בוקר ראש חודש אייר, נדמה כי הבוקר השמש לובשת חג,

ערב אחד בשבוע שעבר ביקרנו חברים שגרים במרכז. לפני שהגענו

מספר ר' נחמן מעשה ביהודי ובגוי שהלכו יחד לקבץ נדבות.

תמיד אחרי פורים זה הכי קשה. כמו לקפוץ מאיזה צוק

איך יתכן שמשא הכבד לשני אנשים, יהיה קל לאיש אחד?

בכל שנה, בחלוף חג הפורים, מבטנו צופה לעבר חג הפסח.

יום ראשון, י"ב אדר. הטלפון מצלצל, קול מודאג מעבר לים

בגדי הכהן לא היו קישוט חיצוני מכובד. הם גם לא

מעשה היה באדם פרימיטיבי שהתגורר בכפר נידח. יום אחד שמע

מלך מלכי המלכים, הכנו לך היום תרומת כיסופים, מכל איש

כמו גבירה הצועדת בבטחה, כשלפניה שומר ראש, ואחריה שומר ראש.

כבר ארבעים שנה היא מגיעה לבית הכנסת לשמוע פרשת יתרו.

"וישמע יתרו", התורה מדגישה שיתרו שומע. כנראה יש משהו בשמיעה

הרבה רעש, ואז שקט. כך מתוארת קריעת ים סוף. הים

הסימן של חודש שבט הוא דלי. להיות 'דולה ומשקה'. לדלות

רבע לשבע בבוקר בדרך לנתיבות, הוויז מנבא עוד רבע שעה

השבוע נפרד ממך יוסף, דיו על קלף יספר עוד מספר

הגלות מתחילה בבכי, והגאולה מתחילה בבכי. הגאולה מתחילה עם בכי.

שומעים ודומעים, קוראים ומתרגשים, מהמפגש המרגש של יוסף אחיו. ומה

הו, סוף סוף הגיע חנוכה! בראש חודש כסלו אמרנו הלל

אלישע בעלי גדל בניו ג'רזי, שם כל שנה סביב חנוכה

ההארה הראשונה שהיתה בעולם, גנז אותה ה' לצדיקים. אין הכוונה

כשאירנה הציצה מתוך החנות אל החלון הגדול של הקניון וראתה