שלום חברים! אתם יודעים שיש בני אדם כאלה שיש להם ראייה רוחנית מיוחדת. הם רואים את דברים שנסתרים מעיני אחרים – דברים בהווה ובעתיד. יש אנשים שמחשיבים ראייה כזאת כיתרון, אבל האמת היא שטוב יותר לחיות בתמימות. תמימות בהקשר הזה, פירושה לקבל החלטות בחיים לפי הראייה והשכל הרגילים שיש לכל אחד. ניווט של החיים על פי שיקול דעת טבעי ופשוט, מתוך אמון שה' מכוון אותנו נכון, זאת צורת חיים מבורכת. לעומת זאת, השימוש התדיר בראיית הנסתר, לא תמיד מביא ברכה.
מסתתר מאחורי הנסתר
איך אני יודע את הנקודה הזאת? מהסיפור של חזקיהו מלך יהודה. אולי לא ידעתם, אבל סביב השידוך שלו התרחשו עניינים גדולים. הגמרא מספרת שחזקיהו לא רצה להתחתן, כי הוא ראה ברוח קדשו שעתידים לצאת ממנו בנים רשעים, כפי שאכן קרה – בנו היה מנשה מלך יהודה, שהיה אחד המלכים הכי רשעים שהיו בעם ישראל.
הקב"ה שלח מחלה לחזקיהו, וישעיהו הנביא נכנס אליו והודיע לו: "צַו לְבֵיתֶךָ כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה", וחז"ל מפרשים את הכפילות: "מת אתה" – בעולם הזה, "ולא תחיה" – בעולם הבא. העונש הקשה הזה הגיע לחזקיהו בגלל הסירוב שלו להתחתן. כשחזקיהו שמע את הדיבור הקשה של ישעיהו, הוא לא התייאש. הגמרא מספרת שחזקיהו ענה לישעיהו כך: "בן אמוץ! כלה נבואתך וצא! כך מקובלני מבית אבי אבא, שאפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, אל ימנע עצמו מן הרחמים". למרות שישעיהו בא אליו עם נבואה נוראית, שהוא אבוד מהעולם הזה ומהעולם הבא, חזקיהו עונה בנחרצות: 'ישעיהו! כלה נבואתך וצא! אין לך רשות לייאש אותי'.
בהמשך הפסוקים כתוב: "וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר וַיִּתְפַּלֵּל אֶל ה’. וַיֹּאמַר: אָנָּה ה’ זְכָר נָא אֵת אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי, וַיֵּבְךְּ חִזְקִיָּהוּ בְּכִי גָדוֹל”. חזקיהו עשה תשובה שלימה, התפלל מקירות ליבו, ובסופו של דבר הקב"ה שלח את ישעיהו פעם נוספת, כדי שיבשר לו על תפילתו שהתקבלה: "כֹּה אָמַר ה' אֱלֹקֵי דָּוִד אָבִיךָ, שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתֶךָ רָאִיתִי אֶת דִּמְעָתֶךָ הִנְנִי רֹפֶא לָךְ". חזקיהו גם עשה תשובה בפועל, והסכים להתחתן בלי לעשות חשבונות.
ישעיהו לימד אותו כלל עקרוני מאוד, שבלשון הגמרא נאמר כך: "בהדי כבשי דרחמנא למה לך!" כלומר, למה אתה מתעסק עם דברים שהקב"ה מסתיר אותם? דברים כאלה שהקב"ה לא נותן לבני אדם רגילים לראות, כמו ראיית העתיד, לא טוב לנו להתעסק איתם וללכת על פיהם. כיוון שנאמר לכל יהודי לשאת אישה ולקיים מצוות פרו ורבו, אין אפשרות להתחמק מזה. הקב"ה ציווה אותך להיות בנתינה ובאהבה, ולמה לך להכניס חשבונות מתחומים שהקב"ה לא נותן לבני אדם בדרך כלל להתעסק בהם. חזקיהו המלך באמת תפס את עצמו, וחזר בתשובה.
