יש אנשים שהשיחה איתם על ראש השנה מתחילה ונגמרת בסידור התפילה, באיחולי וסימני החג ובקבלת החלטות טובות לשנה החדשה. כמובן זה טוב ויפה, אבל עם

כמה שהיא מנסה, היא פשוט לא מצליחה להתחבר למצווה הזו. מילא תוף ג'מבה, סוער ומתסיס ומכניס את כולם לקצב, היא חושבת לעצמה בכנות. מילא אפילו

כשאנחנו באים לראש השנה עולה בליבנו הצורך לבקש ולהתפלל – על המלכת ה' למלך, ועל העניינים הרוחניים והגשמיים שלנו. אבל אסור לנו לשכוח את הכלים

הקדוש ברוך הוא מציב לנו בראש השנה וביום הכיפורים תוכנית שלמה. זו בעצם התוכנית העולמית של הקדוש ברוך הוא לעולם הזה, ואני רק חוזר כאן

ביחס לתאריך "באחד לחודש השביעי" כתובים בתורה פסוקים קצרים ביותר המדברים על חג שהוא יום תרועה או זיכרון תרועה. ומצד שני, ברור לכל שהחג הזה

חסד עשה עימנו ריבונו של עולם, שקבע לנו את ראש השנה, יום הדין, בראש חודש. כי בלי החסד הזה, איך היינו מרימים פנינו לבקש כפרה

לפני תשע שנים, בתום שנת לימודים נוספת בחייה, זכיתי לפגוש את הרבנית רבקה שפירא זצ"ל לראיון מיוחד ושיחה שנחרתה בראשי עד היום. כעת, בקריאה חדשה

"אבא, אפשר עוגייה?" "לא". "אבאאאא, אפשר עוגייייה???" "לא!" "אבאאאאאאאאאאאאאאאאא, אפשר עוגייייייייייייייייייייייה?" "לא!!!" "אבל למההההההההההההההההההההההההההההההה??????????????????????????" "ככה". "בבקשהההההההההההההה". "לא". * אוף, אוף, אוף! מעצבן! אבא לא מרשה!

לפני כ"ה שנים, בכ"ה באלול, התחתנו! זה היה ביער ירושלים, ב'חווה של אלימלך'. תלינו שלטים על העצים, ארגנו שאטלים מהר הרצל ומה לא… ואף על

חברים יקרים, אני רוצה להקדיש היום את הדברים לזכרו של רבי ישראל יצחק בזנסון, מורי ורבי שהכניסני בשערי תורתו של רבי נחמן מברסלב. אפשר לומר

בואו נדבר על ראש השנה שחל בשבת. בתקופה האחרונה הגיעו אלי, כשליח ורב קהילה, פניות רבות מאנשים החוששים מראש השנה שאינו כולל תקיעת שופר. הרי

מי התוקע האמיתי? מספרים על רבי אלעזר רוקח, רבה של אמסטרדם וצדיק עליון ונשגב, שבערוב ימיו החליט לעזוב את כל הכבוד שנפל בחלקו בחוץ לארץ,

מה אנחנו רוצים? מה אני רוצה? כמו הראש של הגוף, כך ראש השנה – לא פעם מבולגן. כל יהודי מנסה בראש השנה לסנכרן בין רצונות

לפני שנים לא רבות מדי, חיו בסמיכות זו לזו ארץ התפוחים וארץ הרימונים. תושבי ארץ התפוחים היו מגדלים ואוכלים אך ורק תפוחים ירוקים מבריקים. הם