אותן אותיות של 'מחשבה'. רבי נחמן מוסיף ומבאר: "רַק עַל יְדֵי הַשִּׂמְחָה יוּכַל לְהַנְהִיג הַמּחַ כִּרְצוֹנוֹ וְיוּכַל לְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ, כִּי שִׂמְחָה הוּא עוֹלָם הַחֵרוּת בִּבְחִינַת (ישעיה נ"ה) 'כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ'". בשביל שבן אדם יגיע למחוז חפצו, הוא צריך להשתמש כראוי במוח. השימוש הנכון הזה, יכול להיעשות רק על ידי שמחה. אז אם אתם רוצים להיות מהיום רוכבים מיומנים שאוחזים היטב במושכות, מנהיגים ולא מונהגים – תהיו בשמחה!
רבי נחמן מוסיף הערת הסתייגות, ליידע אותנו מה פוגם את יכולת ההנהגה שלנו: "אַך דַּע, שֶׁעַל יְדֵי מָרָה שְׁחוֹרָה אִי אֶפְשָׁר לְהַנְהִיג אֶת הַמּחַ כִּרְצוֹנוֹ, וְעַל כֵּן קָשֶׁה לוֹ לְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ". אחד המחירים של עצבות ודיכאון נמצא בעניין שלנו – "אי אפשר להנהיג את המוח כרצונו". העצבות כובלת אותנו, ואילו השמחה, ששייכת לעולם החירות, מוציאה אותנו לחירות. השמחה כאן היא לא רק תכלית כשלעצמה, היא גם הכלי שעל ידו המוח נעשה בן חורין. כשהמוח חופשי, הוא יכול לראות ולזהות לאן הוא באמת רוצה להגיע ולנווט לכיוון הנכון.
צלחת שמחה
הביטוי של רבי נחמן כאן הוא שצריך "לקשר השמחה אל המוח". הביטוי הזה אומר, שהשמחה בעצם נמצאת כל הזמן באיזשהו מקום. אין צורך להמציא את השמחה יש מאין, היא קיימת במאגר הפנימי שלנו, וצריך רק לקשר אותה לדעת. תחשבו על צלחת מלאה מזון, שאפשר לבחור אם לקשר את המזון אל הפה או לא. בכל מקרה, המזון הזה קיים. אמנם אפשר להתעלם ולחשוב שהאוכל לא קיים, אבל באמת צריך לקיים כלפי השמחה – "הושט היד וגע בה".
לחיים חברים! מרוב שמחה הפלגתי בדיבור, אז לסיום רק אומר לכם – שכל אחד ייקח מהדברים מה שהוא מבין. דמיינו את עצמכם דוהרים על הסוס אל האופק, לעבר חופים מזהירים ואל מול השמש השוקעת. תזכרו שיש לכם הכוח להחזיק את המושכות, לקשר שמחה אל הדעת, ולהגיע אל כל הטוב השפע והברכה, הבהירות והשמחה, שחודש אדר הנפלא מזמן לנו. עם מחשבות טובות – נעלה למעלה נעלה… לחיים לחיים! פורים שמח!
