ה וויכוחים המסורתיים על החופשות במערכת החינוך מלווים אותנו כבר לא מעט שנים, אך המסורות המתעדות את ל"ג בעומר כיום החופש הוותיק ביותר שאיננו שבת או מועד, מלוות את עם ישראל כבר מימי הביניים ומוזכרות בספרות ההלכתית מלפני כחמש מאות שנים. ברוב תלמודי התורה שפעלו באירופה למדו לאורך כל ימי השנה, כולל בשבתות ובחגים. ל"ג בעומר זכה למעמד מיוחד, ובו נהגו התלמידים והמלמדים לצעוד אל השדות והיערות, ולהתאמן בירי בחץ וקשת.
כיום, מיד לאחרי ההילולה הגדולה בציונו של רבי שמעון בר יוחאי, הפכו תהלוכות הילדים בחוצות הערים לסמלו של יום זה. על פי ההערכות, בשנים האחרונות משתתפים בתהלוכות למעלה ממאתיים אלף ילדים, מספר עצום שלא מזכיר במאום את ההתחלה שהיתה דלה בהרבה.
בשנת התש"י, מיד לאחר הכתרתו של הרבי מליובאוויטש לאדמו"ר מחב"ד, החליט הרבי לתת חיים מחודשים למנהג הוותיק, והורה על קיום תהלוכות בחצר בית המדרש שבניו־יורק. בתחילה תהלוכות אלו התקיימו רק בשנים בהן חל ל"ג בעומר בימי ראשון, בו יש יום חופש במערכת החינוך האמריקאית, אך החל משנת התש"מ ביקש הרבי להרחיב את המנהג ולקיימו מדי שנה, בארץ בארץ ישראל ובכל רחבי העולם.
"כיום מתקיימות בארץ מעל שמונה מאות תהלוכות במקביל, ומה שבאמת מיוחד בהן שמשתתפים בהן ילדים מכל גווני עם ישראל. החל מתהלוכת ילדי תלמודי התורה בירושלים, שיוצאת מכיכר השבת שבכניסה למאה שערים, עבור בציבור הדתי לאומי והמסורתי, וגם רבבות ילדים שגדלים בלי שום רקע דתי", אומר הרב מנחם ברוד, מצעירי חב"ד. "זה אירוע של אהבת ישראל ואחדות ישראל, כמו כל מהות היום הזה. המטרה שלנו בתהלוכות היא לייצר אירוע עם אופי יהודי וחסידי אבל כזה שמותאם לכל אחד מהילדים, וגם להצליח להתחדש ולחדש בכל שנה. זה אתגר לא קטן בשביל כל בית חב"ד, ויש הרבה תחרות לשם שמים", הוא מחייך.
על כתר התהלוכה הגדולה ביותר מתחרות כיום מספר תהלוכות. בזו המתקיימת בעיר כפר סבא לדוגמא המסתיימת בכיכר העיר, השתתפו בשנה שעברה כחמש עשרה אלף משתתפים, רובם ילדים והורים שכלל אינם שומרי מצוות.
"מה שהכי משמח בעניין הזה, שהאירוע הפך כבר למסורת ידועה, ולאירוע שהעירייה מפרסמת אותו ומתייחסת אליו כאירוע רשמי. גם אם לא נוציא השנה שום פרסום, בשעה ארבע אחרי הצהרים ינהרו אלפי ילדים לכיכר העיר. ברוך ה' כולם יודעים ורוצים להשתתף בתהלוכה. זו הצלחה אדירה", מתרגש מנדי קנייבסקי, המסייע לאביו, הרב אהרן, המנהל את בית חב"ד בעיר מזה כארבעה עשורים.
"אנחנו שוברים כל שנה את הראש מחדש מה לעשות כדי להפוך את התהלוכה לאירוע שמצליח למשוך אליו את כל ילדי העיר", הוא מספר.
הגאווה הבלתי מוסתרת בקולו גורמת לי לחייך ולהבין את הברכה הגלומה באותה "קנאת סופרים" שעליה מדבר הרב ברוד. הרצון להתחדש בכל שנה ולהפוך את התהלוכה לאירוע אטרקטיבי ומושך מהווה מנוע ענק של אנרגיה, שמצליח לייצר לא מעט תרכובות של מסורות מקומיות מעניינות. כך למשל חלוקת "ח"י רוטל" שהיתה מזוהה עם חלוקת יין לעולים לציונו של רשב"י במירון, קיבלה שדרוג מעניין של חלוקת ח"י רוטל טרופיות.
חומש לכל ילד
אי שם בבית הורי עוד שמורים לבטח ערימת הספרונים ששמרתי באדיקות מכל תהלוכה. מבחינה סטטיסטית בוודאי גם אתם צעדתם לפחות פעם אחת בתהלוכת ל"ג בעומר, לכן אין צורך להכביר מילים על אותם ספרונים מאוירים, שנכתבו וחולקו כחלק מההוראות המיוחדות שכתב הרבי בנוגע לתהלוכות, בהן ביקש כי בין הפרסים שיחולקו לילדים יהיו ספרי קודש.
