חשוב לדייק את השאלה.
הרצון להרגיש את ה' הוא שאיפה פנימית לקודש, והוא נובע מהתקדמות עמוקה של הדור לחיבור הנפש בעבודת ה'. מאידך, כאשר אדם מחפש מהי הדרך שבה הוא ירגיש את ה', הוא שם את עצמו במרכז – בשאלה כזו המטרה היא ההתרגשות והריגוש שלי, איך אני אגיע לחוויה מעצימה יותר, במקום לחשוב ולהעמיק "מה ה' אלקיך שואל מעמך".
בנוסף, לא נכון למדוד הכל באמצעות הרגש, שהוא החלק היותר מתעתע ולא יציב בנפש. אנחנו עלולים להגיע למצב שבו נחשוב שאנו מרגישים את ה' ובפועל זהו רגש חיצוני וריקן.
על כן החיפוש הנפשי המדויק הוא מהי הדרך הראויה להיפגש עם ה'.
ממילא התשובה היא שאת המפגש עם הקדוש ברוך הוא עלינו לחפש במקומות שבהם הקדוש ברוך הוא מתגלה גילוי ישיר ומובהק, וכפי שלימדונו חז"ל בזוהר הקדוש "אורייתא, קודשא בריך הוא וישראל, חד הוא" – התורה ועם ישראל הם האופנים שבהם מתגלה ה' בעולם. כשנרגיש את אור ה' במקומות האלו, נדע שהרגש הוא אמיתי ועמוק.
בתורה – כאשר אדם לומד רזי תורה בעמקות, הוא נפגש עם דברי אלוקים חיים ומרגיש את הקדוש ברוך הוא 'מדבר עמו' בכל הלכה ובכל מצווה.
בעם ישראל – עצם החיבור הפשוט אל עם ישראל באהבה ובענווה, מתוך הבנה ואמונה שבכל יהודי גנוזה נשמה אלוקית ושעם ישראל כאומה הוא גילוי התורה שבעל פה בעולם. ברובד נוסף – חיבור של עוד יהודי אל התורה והאמונה, הוא גילוי וחשיפת האור האלוקי שבכל יהודי.