יום כיפור של שנת תרצ"א בירושלים עיר הקודש, היה מלווה בעננה של תחושות קשות בקרב יושבי העיר. מעמדו של הכותל המערבי עמד אז בעין הסערה,
מסופר בתלמוד (מנחות קט) על שמעון הצדיק משיירי כנסת הגדולה, ששימש ארבעים שנה בכהונה גדולה. במוצאי יום הכיפורים של השנה האחרונה, אמר לסובבים אותו, שהשנה
לקראת סוף היום הקדוש נקרא בבתי הכנסת את ספר יונה. יש הרבה מה לומר על הספר הזה ולמה בכלל קוראים אותו בתפילת מנחה. המשנה ברורה
הרבה מאיתנו נמצאים במערכות בהן יש יחס בין אדם בעל סמכות, שמבקש את טובתו של אדם אחר הנתון תחת סמכותו. בכל מערכת יחסים כזאת יכול
תקשיב, אני פשוט לא יכול להיכנס ככה, אין מצב, תראה איך אני נראה. * מה יהודי צריך בעולם הזה? הרבה כסף, פלאפון טוב, רכב חדש
שלום חברים, ברשותכם, אספר לכם סיפור יפה שחוויתי לקראת ראש השנה. ראיתי כמה פרסומים על תכנית לתקוע בשופר בשבת של ראש השנה בעיר העתיקה, על
יש דבר מיוחד ומעניין בספר שפת אמת על יום כיפור. כל התורות של השפת אמת על יום כיפור נאמרו בזמן הסעודה המפסקת או במוצאי היום
קשה לעכל וקשה לסכם, ובאמת גם אי אפשר. אשתף בכמה נקודות ראשוניות של מתנות כה רבות שקיבלנו, אשתי ואני, מהיהודי היקר והנעלה שהסתלק בשבוע שעבר
יונה הנביא, כשנפשו עגומה עליו, מרגיש נעטף, כביכול נפשו עוטפת את נפשו. מתוך צערו, הוא מתעטף אל תוך עצמו, עטוף במעי הדגה, ונושא תפילה נעטפת.
יוצאים לדרך. טפיפות לצד צעדים. אל השמש הקופחת, לדיונות החול האינסופיות, לחום, ליובש, לצימאון. למדבר. זה הזמן שלנו עכשיו, הוא אומר לשעיר. אותו אחד שהוגרל