בשנה שעברה עלתה יוזמה לא להסתפק בספרון, אלא לחלק ספר קודש של ממש לכל אחד הילדים. וכך, לצד הספרון הוותיק, קיבלו מאות אלפי ילדים את "התהילים שלי", ספר תהילים מבואר ומנוקד, המאויר בציורים חמים ומתוקים של שמשון קוטלובסקי, ששמו מוכר בשנים האחרונות כסופר ילדים ומאייר מבוקש.
השנה החליטו המארגנים להפיק במהלך חמש השנים הקרובות את כל חמשת החומשים כשהם מצוירים ומבוארים בשפה קלה. כפי שקורה בלא מעט פעמים, הרעיונות הגדולים נהגים בשלב מאוחר למדי. החודשים האחרונים הפכו למירוץ של ממש עבור הצוות שעמל על כתיבת הביאור, שבראשו עומד הרב מנחם ברוד, שבין עיסוקיו גויס למשימה זו, בלוח זמנים כמעט בלתי אפשרי.
"בעקבות הרבה מאוד תגובות חמות, הוחלט השנה ללכת על תכנית חוֹמֶשׁ, ולחלק בחמש השנים הקרובות את כל חמשת חומשי התורה במהדורה מאוד ייחודית, שנועדה לחבר ולהאהיב את התורה לילדי ישראל. מצד אחד אנחנו מביאים את החומש כמו שהוא, בלשונו המקורית ועם טעמי המקרא, אבל לצד כל פסוק – כפי שיש פירוש אונקלוס שנועד לדוברי ארמית, עשינו תרגום לעברית פשוטה ועכשווית שכל ילד יכול לקרוא ולהבין בעצמו. הפירוש נאמן לחלוטין למפרשים המוסמכים של התורה, ובראשם רש"י. לא תמיד היה פשוט להחליט לאיזה כיוון פרשני ללכת. במקום שבו היה ניתן למזג פירושים, כך עשינו, ובמקומות שלא ניתן היה לעשות את זה הלכנו על פירוש פשוט שילד יוכל להבין".
מלבד הפירוש המילולי בישראלית מדוברת, מופיעים לצד כל פרשה גם שלושה סיפורים המבוססים על מדרשי חז"ל, נקודות להעמקה וחשיבה, ופנינים מרש"י. כשאני שואל את הרב ברוד מה יהיה כשיגיע זמנו של חומש ויקרא, הוא לא נבהל. "גם בספר בראשית יש פרקים של שמות ותאריכים. זה נכון שבספר ויקרא יהיה לנו אתגר יותר גדול, אבל אני בטוח שנעבור גם אותו בעזרת השם, עם מתן דגש על סיפורים ומדרשים, וגם הודות לאיורים המיוחדים של שמשון, שיש לו נשמה מיוחדת", מפרגן ברוד.
"לאייר בשביל דוד המלך"
קוטלובסקי שעיסוקו המרכזי כמעצב תעשייתי ומהנדס העובד במפעל הייטק ישראלי החל לצייר בשמן מאז היותו ילד, אך רק בשנים האחרונות הוא החל לכתוב ספרי ילדים ולאייר אותם. "מבחינתי זה לא עבודה, אלא יותר כמשהו לנפש", הוא אומר. "כל העבודה על ספרי הילדים נותנת לי הרבה מאוד כיף והנאה. אני לא אדם דתי, אבל הנושא הזה של חיבור לתורה ולתנ"ך תמיד היה קרוב אלי, ובכל מה שקשור לספרים אני עוד יותר מחובר", הוא אומר.
"החבר'ה של חב"ד חיפשו מישהו שיאייר את ספר התהילים באופן שיהיה מותאם גם לילדים לא דתיים, כדי שכולם ירגישו שהוא שייך גם להם וככה הם הגיעו אלי. התחלנו בספר תהילים ונהיה בינינו רומן שלם", צוחק שמשון. "זה כיף לא נורמלי. התחברתי מאוד לאנשים וגם לעבודה עצמה. יצא לי לאייר הרבה ספרי ילדים שאני כותב, וגם ללא מעט סופרים אחרים. אחרי השלמת העבודה על ספר תהילים יכולתי להשוויץ: "אתם יודעים למי איירתי ספר? לדוד המלך בכבודו ובעצמו. זה עושה הרגשה כזו טובה בנפש".
את השיחה עם קוטלובסקי אני מצליח להשחיל בקושי, בימים בהם הוא עובד בקדחתנות מבוקר עד ערב על השלמת ששת האיורים האחרונים של ספר בראשית. בימים שלאחר מכן תושלם עבודת העימוד וההגהה האחרונה, ומכבש הדפוס יעבוד ברציפות כמעט עד לכניסת השבת בה אתם קוראים את העלון שבידיכם. ובלוח הזמנים הצפוף חום הדפוס כנראה עוד יישאר צבור בין החומשים, שעוד ימים ספורים יחובקו באהבה על ידי מאות אלפי ידיים קטנות.
