כמו בכל שנה בסיום החגים, עוד בטרם יזיזו בשעון מחוגים,

מקץ כמעט שנתיים ימים הם שבו, עשרים נסיכי אדם, משיבים

ריבונו של עולם, אנו ניצבים היום לפניך, לקיים מצוות סוכה.

היא עומדת על מפתן הדלת, לבושה בבגדי הלבן, מהוססת מעט.

"אמר ר' יוחנן: מיום שחרב בית המקדש נגזרה גזירה על

חודש תמוז, שבוע שעבר התשפ"ה, חצר תלמוד תורה בירושלים, ילדים

"אמר רבי חייא: הרוצה לראות בארה של מרים, יעלה לראש

חצות לילה, מוצאי יום ירושלים. ברחבת הכותל נותר עוד הרושם

יום ראשון בשבת, שבוע חדש, יש לי מין הרגל כזה

חודש האביב כאן כבר מספר ימים, תופס לו מקום בין

הוא עומד שם בפתח יום יום, איש צנום, הדור פנים,

תניא, רשב"י אומר, אמרה שבת לפני הקב"ה: ריבונו של עולם,

ארץ ישראל, אמא אדמה, היום את בטח שמחה במיוחד, היום

פעם ראשונה שאני מרגישה איך הלב יכול להכיל כמה רגשות

ירושלים, באתי לשאול בשלומך, אני יודעת שהימים האלו קשים לך

ריבונו של עולם, רציתי להודות לך שזיכית אותנו להדליק גם

הם עומדים בהיכל, מתקשים להתקדם, לבם נחמץ ממראה היכל שדרכו

זֶה סִפּוּר עַל נַעַר שֶׁפָּגַשְׁתִּי לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים, בַּלַּיְלָה לְיַד

כבר שלושים וחמש שנים יש לה יום הולדת בפרשת חיי

קישינב תרס"ג מוצאי חג הגאולה בארץ הקרה, על יהודי העיר

יום ראש השנה, ומלך מלכי המלכים מקדש ישראל והזמנים, מצווה

נדמה שהשנה חודש אלול הגיע מוקדם מהרגיל, אולי כי הזמן

נותרנו אחרונים, מלשכת הכהנים האמונים על הבשמים, ממשפחת בית אבטינס,

עברו כבר כמה חודשים מהיום בו נלקחו באכזריות, בשם כולנו.