מסופר שלחסיד רבי אייזיק מהומיל, הייתה קבוצת תלמידים בני עלייה,
בפרקים הקודמים למדנו על שני עולמות שונים מאוד, שתלויים זה
שֶׁבַע שָׁבוּעוֹת הֵן תְקוּפוֹת אַרוּכּוֹת יוֹשֵׁב עַל הַמִדְרָכָה וְעֵינַי רַכּוֹת לִבְכּוֹת: רַק אוֹת, רַק אוֹת, רַק אוֹתָ-ך,רַק לַחְפוֹן חִידוּשִׁים וְתוֹבָנוֹת דַּקּוֹתלֹא עוֹשֶׂה מְאוּמָה, לֹא מֵקִים מְהוּמָה, אָמרוּ לִי לְחַכּוֹתלְהַטְבִּיעַ כִּיסוּפִים בְּשָׁעוֹת שֶׁל שְתִיקוֹתסוֹפֵר אֶת הַיָּמִים וְגַם אֶת הַדַּקּוֹתמְהַפֵּך בָּחוֹבָה וְאָז שׁוּב לְזַכּוֹתהִזְנַחְתִּי הַכֹּל כָּך אֲנִי יוֹשֵׁב מוּזְנָחלֹא מְגוּלָחלֹא מְטוּפָּחמֵחַד גִּיסָא דֵּי מְדוּכְדָךמְרוּגָשׁ מְאוֹד, מֵאִידָךאַתְּ שׁוֹמַעַת? קוֹל לִיבִּי קוֹרֵא מִכֹּל שִׁבְרֵי הַחֲלָקִים שְֹבַע מְרוֹרוֹת, זוֹלֵל מַמְתַּקִּיםמְטַפֵּס לִתְהוֹמוֹת, נוֹקֵב בַּשְׁחָקִיםשִׁמְעִי:
ישיבת ההסדר הוותיקה במעלה אדומים טובלת בשפע של צמחיה רעננה,
