הרב משה שילת לִיצוֹק אֱלוֹקוּת לְטֶקְסְט כיון שתורת החסידות עוסקת

היינו בגוש קטיף, בשמחת תורה בדיוק לפני 20 שנה. זו

ללכת הדבר המטורף הזה שאנחנו בתוכו התחיל בחג שמחת תורה,

הספירה לאחור החלה, מזמןבָּרוּךְ שׁוֹמֵר הַבְטָחָתוֹ לְיִשְׂרָאֵל, בָּרוּךְ הוּא. שֶׁהַקָּדוֹשׁ

לא לפי הסדר עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם, וַיּוֹצִיאֵנוּ ה' אֱ־לֹהֵינוּ

זיכרונות ילדות מַה נִּשְּׁתַּנָה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת מה יש

הא לחמא עניא עשירות לכל דורש הֵא לַחְמָא עַנְיָא דִּי

מסופר שלחסיד רבי אייזיק מהומיל, הייתה קבוצת תלמידים בני עלייה,

אם "בעלי התאוות" הגשמיות היו מכירים את התענוג הנפלא שבעבודת

כולנו חפצים בלימוד תורה "לשמה". מקטנותנו גדלנו על המושג הזה,

באופן יוצא דופן לחלוטין, נוקב האדמו"ר הזקן בספר התניא (אגרת

מטרת עבודת התפילה בימות החול היא להטעין את הבטרייה, כך

התפילה האחרונה ביום היא תפילת ערבית, ואולי היא בעצם הראשונה?האבות

יוקרה מיוחדת יש לה לתפילת מנחה. מפורסם מאמר חז"ל: "לעולם

אם לאורך התפילה אנחנו מעפילים ב"סולם מוצב ארצה" הרי שבתפילת

יום אחרי פורים לא קל לשבור שיאים. וכמו אחרי פורים,

אין מצב בעולם שלא תאכל מצה בליל הסדר. אין מצב

אין מספיק מילים ואין ביטוי לעומק הרגש לתאר בו את

אנו מגיעים לשיא המודעות וההתחברות הפנימית שלנו לקדוש ברוך הוא