האוצר שמתחת להר סיני
כבר 3334 שנה אנחנו מציינים את מעמד הר סיני בחג השבועות. ובכל שנה העיסוק המרכזי הוא בשיעורים מיוחדים בתיקון ליל שבועות ובארוחות החג. אבל נדמה
כבר 3334 שנה אנחנו מציינים את מעמד הר סיני בחג השבועות. ובכל שנה העיסוק המרכזי הוא בשיעורים מיוחדים בתיקון ליל שבועות ובארוחות החג. אבל נדמה
"התגוררנו בצפת שלוש שנים כחלק מקהילת האברכים של ישיבת ההסדר, והשנה זו השנה השביעית שלנו בקיבוץ ראש הנקרה", מספרים שאולי ושיראל זקון. "יש כזה מקום",
בכל שנה, כשמסיימים את המסע הארוך והמפרך מאומן חזרה הביתה לתוך יום כיפור, העיניים נשואות אל הסוכה. השנה זה הורגש חזק מאי פעם. האנטישמיות הופגנה
ריבונו של עולם, אנו ניצבים היום לפניך, לקיים מצוות סוכה. בתום ימי הרחמים והסליחה, להיות בצל האמונה. יהי רצון מלפניך שנזכה להתחדשות קודש מתוך שמחה,
שמחת תורה הוא חג מיוחד ומעניין מאוד. נתחיל בכך שהוא כלל לא מוזכר בתורה. הוא נקרא רק "שמיני עצרת", שמיני לחג הסוכות שהסתיים, ובו הקדוש
שלום חברים, חג שמח. את השנה התחלנו בהמלכת הקב"ה עלינו כמלך, ואחד המקומות בהם אנחנו זקוקים להמלכה הזו יותר מכל הוא בעבודה מול הכעס. אפשר
הסיפור אותו סיפור, יש רק הבדל אחד, הסיפור חדש לגמרי. * אתם לא צריכים לספר לי, אני יודע בדיוק מי אני – ערמת פסולת. זה
מבצע לולב בתל אביב // בדרכו של הרב שניאור קץ זצ"ל בלב העיר הסואנת, המערבית וה'חילונית', בתוך ההמון השקוע איש איש בענייניו, במקום שלפעמים נראה
##אברהם וְאַתָּה יִשְׂרָאֵל עַבְדִּי יַעֲקֹב אֲשֶׁר בְּחַרְתִּיךָ זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי אברהם אבינו הוא הכוח היסודי שמתוכו נברא עם ישראל. "מגן אברהם" היא הברכה הראשונה בשמונה
שנה אחת כשהגיע שמחת תורה וכל הקהל כולו כבר מילא את בית הכנסת, ר' מענדל נשאר סגור ומסוגר בחדרו ולא יצא ל'הקפות'. הגבאים הלכו אפוא
שלום חברים. אתם יודעים, המנוע הכי חזק בעולם, או אם תרצו: המתנה הכי גדולה שבן אדם יכול לקבל, זה להיות בוטח. להיות בוטח זה אומר
הסוחר המחייך וְהַמָּשָׁל בָּזֶה, סוֹחֵר גָּדוֹל שֶׁמּוֹכֵר סְחוֹרָתוֹ בְּהַקָּפָה, הִנֵּה בְּסוֹף הַשָּׁנָה מְעוֹרֵר אֶת הַקּוֹנִים לַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹן כַּמָּה נִמְכַּר וְכַמָּה שִׁלְּמוּ וְכַמָּה עוֹד חַיָּיבִים לְשַׁלֵּם
תקיעת השופר של ראש השנה מטלטלת. מעוררת אותנו משינה עמוקה שהנשמה שלנו ישנה. תקיעה שהיא דפיקה על דלתות ליבנו. "קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק, פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי,
אין מצב שהוא עשה את זה שוב, הפעם אין מחילה, פשוט אין מחילה. * "מישהו ראה את הוופלים שלי"? הצעקה שזרקתי לחלל האוויר נבלעה בדממה
אם היינו יכולים לקבל בקפסולה אפשרות לשנות משהו, מה היינו בוחרים לשנות? משהו אחד. שאלה טובה… יש כל כך הרבה דברים שאפשר לשנות, לתקן, להניע.
"מראש חודש אלול, אפילו ממוצאי תשעה באב, אני כבר מתחילה להתרגש והלב שלי מתחיל לדפוק, אבל זה לא תמיד היה ככה", מספרת תמר נזרי, מאמנת
היא עומדת על מפתן הדלת, לבושה בבגדי הלבן, מהוססת מעט. היא מעדיפה לתת לאחרים לצאת לפני שתוכל להיכנס. היא מקשיבה לדיבורים, לסיפורים שמספרים על מפתן
כבר למעלה מעשרים שנה מלמד הרב חיים וולפסון בישיבת ההסדר בירוחם. עם הזמן הפך לסגן ראש הישיבה, ולפני כחמש שנים מונה לראשות הישיבה, לצדו של
אם היו מברכים את חודש תשרי, היו מברכים אותו השבת. אבל חודש תשרי, כמו שמלמד הרב קרליבך, הוא לא 'עוד חודש', שהאור שלו גנוז בשבת
בשנים האחרונות, מדי חודש אלול אני יוצא לסבב הרצאות מטעם ארגון 'הידברות' בקהילות היהודיות בארה"ב. השנה, בתחילת המסע כתבתי לחבריי שאני טס לחו״ל, אבל כשחזרתי
שלום חברים. ברשותכם, אני רוצה להביא לפניכם כמה נקודות שתכליתן להכין את הלב, את המחשבה ואת הדיבור לראש השנה. כך מובא בשיחות הר"ן: "בראש השנה
מי יותר קרוב לה' יתברך, נשמות או מלאכים? * לא צריך לחשוב יותר מדי כדי להגיע לתשובה הפשוטה, נכון? צריך רק להסתכל מסביב ולהבין לבד.
מדגדג לי בקצות האצבעות לנפץ לרסיסים את האיום המשתק של המשפט האלמותי: בראש השנה אסור לכעוס! איזה משפט מחליש, מפחיד, במיוחד לאמהות. מי יכולה לא
יושב מול הכותל. מצב הלב קצת אדיש היום, ואני מנסה להעיר שם משהו בפנים, להכניס את עצמי לתפילה, להתלהב. אני אומר לעצמי: פה ממש יעקב אבינו ישן!
תשמעו סיפור שקרה בילדותו של האדמו"ר האמצעי, בנו של האדמו"ר הזקן. כשהיה ילד בן שש־שבע, ה'חדר' שבו למד שכן בבית הפרטי של המלמד שלו, ר'
פרח היא סטודנטית למדעי החברה. היא תתחיל את השנה האקדמית באוקטובר, אבל בינתיים, בספטמבר הזה היא שוהה במושבים שנפגעו במלחמה, בגבול הצפון. היא וחבריה התנדבו
אליה: קודם כל, "חסידים לא נפרדים", ואנחנו רוצים להתוועד על הרב שניאור. הדבר שראינו הכי חזק אצל הרב שניאור, שהוא הפך את כל העולם בשבילו,
רוחות של סתיו כבר מתחילות לנשב ברחובות. אפור עדין של אלול מתמזג בשלכת העצים, וברקע – תקיעות בשופר, סליחות, דיבורים על תשובה ועל ראש השנה
פאדיחות! אז הוא סלח, אז מה? בסוף יש בינינו משהו. * "אתה חתיכת מנוול, עשר פעמים מגיע לך שידפקו לך את הרכב"! "שידפקו לי את