אברהם ושרה עקרים. אברהם רואה את בן ביתו, עבדו, יד

הם נבעו בסתר כל הקיץ, ממתינים לשאיבת החוגגים, לשוב לאיתנם

העולם עדיין תהו ובהו, חשך ותהום מעורבים בו יחד. אבל

דמיינו שאתם נכנסים לגלידריה, ומבקשים גלידה. המוכר מסתכל עליכם במבט

"אוף. למה היינו חייבים לבוא לכאן? מה זה הסוכה העלובה

כל ימי החג נאספים כל ארבעת המינים לאגודה אחת. כולם

ר' שלמה קרליבך כותב על שמחת תורה: "שמתם לב? בכל

זמן שמחתנו, כשהלב מוצא מנוח בתום עבודת הקודש של ימים

יונה הנביא, כשנפשו עגומה עליו, מרגיש נעטף, כביכול נפשו עוטפת

יוצאים לדרך. טפיפות לצד צעדים. אל השמש הקופחת, לדיונות החול

כמה שהיא מנסה, היא פשוט לא מצליחה להתחבר למצווה הזו.

חסד עשה עימנו ריבונו של עולם, שקבע לנו את ראש

לפני שנים לא רבות מדי, חיו בסמיכות זו לזו ארץ

חשבתי עלייך כל השבוע, שבת המלכה, ניסיתי לחשוב על מילים

ביום ההוא, שבו יִתָּקַע השופר, משהו חדש יישמע בעולם. "וְהָיָה

לכבוד ח"י אלול, יום שבו נולד הבעל שם טוב, ויום

לפני כחודש נסענו בכביש הארוך לדימונה למפגש סיום שנת השירות

לפעמים צריך להיזכר שיש בעולם גם שמים. אולי זה הרגע

שבתות נחמה. שבת ונחמה משורש אחד נחצבות. לכן דווקא בשבת

כמה פעמים מצאנו את עצמנו מכוונות את התדר שלנו החוצה?