שמות – אמונה בעתיד
משהו מן הטלטלה הרעיונית שבאה לעולם בסיפור יציאת מצרים בא לידי ביטוי בשגיאת תרגום עקבית של שלוש מילות המפתח שבהן הזדהה ה' בפני משה בסנה
משהו מן הטלטלה הרעיונית שבאה לעולם בסיפור יציאת מצרים בא לידי ביטוי בשגיאת תרגום עקבית של שלוש מילות המפתח שבהן הזדהה ה' בפני משה בסנה
שלום חברים! השבוע בט"ו טבת חל היארצייט של הרבי הקדוש, ר' חיים מרדכי מנדבורנא זצ"ל. רבי חיים מרדכי נפטר בשנת תשל"ח, כשלמדתי כילד בתלמוד תורה
"וואי זה הכי לא אני…". מכירים את המשפט הזה? בטוח יצא לכם להגיד אותו פעם או לפחות לחשוב אותו, בהקשר של תחביבים ושל תכונות אופי
בבוקרו של יום התיישבתי על כיסאי בחדרי כדי לכתוב במחשבי כמה סיפורים. כינורות נפשי המו: לאחר העברת הדירה המפרכת, סוף סוף אזכה להקדיש את יומי
סמארטפונים יודעים לעשות דברים מדהימים. דוגמה מצוינת לכך היא 'ווייז', מערכת הניווט השיתופי הישראלית שנרכשה בידי גוגל. אבל יש דבר אחד שאפילו ווייז אינו יודע
"אני חולה נפש, גאוותן, חוצפן, גבה לב, דרשן צומי אובססיבי, בעל הערכה עצמית גבוהה מידי. אני כותב לעצמי, בלי לחשוב, מנסה להיות מתוחכם, ציניקן, שדוחה
מטרת עבודת התפילה בימות החול היא להטעין את הבטרייה, כך שתחזיק אותנו למשך יום שלם. במשך היום אנחנו עסוקים בענייני חולין ומצויים בהתמודדות מתמדת של
רוב ישראל כיום הם בבחינת יתומים – לא באופן פיזי, ברוך ה' שלא; אבל, היה זמן שליהודי שחי באיזשהו מקום הייתה מסורת אבות, מסורת משפחה,
ה וויכוחים המסורתיים על החופשות במערכת החינוך מלווים אותנו כבר לא מעט שנים, אך המסורות המתעדות את ל"ג בעומר כיום החופש הוותיק ביותר שאיננו שבת
לפני שבועיים, בשיחתנו על פרשת קדושים, כתבתי שהיהדות היא יותר מאתניוּת. היא קריאה לקדוּשה. אולם במובן מסוים אחד יש ביהדות ממד אתני חשוב. המחשה קולעת
שמריהו הוא משגיח כשרות, הוא נוסע הרבה בעולם ומפקח על מפעלים שמייצרים מזון כשר שמיובא לארץ.באחת מנסיעותיו הוא היה צריך להגיע לסין. הטיסה הייתה אמורה
הנצח וההוד הולכים יחדיו דוגמת שתי הרגליים שפעולתן – ההליכה, תיעשה יחד. בפתיחת אליהו הם נקראים 'תרין שוקין' ונחשבים כאבר התלוי מחוץ לגוף. הגוף הם
אחד החלומות הקבועים שהיו לי בילדות, היה החבורה. להיות חלק מקבוצה של חברים שהמכנה המשותף ביניהם הוא אהבה וחיבור אמיתי מהלב. שעוזרים אחד לשני ומכירים
התפילה האחרונה ביום היא תפילת ערבית, ואולי היא בעצם הראשונה?האבות תיקנו את התפילות ויעקב, השלישי שבאבות, תיקן את תפילת ערבית. התפילות הן גם כנגד הקורבנות,
הדבר הראשון שצריך לדעת כל מי שעוסק בחינוך הוא לא לפחד מבעיות. כל אחד מאיתנו הוא בעצם מחנך. גם מי שאיננו מורה בבית ספר הוא
התפארת שלישית משש המידות, ושישית מעשר הספירות. בזוהר הקדוש היא מכונה רבות 'עמודא דאמצעיתא' – עמוד האמצעי, משום שזו אחת מספירות קו האמצע. הספירות מתחלקות
זה נראה מאוד מוזר אך מתברר שהאויב הכי גדול שלנו בחיים הוא – אנו בעצמנו. רובנו לא ממש מעריכים את עצמנו, בלשון המעטה. ופה מתחיל
האור הגדול של הפרק הקודם הפך את כל העולם לשקוף ומלא שמחה, אבל אם אתה דומה לרוב בני האדם – מדובר ב"חלון הצצה" שלא נשאר
בליל שבת האחרון (ליל יום טוב שני, אחרון של פסח, בחו"ל) ישבה בעונג שבת בחורה בשם מירה שמטיילת כבר חצי שנה. כשהגיע תורה לדבר היא
יום לפני כתיבת שורות אלו שוחחתי עם אינטלקטואל יהודי, וכמו שקורה לא פעם בשיחות כאלו עלתה השאלה מהי הזהות היהודית. מה אנחנו? מה עושה אותנו
יוקרה מיוחדת יש לה לתפילת מנחה. מפורסם מאמר חז"ל: "לעולם יהא אדם זהיר בתפילת המנחה שהרי אליהו לא נענה אלא בתפילת המנחה" (ברכות ו). מקריאה
ההיסטוריונים כותבים שהחשמונאים והתומכים שלהם היו מיעוט, ואילו רוב עם ישראל היו מתייוונים יותר ופחות. המתייוונים נהגו כמו כל העמים שהיו מסביב – הפלישתים, העמונים
לפני כמה שנים, קצת אחרי שבית הוריי שבו התגוררנו נשרף, מצאנו את עצמנו מחוסרי ארונות ובגדים. נדמה לי שזו הייתה התקופה היחידה בחיי שבה בכל
ידוע שיהודים זוכים בפרס נובל מעבר לכל פרופורציה למספרם: יותר מעשרים אחוזים מזוכי הנובל הם בני עם המונה פחות משתי אלפיות מאוכלוסיית העולם. זהו ייצוג-יתר
הגענו לפרשיות של חלומות. החלומות של יוסף, החלומות של שר המשקים ושר האופים ובשבת קודש החלומות של פרעה. מתברר שחלומות משפיעים המון על המציאות, וכמו
המופע הראשון/התוועדות ראשונה (מתוך 12!) נפתח ביום ראשון אחר הצהריים. עם טיפ־טיפה רעד בלב נעמדתי ליד הקונסולה לראות שהכל מתחיל בסדר ובשליטה. לא רחוק ממני
נפגשנו בין הופעה להופעה בשבוע החסידות בבנייני האומה. לפני הריאיון אני מציץ לבמה, ורואה איך הוא חי את המוזיקה, ושר אותה בדבקות שמדביקה את הקהל
אנחנו תקועים בקטע היסטורי מוזר.מצד אחד התחזקות רוחנית בהיקפים מדהימים, האמונהפופולרית יותר מתמיד, כבוד להיות אדם מאמין. מצד שני כלכך הרבה בלבולים ושאלות, אדם הולך