תקשיב, אני פשוט לא יכול להיכנס ככה, אין מצב, תראה

"אבא, אפשר עוגייה?" "לא". "אבאאאא, אפשר עוגייייה???" "לא!" "אבאאאאאאאאאאאאאאאאא, אפשר

אוף! למה תקעו אותי דווקא כאן? מעצבן! * שלא תחשבו

אל תתבלבל! למה להסתכל הפוך, כשאפשר להסתכל ישר? * אתה

המלך בשדה המלך בשדה המלך בשדה ב-ש-ד-ה * שלום שלום.

סליחה, אתה מרגיש חשוב? * "כשהוא עלה לבמה הוא קרא

אחי! באמת לא כדאי לך לפנות שמאלה, זה לא לוקח

מי צריך את כל הגלות הזו? איזה דבר מיותר! סתם

הלו! מה אתה בוהה? למה, לא ראית אף פעם מישהו

ימי צוות הם בדרך כלל ימים לא ברורים שעושים בהם

זה לא באמת נכון, אין סיכוי שזה אמיתי, הלוואי שזה

האמת היא שאני ממש חושש לכתוב את הטור הזה. יש

איזה מנוול מוטי הזה, פשוט לא ייאמן. באמת שאין לי

"חלאס! נגמר לי מכל ההתחלות האלו!" את גבריאל פאַרצווייפלט אני

לקורא החביב שהתורה משעממת אותו עד מוות, שהגמרא לא בשבילו,

פעם, לפני הרבה שנים, ישבתי עם קבוצת אנשים, וכל אחד

רוצים לשמוע בדיחה טובה? גלידה בהכשר הבד"ץ. * כן, כן,

באיזה קטע הוא שם אותי על הכוונת שלו? כאילו שאני

"תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים וְיַעֲשׂוּ בָהּ וְאַל יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי שָׁקֶר".

"ונפש כי תקריב" לא נאמר נפש בכל קרבנות נדבה אלא