לחיים, לחיים. לפני מספר שנים נפטר חסיד יקר בשם ר'

"הווי רץ למצווה קלה… שמצווה גוררת מצווה… ששכר מצווה מצווה"

כך היא דרכה של תורה: פת במלח תאכל, ומים במשורה

בעשרה מאמרות נברא העולם, ומה תלמוד לומר והלא במאמר אחד

בן זומא עצמו היה חכם עצום ("הרואה בן זומא בחלום

ארבעת הדברים הקצרים שבמשנה זו מופיעים אחד אחר השני ברצף.

מי אנחנו שנברור לעצמנו דרכים?! איזו דרך ישרה אמור האדם

מ"אוהב את הבריות ומקרבן לתורה" לומד הרבי מלובביץ' כמה רעיונות,

במשנה מופיעה רשימה של "חמישה קניינים" שקנה הקדוש ברוך הוא

פתאום פורץ התנא בתפילה! זוהי התפילה היחידה בכל ששת סדרי

איך יתכן ש"כתר שם טוב" שנשמע כדבר חיצוני יחסית לכהונה,

איך תמתק החסידות משנה כל כך מדכאת? את המצוות צריך

לעשות זה לכפות, לבטל זה להזדהותהשלב הראשון הוא "לעשות רצונך

שורש הבעיה הוא הרצון לקבל ולהרוויח. כשהעבודה שלי מוּנעת מאינטרס

המשנה הראשונה בפרק, עליה נכתב כאן בשבוע שעבר, מלמדת את

על מי מדובר כאן? אם מדובר על לומד תורה 'לשמה',

אלישע בן אבויה היה התנא שיצא לתרבות רעה ונעשה "אחר",

אין לך חשק ללמוד תורה? אל תחכה עד שיהיה לך

אם למדתי "הרבה", משמע שלמדתי מעבר לחובה. אבל "כי לכך

בשבת הסמוכה לחג הפסח נוהגים להתחיל ללמוד את פרקי אבות

במשנה במסכת אבות (א, יח) כתוב: "רבן שמעון בן גמליאל