פאדיחות! אז הוא סלח, אז מה? בסוף יש בינינו משהו.

"וְיִהְיוּ תֹאֲמִם מִלְּמַטָּה וְיַחְדָּו יִהְיוּ תַמִּים עַל רֹאשׁוֹ" ח"י אלול,

כבר עברנו חלק נכבד מאלול, ואל הלב עלולה להתגנב תחושה

כבר שמונה שנים בכל אלול היא עוצרת, והחיים חולפים מול

המגיד ממזריטש בא לתהות על קנקנו של הבעל שם טוב.

התשובה של אלול היא בעיקר תשובה בה האדם חוזר לעצמו,

אף אחד לא הכין את החבר'ה בישיבת רמת גן לדרמה

עוד בעת שהעולם עלה במחשבה היא הייתה שם, מכירה עד

חודש אלול כבר דופק בדלת, רוחותיו מנשבות בחלון, ונדמה שבכל

חודש אלול הקרב ובא הוא זמן לחשבון נפש, גם בעבודת

משפט אחד כמעט פוצץ את האירוע: "אני חושבת שכל המפגינים

לא יכול להיות! הוא בטח לא מתכוון אליי! יש כאן

סבתי זהרה, זכרה לברכה, הייתה מכינה בכל יום שישי כמה

ביום שני האחרון, י"ז באב, חל יום השנה החמישי לפטירתו

החופש הגדול בעיצומו, כולם מריחים את ריח החופש, המנוחה, מנוחת

אם אתה או את רווקים בגיל שלושים ושבע או יותר,