יוסף סולח. וזו, כפי שכתבתי בשיחות קודמות, נקודת מפנה בהיסטוריה. כי זהו מקרה הסליחה הראשון המתועד בספרות.חשוב שנבחין בין סליחה, המאפיינת את המסורת היהודית (ובעקבותיה>>>
לאחר הדלקת הנר השמיני נסעתי להדלקה של האדמו"ר מסלונים הנוכחי. זה פשוט פלאי פלאות. מאות חסידים מתבוננים באדמו"ר אומר את ה'לשם ייחוד' שלפני ההדלקה ומיד>>>
ההיסטוריונים כותבים שהחשמונאים והתומכים שלהם היו מיעוט, ואילו רוב עם ישראל היו מתייוונים יותר ופחות. המתייוונים נהגו כמו כל העמים שהיו מסביב - הפלישתים, העמונים>>>
ידוע שיהודים זוכים בפרס נובל מעבר לכל פרופורציה למספרם: יותר מעשרים אחוזים מזוכי הנובל הם בני עם המונה פחות משתי אלפיות מאוכלוסיית העולם. זהו ייצוג-יתר>>>
המופע הראשון/התוועדות ראשונה (מתוך 12!) נפתח ביום ראשון אחר הצהריים. עם טיפ־טיפה רעד בלב נעמדתי ליד הקונסולה לראות שהכל מתחיל בסדר ובשליטה. לא רחוק ממני>>>
אנחנו תקועים בקטע היסטורי מוזר.מצד אחד התחזקות רוחנית בהיקפים מדהימים, האמונהפופולרית יותר מתמיד, כבוד להיות אדם מאמין. מצד שני כלכך הרבה בלבולים ושאלות, אדם הולך>>>