למה בעצם אסור לעסוק בעתידות? התשובה חשובה לכל מי שנפגש בדברים כאלה: כל אלו שרואים את העתיד בראייה רוחנית, רואים רק עוד שלב או שניים מעבר לאדם הרגיל. הראייה שלהם לעולם לא מגיעה לכדי ראיית התמונה השלמה. את החשבון הכולל והסופי, איך שבסופו של דבר הכל ממש יוצא לטובה, הם לא יכולים לראות.
סוף טוב – הכל טוב
בסופו של דבר חזקיהו התחתן ובאמת נולד מנשה, שכאמור היה מלך רשע ביותר. אולי תשאלו: נו, איפה הנקודה המשמחת בכל הסיפור? אז באמת אפשר לראות שבדורות הבאים, הקערה שוב התהפכה על פיה (וזאת בלי להיכנס למחלוקת חז"ל על תשובתו של מנשה). ממנשה יצא בסופו של דבר המלך יאשיהו, שהיה המלך הצדיק ביותר שקם אי פעם בתולדות מלכי יהודה.
את השלב הזה בעלילה, חזקיהו לא ראה. הוא אמנם ראה את העתיד, אבל רק עד הדור של מנשה. את השלב הבא, שממנשה עתיד לצאת יאשיהו, הסתירו ממנו לגמרי. כשחזקיהו הלך בתמימות, אמנם הוא צדק שבעקבות חתונתו היה פרק אחד חשוך בהיסטוריה המשפחתית, אבל אחר כך מאותו עניין עצמו נולד אור גדול מאוד.
את הרעיון הזה כדאי לכולנו לזכור, שבדברים שהקב"ה הסתיר מאתנו אין לנו מה לעשות חשבונות. נראה לי שאם אומרים את המשפט הזה בארמית, ובמנגינה המתאימה: "בהדי כבשי דרחמנא למה לך", הוא נכנס יותר פנימה. צריכים תמיד לדעת, שהנתונים שאנחנו רואים לפנינו מציגים תמונה מאוד חלקית. החשבונות שאתה מחשבן, ובמיוחד אם הם מובילים אותך לעשות את ההפך ממצוות ה', הם בבירור לא מותאמים לתמונה הכללית.
היכולת לכוון את עצמנו לתמונה הכללית, היא דווקא על ידי תמימות. על ידי שתלך למישהו שרואה עוד יותר רחוק, לא תצליח לכוון נכון. כאשר הראייה הרוחנית אומרת לך לעשות דברים שמנוגדים לשכל הישר או שמנוגדים לקיום מצוות ה' בתמימות, זאת ראייה רוחנית חלקית. היכולת שלנו להיענות למציאות בתמימות, מתוך הימנעות מחשבונות מיותרים, דווקא היא זו שתביא אותנו למקום הכי יפה. לכל אחד מאיתנו יש בחיים איזו סיטואציה של 'מנשה' כזה, שאחריו מסתתר יאשיהו. פרק אפל בטווח הנראה לעין, שממנו צומח פרק מאיר ומשמח מאוד, שמסתתר מעבר לפינה.
מובן שמהסיפור החשוב הזה יצאנו עם עוד משפט מפתח: "אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, אל ימנע עצמו מן הרחמים". לא להתייאש מלהתפלל ולצפות לשינוי לטובה.
כתוספת של ווארט חסידי לסיפור התנ"כי, רק נזכיר שאחד מאדמו"רי באבוב פירש את המשפט הזה באופן מקורי: "אל ימנע עצמו מהרחמים" – אל תימנע מלרחם. כשבן אדם שקוע בבעיה האישית שלו, בדברים שכואבים לו ומטרידים אותו, בדרך כלל הוא לא פנוי להקשיב לצרתו של האחר. יש לו חרב חדה המונחת על צווארו, והוא לא ממש מסוגל לחשוב על אחרים. אומר הרבי מבאבוב, גם כשאתה שרוי לגמרי בבעיה שלך, עד כדי שחרב חדה מונחת על צווארך חלילה, אל תמנע את עצמך מלרחם על האחר.