בתזמון אלוקי מופלא, ימי בין המצרים נופלים על ימי החופש הגדול והנורא. הטמפרטורות עולות, המסגרות מסתיימות, וכולם שבים לבסיס האֵם, והאֵם? משתדלת כמיטב יכולתה. נפסק>>>
אדר בעיצומו ואיתו ה-משימה. להיות בשמחה. והשנה זה כמעט סוריאליסטי. שמחה?! מקסימום שמיכה. מזל שהקב"ה נתן לנו עוד אדר להיכנס לאווירה. הרב משה וינברגר אומר,>>>
לפני אי אלו שנים, הרבה לפני שידעתי לאיית אומיקרון, חליתי בווירוס אכזרי ומדבק מאוד. הייתי אז בהריון השלישי, ואושפזתי בבית חולים בחדר מבודד. כששוחררתי הביתה>>>
בתזמון מושלם ובסמוך לחג מתן התעודות בבתי הספר מגיע ט"ו בשבט. ובחלומי, אני מקבלת תעודה. אך בתעודה זו לצד עמודת הציונים המתייחסים להישגים שלי ולתוצאות, תהיה עמודה נוספת שתוקדש – לרצון. כמה רציתי>>>