בס"ד

שעשועים דרבי נתן

שעשועים דרבי נתן

שלום חברים! אמנם אנחנו כבר אחרי עשרה בטבת, אבל בכל זאת רציתי להקדיש כמה מילים לזכרו של רבי נתן, תלמידו האהוב והמסור של רבי נחמן מברסלב, שבעשרה בטבת חל יום פטירתו.

ישנו מכתב שנפוץ בין חסידי ברסלב, ובו תיאור של השבוע האחרון בחיי רבי נתן. אותו עשרה בטבת שבו הוא נפטר, חל בערב שבת קודש פרשת ויגש. התלמידים שהיו אתו בשבוע האחרון לחייו, כתבו במכתב לחברים תיאור שמתחיל מליל שבת קודש פרשת מקץ ומסתיים ביום שישי שאחריו. הם סיפרו, שבסעודת ליל שבת רבי נתן דיבר על תורה מתוך ליקוטי מוהר"ן שעוסקת באמונת חכמים. שם רבי נחמן אומר, שיש כאלה אנשים שבאה עליהם מחלוקת בגלל שאין להם אמונה בעצמם. אולי תשאלו, באיזה היבט אין לאדם אמונה בעצמו. הכוונה היא, שאדם חושב על עצמו שהוא לא טוב, והוא לא אהוב אצל הקב"ה.

מעבר לכך, רבי נחמן אומר שאדם צריך אמונה בחידושי התורה שלו: "וְיֵשׁ שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶם מַחֲלקֶת מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָהֶם אֱמוּנָה בְּעַצְמָן, וְאֵינָם מַאֲמִינִים בְּחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה שֶׁלָּהֶם שֶׁהֵם מְחַדְּשִׁים, וְאֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁיֵּשׁ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים מֵחִדּוּשִׁים שֶׁלָּהֶם. וְעַל יְדֵי זֶה שֶׁאֵין לָהֶם אֱמוּנָה בַּחִדּוּשִׁים שֶׁל עַצְמָן, עַל יְדֵי זֶה הֵם מִתְרַשְּׁלִין בְּהַחִדּוּשִׁין שֶׁלָּהֶם". ישנם צדיקים שלא שמים לב ולא מקדישים זמן לחידושי התורה שלהם. או שהם לא כותבים אותם, או שהם אפילו לא מהרהרים בהם.

מה התחדש לך?

אפשר להסביר את הנקודה הזאת על ידי צורת הלימוד בקבוצות של ימימה ע"ה. הלימוד הימימאי מלמד על תיקון המידות ועל דרך התקרבות נכונה בתוך יחסי אנוש. צורת הלימוד בנויה כך שכל משתתף מקבל טקסט מקורי שנאמר על ידי ימימה. אחרי כמה דקות שכל אחד קורא את הטקסט שהוא קיבל, מבקשים שכל אחד יכתוב משהו שהתחדש לו. הרעיון הוא, שלמרות שנותנים לאדם טקסט מבחוץ, נותנים לו הזמנה, וגם חופש, לכתוב מרחשי ליבו.

הרבה פעמים, אחרי שאנחנו קוראים פרשת שבוע או שומעים סיפור חסידי, אנחנו ממהרים לקרוא במפרשים ולשמוע איך מישהו אחר פירש את העניין. רבי נחמן בא לומר לנו, שננסה רגע לרשום בעצמנו מה ההבנה האישית שלנו אומרת. מה התחדש לנו ומה נגע בנו. חידושים אישים לא חייבים להיות משהו בומבסטי. כל אחד לפי מידתו מחדש חידושים. מספיק שיש לאדם נקודה חדשה שהוא לא הכיר, או קישור בין שני דברים שהוא לא חשב עליו קודם. גם אם מדובר בחידוש קטן אצל האדם, צריך לכבד אותו. על דברים כאלה אמר רבי נחמן שצריך לזכור "שֶׁיֵּשׁ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים מֵחִדּוּשִׁים שֶׁלָּהֶם". אדם שנותן אמון בחידושים האישיים שלו, מביא בעצם את הלב שלו. כך הוא נכנס עוד צעד פנימה כדי לבטא בצורה עמוקה את הקשר הקרוב בינו לבין ריבונו של עולם.

