לפני למעלה מעשרים שנה התחלתי ללמוד מחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים. אחד מחבריי לספסל הלימודים היה בחור מהרצליה בשם איתי לחמן. הוא היה אקטיביסט חברתי,
לחיים חברים! רציתי לספר לכם אגדה על שני תיירים אמריקנים שפגשו את מלכת אנגליה צועדת עם המלווה האישי בשדות שמחוץ לארמון הקיץ שלה. הם לא
כבר כמה שעות אני יושב כאן בחוץ. ביחד איתי מחכים עוד יהודים. כאן לכל דקה, לכל שניה, יש משמעות. אפשר לחתוך את האוויר בסכין. *
שלום חברים! אתם יודעים, בתור ילד גדלתי בבני ברק. את תפילת שחרית בשבת בבוקר היינו מתפללים בדרך כלל בכולל פונוביז', שם התפילה הייתה באיטיות ובמתינות.
קורה שכל הכללים שבנינו – שכך מוביל לכך, ואם יש את זה אז יש גם את זה, ושאם נתנהג באופן מסוים כך גם יהיה לנו…
ברצוני לספר לכם סיפור שהוא משל. כל מי שישמע את אותו משל, יעלה בלבו הרהור תשובה על אחדות ויתגעגע לאהבה שצריכה להיות בינינו. שמעתיו בשבת
זיכרונות ילדות מַה נִּשְּׁתַּנָה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת מה יש בילדים הקטנטנים שממיס אותנו? אין להם הישגים גדולים או כישרונות מוכחים – וזה בדיוק העניין,
"אלה פקודי המשכן משכן העדות אשר פוקד על פי משה עבודת הלויים ביד איתמר". הנה ידוע הקושיא במקראות אלו: אומרו משכן משכן שני פעמים; כפל