"אבא, אפשר עוגייה?"
"לא".
"אבאאאא, אפשר עוגייייה???"
"לא!"
"אבאאאאאאאאאאאאאאאאא, אפשר עוגייייייייייייייייייייייה?"
"לא!!!"
"אבל למההההההההההההההההההההההההההההההה??????????????????????????"
"ככה".
"בבקשהההההההההההההה".
"לא".
*
אוף, אוף, אוף! מעצבן! אבא לא מרשה!
אבל אני ממש רוצה את העוגייה הזאת, היא נראית כזאת טעימה, פריכה ומלאה בשוקולד.
כנראה שממש אין ברירה, צריך להשתמש בנשק יום הדין.
*
"ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם בורא מיני מזונות.
נו נו נו, מממממממממממממ"
"מה זה היה? אתה אשכרה בירכת? עכשיו קח את העוגייה שלא תהיה לך ברכה לבטלה, ואנחנו עוד נדבר על זה".
*
אחר כך נתמודד, את העוגייה השגתי.
*
גאון הילד הזה, נכון?
בגדול יש לי תחושה שבשלושת הבתים של קוראי המדור יהיו כמה ניסיונות לשחזר את ההצלחה המסחררת. את התשלום על הרעיון אפשר להעביר לי ישר לחשבון.
*
האמת? לא אני המצאתי את הרעיון הזה, חכמים חשבו עליו לפני.
במוסף של ראש השנה אנחנו מברכים: "שומע תרועת עמו ישראל ברחמים".
ברכה לבטלה זה דבר לא פשוט, ואם יש ספק פשוט לא מברכים. כשחכמים קבעו כזה נוסח לא היה להם אפילו ספק קטן שבקטנים שאחרי הברכה הזאת ה' יתברך פשוט יקבל את התרועה שלנו ברחמים, ממש כמו הילד והעוגייה.
ההבדל הוא שבניגוד לסיפור, כאן יש אבא שכל כך רוצה לתת ורק מחכה שנבקש.
*
עכשיו תקשיבו, כי זה חשוב מאוד!
לחלק מכם יש אולי תחושה, אפילו קטנה, שבטח שה' מקשיב לתרועה של עמו ישראל, וה'עמו ישראל' הזה נראה לכם משהו מאוד גדול וחשוב שגורם לה' יתברך להקשיב לו.
משהו בסגנון: יש לו את הצדיקים שלו ואת החסידים שלו, מה זה קשור אליי?
אז זהו שלא!
אם תקשיבו פנימה פנימה, תגלו שבפנים יש לנו נשמה שקצת הרבה הלכה לאיבוד, והיא מתגעגעת מאוד לאבא ורק רוצה לחזור אליו ולקבל על עצמה את עול מלכותו. והנשמה הזאת צועקת, לפעמים בקול ולפעמים בשקט, אבל היא צועקת. ובתקיעת שופר כל הצעקות האלו פשוט מתאספות ביחד ומגיעות עד כיסא הכבוד, וה' יתברך מקבל אותן ברחמים, את כל הכיסופים, הרצונות והגעגועים והוא משפיע עלינו שנה חדשה מלאה בכל טוב.
אין צעקה שלא יקרה ורצויה בעיני ה', ואין יהודי שאין לו בפנים צעקה, אנחנו רק צריכים לשים לב אליה, וללכת איתה הלאה במוכנות לקבל על עצמנו את עול מלכותו באמת.
ה' יתברך ישפיע לכל עם ישראל בשנה הקרובה שפע של טוב וברכה, בגשמיות ורוחניות בכל מה שצריך, בהארת פנים, בחן, בחסד וברחמים.
אבל למה להאריך יותר מדי? הכל כבר נמצא בשלוש מילים שכוללות הכל:
שנה טובה ומתוקה!
