כשאני מדבר עם מישהו ומעוניין להעביר לו מסר, עלי לחשוב לאיזה חלק באישיותו אני פונה. אם אני רוצה, לדוגמה, להשפיע על גנב לשנות את דרכו,

איך הייתם מגיבים אם כמה שעות לפני שתכננתם לצאת לטיול, היו מעלים אתכם על רכב עם חלונות שחורים ואטומים, מורידים אתכם באמצע שומקום ומבקשים מכם

שואל הילד שבתוכי למה צריך נחמה אחרי החורבן, הרי אפשר בלי החורבן ואז לא נצטרך נחמה. למבוגר שבי לא נעים להודות שלפעמים הוא לא יודע

לשיחה עם פסיכולוג היית מזמין עוד תשעה עדים? בשביל מה אני צריך תשעה יהודים סביבי כשאני רוצה לדבר עם ה' על הדברים הכי אישיים? כולנו