יש עוד עניין, חוץ מהאמון בחידושים, שרבי נחמן מדבר בו על שעשועים גדולים שיש לקב"ה. ודאי שמעתם שרבי נחמן מדריך "לעשות מהתורות תפילות". גם ההדרכה הזאת של רבי נחמן מלמדת אותנו איך להביא את עצמנו. אם למדנו משהו חדש, צריך לדאוג שהוא לא יישאר רק בשכל, בתור איסוף ידיעות. כשאדם מתחיל להתפלל ואומר: "ריבונו של עולם! אני מבקש להוריד את הרעיונות הנפלאים הללו באופן מעשי לתוך החיים שלי. אנא ה' תעזור לי!", אז הוא גם חי את התורות. המשותף לשני העניינים הללו, שבגללו הם גורמים לשעשועים, זאת הנקודה של ביטוי רחשי הלב והאישיות של האדם. בחידושים שלו, ובתפילות שהוא מתפלל במילים שלו, הוא מבטא את הכיסופים המיוחדים וההבנות המיוחדות שהוא מבין ומרגיש.

לא תתנחמד!

האמת היא, שצריך להתחזק באמונה שיש ערך ללימוד שלנו ולעבודת ה' שלנו, גם אם אין נראה שאין בהם שם שום חידוש ושום חיות. גם אם הלב לא שם – אסור לזנוח את הטוב שאנחנו מסוגלים להפיק. גם אם הכל מורגש כפעולות טכניות וחיצוניות צריך להמשיך ולאחוז בהן, עד שבעזרת ה' יום אחד הלב ייפתח. מדהים לחשוב שיכול להיות אדם כזה שהחידושים נובעים ממנו והוא מלא תובנות אישיות, אבל לא מרגיש בהן טעם. יש בתוכו קול שמזלזל בכל החידושים ומעכיר את האווירה. הקול הזה לובש איצטלא של ענווה ואומר לו: "מי אתה מול כל הפרשנים הגדולים? מה פתאום שתנסה לחדש משלך?"

רבי נחמן מוסיף, שבמצב כזה באות על האדם מחלוקות, עד שהוא יחזור בתשובה. בהקשר הזה, 'חזרה בתשובה' משמעותה היא – להחשיב ולייקר את החידושים שלו, ומתוך כך גם לחזור לחדש.

באמת צריך להבין איך המחלוקת קשורה לסיפור. הנקודה היא, שלפעמים יהודי שחי בשלום עם סביבתו – הוא בעל מידות טובות, טוב לבריות ונעים הליכות – עלול להדחיק ולהתכחש לבשורה המיוחדת שלו. הוא מרגיש בסדר עם כולם, וממילא הנקודה המיוחדת שלו לא באה לידי ביטוי. רבי נחמן מסביר, שה' יתברך גומל חסד עם היהודי הזה, ומביא עליו מחלוקת. המחלוקת מועילה ליהודי כזה שיצא מעצמו. במקום לנסות להתנחמד, וכך בעצם להתכחש לכישרונות המיוחדים שלו, האדם צריך לגלות את האמת שנטועה בו. ה' לא נותן לו לחיות בהרמוניה עם הסביבה, כדי שיתעורר ויחזור להיות מי שהוא. המחלוקת דוחפת את האדם לחזור ולתת אמון בברכה המיוחדת שה' מעניק לו. כשיהודי נענה לחידושים שלו ומטפל בהם כראוי, ייתכן שהוא יגלה במהרה שהשלום עם הסביבה שב לחייו. לחיים!

אהבת את המאמר? שתפו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך

מצאתם טעות בכתבה?

נשמח שתדווחו לנו וככה נוכל לתקן...

דילוג לתוכן