האדם הוא עולם קטן. בינינו כל אחד יודע, מה שכל אחד יודע רק על עצמו, כמה שהוא עולם, עולם ומלואו. והעולם הקטן הזה, כמו גם

כתוב בתורה שבמעמד הר סיני נשמע "קול גדול ולא יסף". הפשט הוא שהקול החזק הזה נשמע ולא הפסיק, אבל המדרש מביא כמה פירושים, ואחד מהם

בתורות הקצרות המצויות בספר הקדוש "שפת אמת" לאדמו"ר מגור רבי יהודה אריה ליב זצ"ל, מקופלים לעיתים הרעיונות העמוקים ביותר.כולנו מציינים את חג השבועות כיום מתן־תורה,

לקראת תום ימי ספירת העומר, תוך הכנה והשתוקקות לקבלת התורה, מגיע עם ישראל למדבר סיני. העם מתייצב נגד ההר, ומכאן מתחיל השלב האחרון של ההכנה,

המלאכים נאבקו על התורה. הם קראו לקדוש ברוך הוא: תנה הודך על השמים! הם התקוממו כנגד משה רבנו, האורח יוצא הדופן שהופיע פתאום בעולם העליון,

מנהג ישראל להיות ערים בליל שבועות ולעסוק בתורה כל הלילה. הטעם המפורסם למנהג זה הוא, שבליל מתן־תורה היו ישראל ישנים והיה הקדוש ברוך הוא צריך

ב קצה חדר זעיר ליד בית הרב קוק בירושלים, נמצא הפתח לנשמה. עבודת חייו של "אמן התהלים", משה־צבי ברגר (84), הכוללת מאה וחמישים ציורים כמספר

בן מאה שנה היה אבי הבעל שם טוב – רבי אליעזר, ואמו שרה בת תשעים שנה. פעם אחת גילו לרבי אליעזר מן השמיםבחלום שיקדש את

את דבריו של דוד המלך "נאלמתי דומיה החשיתי מטוב", מפרש רבי נתן מברסלב כך: כשאני לא רואה את הטוב, אני נאלם. שותק. התנועה, ההתחדשות והדיבור

"אנכי ה' אלקיך" – אני האמא של ילדיי. בסיס ויסוד חיובי המדגיש את עוצמת האחריות של ההורות. ה' בחר בי להיות האמא של ילדיי. בלידתם